יעילות חיסון שפעת במניעת אשפוזים בשל שפעת

עבודה ישראלית (PMID 30753347) שפורסמה ממש לאחרונה בעיתון המאוד נחשב
Clinical Infectious Diseases.

זוהי עבודה אפידמיולוגית רטרוספקטיבית מבית היוצר של מכון כללית למחקר. מתוך המאגר האדיר של נתוני קופת חולים כללית ממנו ניתן, כמעט בלחיצת כפתור, לענות על שאלות מחקריות מעניינות.

שאלת המחקר הנוכחי הייתה היעילות של חיסון כנגד שפעת במניעת אשפוזים בילדים בשל שפעת.

רקע:

ידוע שילדים הם קבוצת סיכון לזיהום בשפעת ולסיבוכים מזיהום בשפעת, לרבות אשפוזים. חיסון הוא כרגע האמצעי היעיל היחיד למניעת שפעת והוא מומלץ במדינת ישראל בכל חורף לילדים מעל גיל חצי שנה. ראו כאן.

ילדים מתחת לגיל 9 שנים שחוסנו בעברם לשפעת רק במנה אחת (או שלא חוסנו כלל) זכאים למנת חיסון נוספת שתינתן חודש אחרי המנה הראשונה באותה העונה.

לאור העובדה שזני ווירוס השפעת משתנים מעונה לעונה, ולאור העובדה שיעילות החיסון מוגבלת, נשאלת השאלה האם החיסון בילדים (במנה אחת או שתיים) מונע אשפוזים (או במילים אחרות שפעת קשה עם או בלי סיבוך).

שיטות:

נאספו נתונים משלוש עונות שפעת: 2015-2016, 2016-2017 ו-2017-2018. בצורה מאוד אינטואיטיבית נבדקו שיעורי אשפוזים בילדים מגיל חצי שנה ומתחת לגיל 9 שחוסנו במנה אחת או שתי מנות, בהשוואה לכאלה שלא חוסנו כלל.

הוצאו מהמחקר ילדים שחוסנו פחות מ-14 יום לפני אשפוזם, או כאלה שחוסנו בחיסון בתרסיס דרך האף (שהיה זמין בחלק מעונות המחקר), או שבודד להם נגיף השפעת מעל 10 ימים אחרי אשפוזם (במחשבה על רכישת זיהום בבית החולים).

כיצד נקבע שהילד המאושפז חלה בשפעת? על ידי בדיקת PCR לשפעת שנלקחה באשפוז כחלק מהטיפול הרוטיני בילדים.

נבדקו נתונים של 3147 ילדים שאושפזו ב-6 בתי חולים, כ-326 מהם חיוביים לשפעת.

יעילות החיסון בילדים שחוסנו כראוי הייתה 53.9% (במילים אחרות החיסון מנע במעל 50% שכיחות אשפוז בגלל שפעת).

יעילות החיסון בילדים שחוסנו חלקית (רק מנה אחת למרות שהיו צריכים לקבל שתי מנות) הייתה 25.6%.

היעילות הייתה מובהקת לאורך כל שנות המחקר אם כי הייתה שונות ביעילות בין הזנים השונים של זני השפעת (A או B). לדוגמא בעונת 2015-2016 יעילות החיסון במניעת אשפוז מזני שפעת A הייתה מעל 80% בעוד היעילות כנגד זני B באותו השנה הייתה רק 23%. בכלל, היעילות הייתה גבוהה יותר כנגד זני A מזני B לאורך כל עונות המחקר.

בנוסף, יעילות חיסון מלא הייתה גבוהה יותר מיעילות חיסון חלקי (שהייתה כמובן גבוהה יותר מלא להתחסן בכלל) לאורך כל שנות המחקר.

לא היו הבדלים בקבוצות גיל (בתוך אותה קבוצת גיל של עד 9 שנים).

דיון:

זהו מחקר פשוט ויפה וחלוצי שהוכיח בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שחיסון שפעת יעיל במניעת אשפוז בשל שפעת בילדים מתחת לגיל 9 שנים.

המחקר גם הוכיח שיש הגיון בהמלצה הקיימת להקפדה על שתי מנות חיסון באותה עונה לילדים שחוסנו רק פעם אחת (או לא חוסנו בכלל) בעברם.

מתנגדי החיסונים בוודאי יגידו שהנתון החשוב ביותר במחקר, יעילות של 53.9% במניעת אשפוזים היא לא מספקת. נכון, היא לא מספקת וכל עולם הפארמה נמצא במרוץ למציאת חיסון יעיל יותר. אבל בינתיים, זה מה שיש וזה לא מעט.

בנוסף, חשוב להזכיר שהשנה, בניגוד לשנות המחקר, החיסון כולל ארבעה זנים של שפעת לרבות שני זני A ושני זני B. היות ובשנות המחקר נכללו רק ילדים שקיבלו חיסון עם שני זני A וזן B אחד והיות והיעילות אכן הייתה נמוכה יותר כנגד זני B, אני חושב שהיעילות המדווחת רק יכולה לעלות.

בנוסף, יש לזכור שלא בכל שנה ארגון הבריאות העולמי מצליח לחזות בהצלחה את זן השפעת שיגיע לחצי הכדור הצפוני וניתן לראות גם בעבודה זו שבשנים שבהם "הפגיעה" הייתה טוב יותר, היעילות גם הייתה גבוהה יותר, וההפך.

לסבר את העין, אזי בעונה הנוכחית מסתמנת שליטה של זן A מסוג H1N1 ("שפעת החזירים") ובעונת 2015-2016 כשזה היה גם אז הזן השולט היעילות של החיסון הייתה 81%!.

דבר אחרון, צריך לזכור מיהם אותם ילדים שמאושפזים בשל שפעת.

הם יכולים להיות ילדים עם או ללא מחלות רקע, שמתאשפזים לרוב בשל מצוקה נשימתית ונזקקים לטיפול תומך במחלקות הילדים. נגיד לא נעים לא נורא. אבל, ישנם כאלה שמסתבכים הרבה יותר. מדלקת ריאות חיידקית משנית, למעורבות נוירולוגית של הנגיף (אנצפליטיס), לדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) או אפילו מוות.

אז אם הייתי מציע לכם להוריד הסיכוי בחצי לאשפוז מסיבה שכזאת אצל הילד שלכם, לא הייתה קונים?

אנא חסנו ילדיכם, ו- התחסנו בעצמכם כנגד נגיף השפעת.

מאמרים נבחרים נוספים

עוד באתר