הכול על חסר IgA בילדים

עד כמה נפוץ חסר IgA?

חסר IgA נחשב למצב החסר החיסוני השכיח ביותר. הערכות מצביעות על שכיחות של כ-1 ל-500 עד 600 אנשים באוכלוסייה הכללית. חסר זה שכיח יותר בקרב אנשים ממוצא אירופאי.
עם זאת, חשוב לדעת כי רוב הילדים והמבוגרים עם חסר IgA כלל לא מודעים לכך, זאת כי כ-85–90% אינם מפתחים תסמינים. לכן, רבים מגלים את הממצא באופן אקראי במהלך בדיקות דם מסיבה אחרת.

מה גורם לחסר IgA?

הגורם המדויק עדיין לא ידוע. בחלק מהמקרים (פחות מ-20%) ניתן לזהות רקע משפחתי.

כיצד מאבחנים חסר IgA?

האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה, שמודדת את רמות הנוגדנים השונים. 

חסר IgA מוגדר כאשר רמות הנוגדן נמוכות מאוד (פחות מ-7 מ"ג/ד"ל) אצל ילדים מעל גיל 4, עם רמות תקינות של IgG ו-IgM. 

אצל תינוקות וילדים צעירים מאוד, מתחת לגיל 4 שנים, רמות IgA נמוכות יכולות להיות זמניות ולכן מומלץ לחזור על הבדיקה בגיל מאוחר יותר כדי לאשר אבחנה.
שימו לב – בהרבה מקרים רמות ה-IgA נמוכות מהנורמה המוגדרת במערכות קופת החולים, אך גבוהות בהרבה מ-7 מ"ג לד"ל. מקרים אלה אינם נחשבים כחסר IGA.

מה הקשר בין IgA לצליאק?

מעניין לציין שברוב הילדים המגיעים לבירור, הסיבה היא דווקא בדיקת צליאק.
כיון שבדיקת הדם הסטנדרטית לצליאק נעשית באמצעות בדיקת נוגדני IgA, הבדיקה עצמה כוללת בדיקת רמות IgA כלליות. לכן, במידה ויש חסר IgA, נצטרך לבצע בדיקה אחרת על מנת לבדוק האם יש בנוסף גם צליאק.

זאת הסיבה שברוב המקרים חסר בנוגדן יתגלה "על הדרך", כאשר עשינו בדיקה בכלל לצליאק.
אבל כדי לעשות את זה עוד יותר מעניין, נזכור כי השכיחות של חסר IgA גבוהה יותר בילדים עם צליאק.

אילו תסמינים עלולים להופיע בילדים עם חסר IgA?

כאמור, רוב הילדים לא יפתחו תסמינים כלל. אולם אצל חלק קטן ניתן לראות:
● זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה – דלקות אוזניים, סינוסיטיס, ברונכיטיס ודלקות ריאה.
● בעיות במערכת העיכול – שלשולים כרוניים, זיהומים חוזרים במעי.
● נטייה לאלרגיות ואסתמה – שכיחות גבוהה יותר של נזלת אלרגית, אסתמה או אלרגיות למזון.
● מחלות אוטואימוניות – כמו צליאק, מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית.
● תגובות לתרומות דם – במקרים נדירים, ילדים עם חסר IgA עלולים לפתח תגובה אנפילקטית (אלרגיה קשה) בעת קבלת מוצרי דם שמכילים IgA.

כיצד מטפלים בחסר IgA?

אין טיפול שמסוגל "להשלים" IgA חסר, וכאמור גם אין צורך בכך. בניגוד לחסר IgG, שבו לעיתים משתמשים בעירוי נוגדנים, הטיפול בחסר IgA מתמקד בהתמודדות עם התסמינים ובמניעה:
● חיסונים – מומלץ להקפיד על חיסוני שגרה, כולל חיסוני שפעת ופנוימוקוק. החיסונים יעילים גם אם יש חסר בIgA. יחד עם זאת, מומלץ להיוועץ עם אימונולוג לפני החלטה על קבלת חיסונים הניתנים דרך ריריות (בטיפות או בתרסיס).
● טיפול בזיהומים – במידה ויש זיהומים חוזרים יש לטפל באופן מהיר, ובמקרים נדירים ניתן גם אנטיביוטיקה מניעתית.
● זהירות בעת מתן מוצרי דם – בשל החשש הנדיר לאנפילקסיס (אלרגיה קשה) למוצרי דם, חשוב שההורים ידעו להתריע בפני רופאים על המצב, במיוחד לפני ניתוחים או עירויי דם.
● מעקב רפואי – בעיקר בילדים עם תסמינים חוזרים. אופי המעקב יקבע על ידי רופא הילדים או אימונולוג.
לסיכום, חסר IgA הוא מצב נפוץ יחסית שבו רמות IgA נמוכות או חסרות. ברוב המקרים אין לכך השפעה משמעותית על חיי הילד, אך במיעוט המקרים יכולים להופיע זיהומים חוזרים, אלרגיות או מחלות אוטואימוניות (כדוגמת צליאק). אין טיפול ישיר להשלמת החסר, אך באמצעות מעקב רפואי, הקפדה על חיסונים, ואורח חיים בריא, הרוב המוחלט של הילדים עם חסר IgA יגדלו ויתפתחו בצורה מושלמת, כמו כל שאר הילדים.

בהצלחה.