מה גורם לסימן הוגלנד?

אין הסבר אחד ברור, אבל יש כמה תיאוריות מובילות:
שיבוש הניקוז לימפתי – ייתכן שנגרם מהפרעה זמנית בזרימת הנוזלים ברקמות סביב העין, וכתוצאה מכך נוצרות בצקות.
הגדלה של בלוטת הדמעות (דקריואדניטיס) – לעיתים מתרחשת דלקת או פעילות מוגברת בבלוטת הדמעות, וזו עלולה לגרום לנפיחות מקומית.
חדירת תאי לימפה לרקמות סביב העפעף – כחלק מהתגובה החיסונית נגד הנגיף, תאי מערכת החיסון חודרים לרקמות ויוצרים בצקת.

אני באופן אישי אוהב את התאוריה הלימפתית הראשונה ומוצא אותה יותר מדויקת.

באיזו תדירות מופיע סימן הוגלנד?

אף אחד לא באמת יודע.

יש ספרי לימוד שגורסים שהסימן, בדרגה מסוימת, מופיע בכ-60% מהילדים שעוברים מונונקלאוזיס. 

מניסיוני מדובר בסימן כלל לא שכיח שרואים במרפאה לעתים רחוקות בלבד.

איך מזהים סימן הוגלנד ומחלת הנשיקה?

אז קודם כל קראו על מחלת הנשיקה הנגרמת מ-EBV בפרק המקורי באתר.

אבל שילוב של סימנים כגון חום, כאב גרון, שקדים מוגדלים ומודלקים (עם תפליטים לבנים), נפיחות בבלוטות הצוואר, עייפות כללית בד ובד עם אותה נפיחות דו צדדית בעפעפיים העליונות, די עושה את האבחנה.

מה האבחנה מבדלת או במילים אחרות מה עוד יכול לגרום לנפיחות בעפעפיים?

רופא ילדים חייב להיות ער לעוד מצבים רפואיים שמביאים לבצקת עיניים דו צדדית בעיקר בעיה כלייתית (פרוטאינוריה).
עם זאת, כשהתמונה הקלינית אופיינית לרבות הממצאים האופיינים בלוע, האבחנה של הוגלנד מסתדרת.

כמובן שבכדי לעשות אבחנה סופית של מחלת הנשיקה ניתן לבצע בדיקות דם למציאת נוגדנים לווירוס.

במקרה שאתם רואים נפיחות משמעותית סביב העיניים של הילד שלכם במנותק ממחלת חום ודלקת גרון, עליכם לגשת לרופא ילדים להערכה ולשקול בחום בדיקות דם ושתן.

מה הטיפול בסימן הוגלנד?

אין טיפול ייחודי לסימן הוגלנד עצמו — הוא לרוב חולף מעצמו עם החלמה מהמחלה, שגם לה בגדול אין טיפול.

לסיכום, סימן הוגלנד הוא דוגמה קלאסית לכך שלפעמים הגוף “מספר סיפור” דרך תסמין עדין אך חשוב לאבחנה ושלרופאים עם ניסיון וחשיבה פתוחה יש סיכוי טוב יותר לאבחן מחלה מענינית שלעתים מתייצגת בדרך לא שכיחה.
ההיכרות עם הסימן מאפשרת להורים (ולרופא) להיות ערניים, רגועים ומושכלים יותר – וזה כבר חצי מהדרך לבריאות טובה.