13/12/2025

הכול על סטרידור (שיעול נבחני) בילדים

זהו כמובן אחד הפרקים הכי נקראים באתר, ובטח ובטח הכי נקרא בשעות של בין חצות לשש בבוקר (יחד עם תולעים…).

ויש פה באמת את הכול – הסבר טוב ומעמיק על מה זה סטרידור, דוגמה קולית לסטרידור וגם פתרונות להורים שעכשיו התעוררו בשתיים לפנות בוקר לרעש שיעול נבחני של הקטנצ'יק.

צרת רבים היא אולי חצי נחמה, ולא משנה באיזו שעה ביום או בלילה תקראו את הפרק הזה, בואו ללמוד בדיוק מה לעשות עם הילדון שלכם בשעה שיש לו, כמו לחלק גדול מילדי מדינת ישראל, סטרידור (שיעול נבחני).

מה זה סטרידור ואיך מזהים?

סטרידור (בעברית תקנית שרנוק) או שיעול נבחני, הוא קול הנשמע בעיקר בעת שאיפת (הכנסת) אוויר ומתרחש כשיש חסימה של דרכי האוויר מגובה האף ועד גובה אמצע קנה הנשימה. סטרידור קשה יכול להישמע גם בעת נשיפת (הוצאת) האוויר.

סטרידור יכול להופיע כממצא מבודד או עם חום וסימנים "וירלים" אחרים כדוגמת נזלת ושיעול רגיל ויכול להיות מלווה בצרידות.

חלק מההורים ששמעו בעבר סטרידור מכירים ויודעים בדיוק לזהות אבל חלק מההורים, בעיקר לילד ראשון לא תמיד יודעים לזהות שיעול נבחני. ובכן האזינו לדוגמה.

אי אפשר לפספס סטרידור?

זו אולי דקות, אבל קל מאוד לפספס סטרידור.

קודם כל לא כל ההורים מכירים את הרעש האופייני ודבר שני, יש ספקטרום שנע בין שיעול נבחני מאוד מאוד אופייני (כמו בדוגמה ששמתי) לבין שיעול שהוא "סטרידורלי" עם אופי נבחני. במקרים כאלה צריך אוזן מוזיקלית של הרופא (או של ההורים) בכדי לאבחן.

לא מעט פעמים כשאני בודק ילדים במרפאה אני שומע סיפור מההורים על שיעול, אפילו שואל את ההורים על שיעול נבחני והם או שלא יודעים או שאומרים שלא. ואז שהילדון משתעל מולי והאוזן תופסת את המרכיב הסטירודרלי בשיעול.

בקיצור רוצה לומר שזה לא תמיד קלאסי.

מאידך זה חשוב, כי קל לי כרופא לטפל בילד עם שיעול נבחני.

מסקנה, תקליטו השיעול של הילד באודיו או בווידאו ואם יש מקום לזה, תראו או תשמיעו לרופא למחרת.

מה הסיבות לסטרידור?

כמו בכל מצב ברפואה הסיבות לסטרידור הן מגוונות: החל בזיהומים וירליים פשוטים ועד בעיות מבניות הלוחצות על קנה הנשימה.

חשוב ובסיסי להבדיל בין סטרידור מולד, הנשמע פחות או יותר אחרי הלידה, בתינוק בימים/שבועות ראשונים לחייו ובין סטרידור נרכש הקורה בילד בכל גיל (לרוב בגילאים הצעירים כמובן), מתוך בריאות גמורה או סביב מחלה וירלית.

מה הסיבות לסטרידור מולד?

לסטרידור מולד סיבות שונות שלא יפורטו במאמר זה לרבות חולשה של מבנים באזור מיתרי הקול או הסחוסים בקנה הנשימה הגורמים לחסימה בעת שאיפה, נקרא לרינגומלציה או טרכאומלציה. סיבות נוספות יכולות להיות בעיות מבניות באזור מיתרי הקול או קנה הנשימה ועד כלי דם הלוחצים מבחוץ על קנה הנשימה. לכן, סטרידור מולד מחייב הערכה מסודרת ושלילת סיבות חשובות ומגוונות על פי "רשימת מכולת" בהמלצתו של רופא הילדים.

מה הסיבות לסטרידור נרכש?

צודקים. מטרתו של המאמר הנוכחי להתמקד בילדים שהינם בריאים ברקע עם סטרידור אקוטי (עכשווי) ושאינו מהלידה ושאינו כרוני. כמובן שגם כאן יש סיבות רבות וחלקן אנקדוטליות אבל אני אתרכז בשתי האבחנות השכיחות ביותר בילדים אלה והן:

סטרידור ממקור וירלי.
סטרידור אלרגי (נקרא גם סטרידור ספסמודי).

סטרידור ממקור וירלי

זוהי האבחנה השכיחה ביותר בילדים כאשר לרוב מדובר בילדים קטנים, סביב גילאי גן אצלם מחלות וירליות שכיחות יותר.

ההתייצגות היא לרוב של ילד מנוזל, עם חום גוף שלרוב אינו תקין אבל אינו מאוד גבוה (לרוב עד 38.5, יכול להיות גבוה יותר). סטרידור שכיח יותר בשעות הערב והלילה. בהרבה מקרים הילד שהלך לישון קצת מנוזל ומשתעל, מתעורר באמצע הלילה עם שיעול נבחני מלחיץ ונראה רעב לאוויר.

סתם בשביל ההגדרות, אם הרופא מאבחן סטרידור ממקור וירלי עם מעורבות רק של אזור מיתרי הקול אזי האבחנה היא לרינגיטיס (דלקת באזור מיתרי הקול).

לרינגיטיס?

כן, לרינגיטיס.

לעיתים בבדיקה גופנית למחרת הרופא יאבחן בנוסף לסטרידור גם מעורבות של דרכי אוויר תחתונות יותר ואז האבחנה לא תהיה "רק" לרינגיטיס אלא לרינגוטרכאיטיס או לרינגוטרכאוברונכיטיס. הכול תלוי במידת המעורבות של העץ הריאתי התחתון.

לרוב לא מאוד משנה לטיפול כפי שתראו בהמשך.

סטרידור ממקור אלרגי

ילדון לרוב בגילאים 1-3 שנים, שלרוב הלך לישון בריא, ללא חום או סימנים וירליים אחרים והתעורר עם סטרידור פתאומי.

הסטרידור הזה נגרם בעצם מבצקת על רקע אלרגי באזור מיתרי הקול.

זה לא משנה מה משתי האבחנות נכונה (וירלי או אלרגי), לשתיהן בגדול טיפול דומה.

מהו הטיפול בסטרידור בילדים?

קודם כל יש לאשר האבחנה בבדיקת רופא ילדים על מנת לא לפספס מצב רפואי אחר.
כטיפול בלילה – יש לתת לילד לנשום אויר קר ויבש, לדוגמה לצאת למרפסת. לא נדיר לראות הורים שנסעו בגלל סטרידור בטיסה בגובה נמוך לבית החולים עם חלון פתוח בשעות הקטנות של הלילה אבל כשהגיעו לחדר המיון הסטרידור השתפר כבר פלאים…
סטרואידים – סטרואידים מורידים הבצקת שיש באזור מיתרי הקול ועובדים יפה מאוד בילדים עם סטרידור. ברמת הקהילה סטרואידים יכולים להינתן באינהלציה (בודיקורט), במשאף (פליקסוטייד), בסירופ (דנלון) או בכדורים שנמסים במים (בטנזול/בטאפרד). לכל שיטה יש יתרונות או חסרונות אבל באמצע הלילה ניתן לטפל ולעתים ההקלה היא מהירה. קראו פה מהו מינון הטבליות הנמסות שלרוב נקראות בטנזול או בטאפרד?
במידה ויש חום או כאבים אני ממליץ לתת תרופה להורדת חום ולשיכוך כאב.
לחץ של ההורים לא עוזר, הילד גם ככה מרגיש דרעק והורים לחוצים יכניסו אותו לאגיטציה גדולה יותר.
אינהלציות/משאפים של מרחיבי סימפונות (ונטולין, טרבולין או בריקלין) שאינם סטרואידים לרוב לא עוזרות.
ברוב המקרים מדובר במחלה וירלית ואנטיביוטיקה לא תעזור.

מתי ללכת לרופא?

אני ממליץ לגשת לבדיקת רופא ילדים בכל אירוע של סטרידור משמעותי לרבות כזה שלא נעלם אחרי הלילה. הרופא יבדוק ולרוב יאבחן סטרידור מאחת משתי הסיבות העיקריות שהזכרתי, אבל לפחות יוכל לתת טיפול שמקטין הסיכוי שהסטרידור הלא נעים יחזור.
יש ללכת לרופא ילדים בכל חשד או סיפור מתאים לשאיפת גוף זר בילד עם סטרידור.
יש לגשת תמיד לבדיקת רופא ילדים בכל סטרידור המתייצג עם חום גבוה ובילד עם מצוקה נשימתית.
ילדים מתבגרים עם סטרידור חדש חייבים בבדיקת רופא.
ילדים עם סטרידור וריור מחויבים בבדיקת רופא (בשאלה של זיהום חיידקי או שאיפת גוף זר).