בדיקת שתן כללית בילדים – איך יודעים אם יש דלקת?

השלב הבא לאחר איסוף דגימת השתן הוא ביצוע בדיקת השתן עצמה. ישנה אפשרות לביצוע בדיקה מיידית – באמצעות מקלון (סטיק) שתן, ובמקביל לרוב תשלח הבדיקה גם למעבדה.

איך עושים בדיקת שתן כללי בסטיק? 

הבדיקה מבוצעת ישירות על דגימת השתן על ידי טבילה בשתן של מקלון הקרוי "סטיק שתן". מקלון זה עשוי מנייר סופג, ועליו ריבועים שונים בצבעים שונים בהם מתרחשות תגובות כימיות עם החומרים השונים בשתן. כל חומר שנבדק בשתן גורם לשינוי צבע בריבוע שלו בהתאם לריכוזו בשתן. 

את השינוי בצבע כביטוי לריכוז החומר בשתן אפשר לקרוא בשני אופנים:

– בעין חופשית אל מול מקרא המופיע על גבי קופסת המקלונים, שבו לפי עוצמת הצבע ניתן להגיד מהו ריכוז החומר הנבדק. זה יכול להיעשות במרפאות שונות, על ידי הרופא או האחות. ראו בתמונה המצורפת, סטיק של בדיקת שתן ומקרא על גבי קופסת הקיטים. ישנם כמובן קיטים של חברות שונות, אבל הכול עובד על אותו עקרון דומה.

– על ידי הכנסה של הסטיק לקורא אופטי במעבדה שקולט את עוצמות הצבע ומתרגם אותן לריכוזים. זוהי כמובן שיטה מדויקת יותר.

מה נבדק בבדיקת שתן כללית? 

בדגימת השתן נבדקים מספר פרמטרים היכולים להימצא בשתן לרבות תאים מסוגים שונים וחומרים כימיים שונים.

לפני שמתחילים זיכרו שברפואה בכלל וברפואת ילדים בפרט, בדיקה אחת ספציפית אינה בהכרח מייצגת, ולעיתים מה שחורג מהנורמה לא בהכרח מרמז על בעיה. לעיתים הבדיקה אינה תקינה מבחינה טכנית, ערכים מסויימים מושפעים מאופן לקיחת בדיקת השתן וכו'. ולכן באם יש ממצא חריג משמעותית, אין להיכנס ללחץ מיותר וקודם כל נכון להתייעץ עם הרופא שלכם ולבצע בדיקת שתן חוזרת.

בנוסף זיכרו שזה שלילד שלכם נמצא מעט סוכר בבדיקת השתן לא אומר עדיין שיש לו סכרת (ראו בהמשך) וזה שנמצאו שאריות בילירובין לא אומר בהכרח שהוא סובל ממחלת כבד נדירה. תפקידו של רופא הילדים לעבור על בדיקת השתן ולהחליט מה חשוב ומצריך בירור נוסף, ומה לא.

אז מהם הפרמטרים הנבדקים לרוב בבדיקת שתן כללית?

משקל סגולי – Specific Gravity (SG)

משקל סגולי הוא למעשה מונח פיזיקלי, שבאופן פשטני לצורך ההגדרה כאן, משווה את "הריכוז" של השתן למים זכים שמשקלם הסגולי הוא 1.000. התוצאה מבוטאת במספר שככל שהוא גבוה יותר מרמז על שתן מרוכז יותר וככל שהוא קרוב ל- 1.000, הוא מרמז על שתן מדולל יותר. במצבי התייבשות למשל המשקל הסגולי צפוי להיות גבוה ובמצבים של שתייה מרובה מדי הוא יהיה נמוך. 

חומציות – pH

חומציות השתן מבוטאת בערך מספרי שנקרא pH. חומציות השתן מווסתת על ידי הכליות בהתאם לחומציות הדם ושינויים אחרים. ככל שהערך נמוך יותר השתן חומצי יותר וככל שהערך גבוה יותר השתן בסיסי יותר. מצבים רפואיים שונים מתאפיינים בשתן חומצי יותר או בשתן בסיסי יותר לרבות נטילת תזונה, תרופות שונות, נטייה ליצור אבני כליה וכו' כאשר שתן חומצי או בסיסי יכול לרמז על נטייה לאבנים או בעיה מטבולית.

כדוריות דם לבנות – לויקוציטים – Leucocytes/White Blood Cells (WBC)

הבדיקה הכימית עצמה בודקת את נוכחותו של האנזים הנקרא Leucocyte esterase שנמצא בכדוריות דם לבנות, וכך באופן עקיף מלמדת על נוכחות כדוריות דם לבנות בשתן. במצב תקין לא אמורות להיות כדוריות דם לבנות בשתן והמצאות כדוריות דם לבנות בשתן מבטאת תהליך זיהומי או דלקתי.

הבדיקה מבוטאת או בפלוסים (+) או במספרים המייצגים ריכוז משוער של כמות כדוריות לבנות ליחידת נפח של השתן. ככל שיש יותר פלוסים או שהמספר גדול יותר כך מדובר בריכוז גדול יותר של כדוריות דם לבנות וסיכוי גבוה יותר שיש זיהום בדרכי השתן. דרך אגב, הוכחה של דלקת בדרכי השתן תהיה אחרי שתחזור תשובת תרבית השתן (באם נלקחה) עם צמיחה של חיידק. קראו עוד בקישור הבא על דלקת בדרכי השתן בילדים.

ניטריטים – Nitrite

ניטריטים הם חומרים שהם תוצרי פירוק של חיידקים מסויימים בשתן, ולכן נוכחותם בשתן מעידה באופן עקיף על נוכחות חיידקים בשתן. התוצאה מבוטאת בבדיקת השתן כחיובית או שלילית וחשוב לזכור שהעדר ניטריטים לא שולל דלקת.

חלבון – Protein

באופן תקין קיימת הפרשת חלבון מעטה מאוד בשתן, כאשר החלבון העיקרי הנבדק נקרא אלבומין. ערכי חלבון מעט מוגברים יכולים להופיע בכל מצב של מחלה כדוגמת חום, מחלה וירלית וכו', אבל ערכים גבוהים באופן משמעותי יכולים לבטא תהליכים שונים של פגיעה בסינון החלבונים דרך כליות ולרוב מצריכים בירור נוסף.

לכן, באם ערך זה לא תקין בעת מחלת חום – יש לחזור על הבדיקה לאחר ההחלמה ואם עדיין ערכי חלבון גבוהים, לפנות לבירור.

סוכר – Glucose

באופן תקין לא אמור להיות סוכר (גלוקוז) בשתן. הסוכר מופיע בשתן רק כשרמתו עולה בדם מעל ערך מסוים והכליות לא מסוגלות לספוג את העודפים. כלומר כשיש סכרת או במצבים נדירים אחרים של פגיעה בתפקוד של הכליות בתהליך של ספיגת הסוכר שעובר סינון בכליות.

קטונים – Ketones

קטונים (גופי קטו) הם תרכובות אורגניות הנוצרות מפירוק חומצות שומן במצבים בהם אין מספיק סוכר לתאי הגוף לחילוף חומרים תקין או במצבים של מיעוט באכילה והתייבשות. מצב פחות שכיח אבל חשוב נוסף ברפואת ילדים הוא סכרת בו יש סוכר גבוה אבל סוכר גבוה זה אינו נכנס לתאים בגלל חסר באינסולין, ולכן גם במצב זה יופיעו קטונים בשתן. התוצאה מבוטאת בד"כ בפלוסים (+) שמבטאים ריכוזים הולכים ועולים של קטונים – שלושה פלוסים (+++) פירושם ריכוז גבוה של קטונים בשתן. 

אורובילינוגן – Urobilinogen

אורובילינוגן הוא תוצר של מטבוליזם של בילירובין על ידי חיידקים במעיים. באופן טבעי חלק קטן עובר מהמעי לדם ומופרש בשתן. ערכים מוגברים יכולים להצביע או על מחלת כבד או על תהליך של המוליזה (תמס דם), ערכים אפסיים בנוכחות ערכי בילירובין גבוהים יכולים לרמז על חסימה בדרכי המרה כך שבילירובין אינו מגיע לחיידקי המעיים. 

בילירובין – Bilirubin

בילירובין הוא חומר הנוצר אצל כולנו, באופן טבעי ותקין, מפירוק של כדוריות דם אדומות. הבילירובין מגיע לכבד, עובר סדרה של תהליכים בתאי הכבד בהם הוא משתנה כימית, ומופרש דרך דרכי המרה למעיים. לבילירובין פיגמנט צהוב והוא החומר המצטבר בצהבת (קראו פה עוד על צהבת יילודים). מתי בילירובין מצטבר? או כאשר יש ייצור בעודף, או כאשר יש "בעיה" באחד השלבים של הטיפול בו בגוף או כשיש בעיה בפירוק ובפינוי שלו מחוץ לגוף. במקרים אלו הוא יכול להופיע בשתן. 

כדוריות דם אדומות – אריתרוציטים – Erythrocytes/Red Blood Cells (RBC)

הבדיקה מזהה חומר הנקרא המוגלובין שהוא המבנה שנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות. הבדיקה מזהה הן המוגלובין בכדוריות דם אדומות, המוגלובין חופשי וגם חומר דומה הנקרא מיוגלובין שנמצא בתאי השריר. על סמך ריכוז ההמוגלובין ניתן להעריך את ריכוז הכדוריות האדומות בשתן. התוצאה יכולה להיות מבוטאת או בפלוסים (+) או במספרים המייצגים את הריכוז המשוער של כדוריות דם אדומות ליחידת נפח של השתן. באופן תקין, מותר שיהיו עד 5 תאי דם אדומים בבדיקת מיקרוסקופיה של השתן (מה זה בדיקת מיקרוסקופיה? ראו בהמשך).

הימצאות קבועה ולא חולפת של כדוריות דם אדומות בשתן יכולה להעיד על קיום אבני כליה, דלקת בכליה או בעיה אחרת בכליות ולכן מצריכה בירור. נזכור כי בבנות לאחר גיל ההתבגרות חשוב לקחת את הבדיקה שלא בזמן המחזור החודשי ולהמתין מספר ימים לאחר סיומו כדי שלא לקבל תוצאה חיובית כוזבת של נוכחות כדוריות דם אדומות בבדיקה שמקורן למעשה לא בשתן. 

מה זה שתן למיקרוסקופיה?

בהנחה שבדיקת השתן נשלחה למעבדה ולא בוצע רק סטיק במרפאה, לעיתים תבוצע, בנוסף לבדיקת שתן כללית, גם בדיקה הנקראת שתן למיקרוסקופיה.

בבדיקה זו מסתכלים על משטח של דגימת השתן תחת מיקרוסקופ. בבדיקת המיקרוסקופ ניתן לראות תאי דם לבנים ותאי דם אדומים, להתרשם מצורתם ולספור בצורה מדוייקת יותר את הכמות שלהם. כמו כן, בבדיקת מיקרוסקופ ניתן לזהות גלילים שהם צבר בצורת גליל של חומרים שונים הנוצרים בכליה, שלעיתים יכולים להעיד על מחלת כליות, וגבישים שהם צורת הצטברות אחרת של חומרים שונים הקשורים בחילוף החומרים בגוף. 

מה זה שתן לתרבית? 

תרבית נועדה לזהות האם יש חיידקים בדגימה כאשר במידה ויש, נבדקת גם רגישותם לאנטיביוטיקה. לכן חשוב שדגימה לתרבית תילקח בצורה סטרילית (אמצע זרם, קטטר או ניקור) בכדי למנוע תוצאה שגויה. כאשר מזוהה חיידק בתרבית השתן נבדקת גם הרגישות שלו לסוגי אנטיביוטיקה שונים על מנת להתאים טיפול מיטבי.

לסיכום, בדיקת שתן היא כלי פשוט אך בסיסי וחשוב ביותר באבחון ובמעקב ברפואת ילדים. חשוב לזכור שאופן איסוף הדגימה חשוב להשגת תוצאה אמינה. בנוסף, פענוח הבדיקה חייב להתבצע על ידי רופא, תוך הבנה של ההקשר הקליני. לא כל ממצא חריג הוא סיבה לדאגה – לעיתים מדובר בטעות טכנית, מצב חולף או צורך בבדיקה חוזרת.
לכן נזכור טיפ חשוב להורים והוא שאם קיבלתם תוצאה חריגה בבדיקת השתן של אחד הילדים, אל תיבהלו. פנו לרופא הילדים לבדיקה, שיחה והחלטה על הצעד הבא.

בהצלחה.