רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה

רגישות לחלבון חלב פרה הוא מצב רפואי שכיח שקורה בעד 7.5% מהתינוקות. זוהי סיבה שכיחה לאי שקט בתינוקות, ואני ממליץ למי שמתעניין לקרוא את הפרק הספציפי יותר הדן גם בסיבות אחרות לאי שקט בתינוקות באתר (בלינק הבא).
גם כאן, אבחון נכון ובהמשך טיפול וליווי נכון, יכולים לחסוך סבל ואי נעימות ממושכים.
אז נתחיל ברגישות לחלבון חלב פרה ונגיע בפרק אחר לרגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים בלבד (לינק בהמשך), תת מצב מעניין מאוד ברפואת ילדים.
זהו פרק חשוב ובסיסי.

באילו תינוקות מתרחשת רגישות לחלבון חלב פרה?

מדובר על רגישות של התינוק לחלבון החלב שמקבל בפורמולה. 

בצורה הקלאסית זה עלול לקרות בתינוקות שמקבלים פורמולה חלבית רגילה. בצורה פחות שכיחה עלול לקרות גם בתינוקות המקבלים פורמולות אחרות לרבות על בסיס סויה ואפילו בתינוקות שניזונים מהנקה בלעדית (שכיחות המוערכת ב-0.5%). כאמור, פוסט הדן על רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים ניתן לקרוא בנפרד (לינק בהמשך).

 
רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה

האם זה רגישות לחלבון חלב פרה או אלרגיה לחלבון חלב פרה ומה ההבדל?

יש המון רגישויות / אלרגיות שמזונות יכולים לעורר. מתגובות מיידיות מסכנות חיים, דרך צליאק (לא ממש רגישות אבל ניתן להרחיב קריאה כאן) ועד אותו מצב הנקרא רגישות לחלבון חלב פרה שמתבטא לרוב בעיקר במעורבות מערכת העיכול.

לכן, בפרק זה אני דן על אנטרופטיות (מצבי דלקת במעיים) הקשורים לרגישות לחלבון חלב פרה ולא על תופעות מיידיות של קוצר נשימה, נפיחות ופריחה הקשורים יותר לאלרגיות שאינן מענייננו כרגע.

המצב המתואר בפרק זה כאמור שונה לגמרי ולכן ההגדרה הנכונה היא רגישות לחלבון חלב פרה ולא אלרגיה.

במה לרוב מתבטאת רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות?

לרוב יהיו סימפטומטיים הקשורים למערכת העיכול לרבות אי שקט, כאבי בטן ושילוב של יציאות ריריות ולעתים דמיות. לעתים פחות שכיחות ניתן להרגיש בבדיקה בטן תפוחה ורגישה ולראות תינוק שאינו עולה טוב במשקל וסובל מיציאות ריריות או דמיות תכופות… 

נדיר יותר לראות תינוק עם פרוקטוקוליטיס – דהיינו דלקת באזור פי הטבעת. פי הטבעת נראה כמו אחרי מדידת חום לא מוצלחת. מצב זה מנוהל באותו אופן כפי שמנהלים רגישות לחלבון חלב פרה.

אבל אם הייתי צריך לתת להורים שרוצים לדעת אם יש או אין לתינוק שלהם רגישות שכזו לחלבון חלב פרה אז זה היה העניין של היציאות הריריות.

ברוב המקרים ברפואת ילדים אין משמעות לצבע או לריח של הצואה, אבל יש משמעות למרקם.

יציאות ריריות מעידות על קוליטיס, דהיינו על דלקת במעיים. כנ"ל יציאות עם פסי דם.

בילדים גדולים יותר יציאה רירית או דמית יכולה להעיד על דברים אחרים לרבות שלשול חיידקי, אבל בתינוקות קטנים אצלם זיהומים חיידקים במעיים פחות שכיחים, רוב המקרים מעידים על רגישות לחלבון חלב פרה.

היות שלמדתי במהלך השנים שגם הורים מנוסים לא תמיד יודעים לזהות מה זה שלשול רירי, אז ברשותכם, לבעליה קיבה חזקה (משחק מילים), מצרף תמונות של שלשול רירי. נוכחות יציאות כאלה בתינוק מעידה, שוב, על דלקת במעיים ומחייבת יעוץ רפואי. 

תמונות שלשול רירי / דמי

לצפייה לחצו בלשונית השנייה

לצפייה

יציאה רירית    יציאה רירית    יציאה רירית    שלשול רירי ודמי

אז מיהו התינוק עם הרגישות לחלבון חלב פרה?

שוב על מנת להתמקד, מדובר על תינוק, בחודשי החיים הראשונים, שלרוב מקבל פורמולה חלבית, ובמשך תקופה של מספר ימים ועד שבועות ארוכים סובל מאי שקט, כאבי בטן ומיציאות ריריות לסירוגין.

ברוב רובם של המקרים התינוקות עולים היטב במשקל, הם חמודים ומתפתחים מצוין. רק סובלים מכאבי בטן שהם מעבר לגזים / קוליק (לינק).

חשוב לזכור שאני לא מדבר על תינוק עם חום, ולא על כזה עם הקאות או מישהו שאחיו הגדול חזר עם סלמונלה מהגן והתחיל גם הוא היום לשלשל דם. אלו ילדים שמחויבים בבדיקה רפואית בהקדם.

כיצד זה יתכן שאתמול היה לתינוק יום מצוין והיום שוב כאבי בטן ויציאות ריריות?

יש ספקטרום של התייצגות.

בקצה אחד תינוקות שסובלים במשך שבועות רצופים ובקצה השני כאלה שיש להם פה ושם כמה ימים פחות טובים.

מניסיון יש פה גם עניין כמותי. בימים בהם התינוק צורך כמות X של פורמולה חלבית זה נסבל ועובר. בימים שהוא אוכל 1.5X הוא יסבול יותר. ולכן, לעתים זה בא לידי ביטוי רק במעבר לכמויות גדולות של פורמולה חלבית נגיד אחרי הפסקת הנקה.

כיצד מאבחנים רגישות לחלבון חלב פרה?

הרופא יאבחן זאת בעיקר סיפור מחלה מתאים, תמונה של היציאות (צלמו! תמונה שווה אלף מילים) וממצאים עדינים בבדיקה גופנית.

מבחני אלרגיה לרוב אינם עוזרים ולרוב שומרים אותם לסוגי אלרגיה אחרים למזונות.

מהו הטיפול לרגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות?

הטיפול הוא פשוט – אלימינציה של חלבון חלב פרה. כיצד עושים זאת? משנים פורמולה.

שינוי פורמולה – שינוי הרכב הכלכלה להרכב של חלבון מפורק (למחצה או לגמרי) מביא להקלה ברוב המקרים. ההקלה לרוב מתרחשת תוך ימים ספורים במקרים הפשוטים אבל יכולה לקחת גם פרק זמן ממושך יותר של מספר שבועות במקרים עקשניים. שינוי לכלכלה צמחית על בסיס סויה אינו מומלץ מכיוון שישנה רגישות צולבת באחוזים נכבדים בין רגישות חלבון חלב פרה לחלבון סויה.

התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לגבי האופציות של הפורמולות שניתן לתת לתינוק שכזה, לכל אחת יתרונות וחסרונות. ניתן ללמוד עוד על מה זה פורמולה עם חלבון מפורק בקישור הבא. 

במקרים שבהם אין הטבה ביציאות הריריות ובכאבי הבטן אחרי שינוי לכלכלה מפורקת, יש מקום לשקילת הרחבת בירור לרבות יעוץ מומחה גסטרו ילדים. 

באם התינוק מקבל בנוסף לפורמולה גם הנקה, אז בהיעדר שיפור אחרי מעבר לפורמולה מפורקת יש לדון עם האם על הורדת עד הפסקת צריכת החלב על ידה.  

התחלת טעימות – בכל ילד עם איזו שהיא "בעיה" הקשורה באכילה אני מאוד ממליץ להתחיל טעימות בגיל ארבעה חודשים. בטח ובטח בילדים עם רגישות לחלבון חלב פרה מכיוון שהתחלה מוקדמת שכזו תוריד שכיחות רגישות למזונות אחרים.

מה יקרה בעתיד דוקטור? התינוק תמיד יהיה רגיש לחלב?

לשמחתי ברוב רובם של המקרים הללו הרגישות חולפת עד גיל שנה.

עכשיו יש 2 גישות:

1. בית הלל (מחמירים) – אין לחשוף למוצרי חלב עד בדיקת אלרגיולוג וטסטים סביב גיל שנה.

2. בית שמאי (מקילים) – סביב גיל 9 חודשים ניתן לתת לתינוק מוצרי חלב (לא חלב ניגר). בהתחלה חלב אפוי כדוגמת ביסקוויטים, מאפינס, עוגות וכדומה תוך כדי מעקב אחרי כאבי הבטן והיציאות. בהמשך יוגורטים ומעדנים. יעוץ אלרגיולוג נדרש רק במקרים של התחלה מחודשת של דלקת במעיים.

לסיכום, אני מציע שההחלטה על חזרה לכלכלה מבוססת חלבון חלב פרה כמו גם חשיפה בהמשך למוצרי חלב תילקח על ידי הרופא המטפל על בסיס כל  מקרה ומקרה בנפרד. לטעמי, יעוץ אלרגיולוג אינו נדרש במקרים פשוטים.

אז אני מקווה שהטקסט הזה, בהרחבה לפרקים אחרים באתר עזרו לכם להתאפס על נושא זה. והכי חשוב, מקווה שתינוק שלכם ישגשג, יגדל ויהיה דובי גל.

 
רוצה להגיב או לשאול שאלות את דר׳ אפי בנושא זה?