18/11/2024

דלקת אוזן תיכונה (דלקת אוזניים בילדים) – כיצד נאבחן ונטפל?

אין כמעט ילדים שלא נחשדו (על ידי האם) או נבדקו (על ידי הרופא) בשאלה של דלקת אוזן תיכונה. זוהי אחת הסיבות השכיחות לביקור אצל רופא הילדים כמו גם למתן אנטיביוטיקה בילדות.

לצערי זהו גם מצב רפואי אשר לא מאובחן ולא מנוהל נכון בלא מעט מהמקרים. לעיתים מפוספס בגלל קושי בתצפית טובה על עור התוף ולעתים מאובחן ביתר.

אבל במקרה הזה הכול קשור באנטומיה, ולדעתי הורה שיבין את מבנה האוזן יוסיף לעצמו ידע והבנה בנושא דלקת אוזניים, על סוגיה השונים.

יש לזכור, הפרק הזה מדבר על דלקת אוזן תיכונה. לא על דלקת אוזן חיצונית ולא על נוזלים באוזניים.

ואם אתם בעניין של דלקות אוזניים חוזרות, אז ראוי לעבור לפרק הספציפי שדן במה עושים במקרים של דלקות אוזניים חוזרות.

איך בנויה האוזן ומה הכוונה בדלקת אוזן תיכונה?

ראו בציור הבא את מבנה האוזן. לאוזן שלושה חלקים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה (אמצעית) ואוזן פנימית.

אוזן חיצונית

כולנו מכירים את האפרכסת שהיא החלק הסחוסי החיצוני של האוזן. במרכז האפרכסת יש חור שהוא מוצא תעלת השמע. בסופו של אותה תעלת השמע, אחרי מספר סנטימטרים מונח עור התוף וזה הגבול בין האוזן החיצונית לתיכונה. דלקת אוזן חיצונית (דלקת שחיינים מסוכמת במקום אחר באתר זה, בקישור הבא).

אוזן תיכונה

מתחילה בעור תוף שהוא ממברנה שזזה בעדינות בהתאם לגלי הקול ומרעידה שלוש עצמות שמע עדינות הנמצאות מאחוריו. בסופו של דבר העצם השלישית מחוברת אל קרום נוסף קטן הנקרא החלון הסגלגל וזהו הגבול בין האוזן התיכונה לאוזן הפנימית.

אוזן פנימית

חלל פנימי יותר המכיל איברי שמיעה נוספים (מבוך ושלבלול) ובסופו של דבר הופך את תנודות האוויר לגירויים חשמליים הנקלטים על ידי המוח.

אז מה זה דלקת אוזן תיכונה?

האזור האמצעי, אותה אוזן תיכונה, הוא האזור שגורם לנו לצרות רבות וזהו האזור שבו מתרחשת דלקת האוזן "הרגילה" שאנו מכירים.

בהמשך לכך, חשוב להבין גם את הקשר בין אותו חלל אוזן תיכונה לאף. ישנה תעלה היוצאת קדימה ומחברת את אותו חלל באוזן לאזור שמאחורי האף. לכן קל להבין שאם אותה תעלה גדושה או סתומה (במקרה של ילד מנוזל לדוגמה או שקד שלישי גדול), אז אין אוורור ראוי של חלל האוזן התיכונה.

מהי שכיחות דלקת אוזניים תיכונה בילדים?

היות וספרי הלימוד מכניסים סוגים שונים של מצבים באוזן לתוך הגדרת דלקת, לרבות נוזלים באוזניים, אזי אין בנמצא שכיחות מדויקת. אין ספק שדלקת אוזן תיכונה היא מחלה של ילדים או תינוקות קטנים, בעיקר בשנת החיים הראשונה והשנייה. אבל דלקת אוזניים יכולה לקרות כמובן בכל גיל לרבות הגיל המבוגר.

המון גורמים משפיעים על שכיחות דלקת אוזניים – חלקם ניתנים לשינוי וחלקם לא. לדוגמה:

גיל – דלקת אוזניים היא מחלה, כפי שכתבנו, של ילדים עד גיל שנתיים. בהמשך החיים השכיחות יורדת אבל עדיין גבוהה יותר בילדים בגיל בית ספר מוקדם.

מין – בנים חולים יותר מבנות.

גנטיקה – יש שכיחות יותר גבוהה שרצה במשפחות. הסיבה הספציפית לא נמצאה.

הנקה – להנקה אפקט מגן כפי שניתן לקרוא בקישור הבא.

חשיפה לטבק – עישון פסיבי הוא גורם סיכון משמעותי ביותר.

חשיפה לילדים אחרים – חשיפה משמעותית לילדים אחרים (במשפחה או בגן) היא גורם סיכון.

עונתיות – היות והרבה דלקות אוזניים חיידקיות הינן סיבוך של זיהום וירלי קל בדרכי האוויר העליונות קל להבין שהחורף הוא העונה בה יש יותר דלקות אוזניים חיידקיות בילדים.

אנקדוטות אחרות שנקשרו לשכיחות גבוהה יותר של דלקות אוזניים בילדים – שימוש במוצץ או שתיית בקבוק בשכיבה.

מיהם החיידקים השכיחים כגורמים לדלקת אוזניים בילדים והאם יש כנגדם חיסון?

שלושת החיידקים השכיחים כגורמים לדלקת אוזניים בישראל הינם:

סטרפטוקוקוס פנאומוניה – חיסון כנגדו (נקרא פרבנר) ניתן בישראל בגילאים חודשיים, 4 חודשים ושנה. גם אם החיסון הזה הוריד שכיחות דלקות אוזניים מחיידק זה בילדים הוא בטח ובטח לא העלים את המחלה.

המופילוס אינפלואנזה שאינו מסווג – אין חיסון (זהו לא אותו המופילוס מסוג b כנגדו ילדינו כן מקבלים חיסון).

סטרפטוקוקוס מקבוצה A – כן, אותו אחד שגורם גם לדלקת גרון. אין חיסון.

להיכרות ולהבנה מיהם החיידקים השונים יש השפעה ישירה בבחירת הטיפול האנטיביוטי הנכון, ראו בהמשך.

מהם הסימפטומים של דלקת אוזניים בילדים?

הסימפטומים משתנים והינם תלויי גיל. הסימן השכיח ביותר הוא כאב שיכול להתבטא בתינוקות קטנים באי שקט הגובר בשעות הלילה. לעתים עם חום ולעתים בלי.

זיכרו שהרבה מהמקרים קורים אחרי שהילד מצונן למשך מספר ימים.

משיכות ונגיעות באוזן בילדים, שלא סובלים ממשהו נוסף, הינן לרוב סימן לעייפות ולתסכול ולא לדלקת אוזן תיכונה.

מה בודק הרופא כשהוא מסתכל באוזן בילדים?

באוטוסקופיה (הסתכלות באוזן) הרופא מסתכל ישירות על עור התוף (בשם האחר, התופית) ומעריך מספר פרמטרים ביניהם: עכירות, בלט, אודם, טשטוש הצורה התקינה של עור התוף והעדר רפלקס אור. הסימנים החשובים והמשמעותיים ביותר הם בלט ועכירות התופית.

יש לזכור שבדיקת אוזניים אינה בדיקה כואבת, גם במקרים שאכן יש דלקת אוזן תיכונה. יתכן וההחזקה או הסיטואציה אינה נעימה לילד אבל הבדיקה עצמה לא פוצעת ואינה מכאיבה.

אני אחדד – הרבה פעמים הורים מספרים לי שהם חושדים בדלקת אוזן אצל הילד כי כשנגעו חיצונית (או שמדדו חום) הילד היה נראה כאוב. ובכן, זה לא סימן לדלקת אוזן תיכונה בכלל.

תמיד יבדקו שתי האוזניים, ובדרך כלל במקרה של דיווח על כאב באוזן מסוימת יבדוק הרופא תחילה את האוזן שאינה כואבת.

אילו שתי גישות לטיפול בדלקת אוזניים תיכונה יכול להציע רופא הילדים ומתי יבחר בכל גישה?

שיטת הגישות הן שיטת הטיפול המושהה או שיטת הטיפול המיידי.

מהי שיטת הטיפול המושהה בדלקת אוזניים בילדים ומתי יציע אותה הרופא?

בעקבות מספר עבודות שהדגימו יעילות נמוכה, אם בכלל, לטיפול אנטיביוטי בדלקות אוזניים בילדים, התפתחה בעולם גישה שגורסת שבמצבים מסוימים ניתן לחכות עם טיפול אנטיביוטי.

היתרון בשיטת הטיפול המושהה הוא החיסכון של הקורס האנטיביוטי. אני מזכיר שטיפול אנטיביוטי לא יכול להיות מכוון אך ורק לחיידק הפושע שעושה הדלקת באוזן אלא הורג גם חיידקים אחרים, חלקם ידידותיים (בעיקר במעיים). בנוסף, טיפולים אנטיביוטיים רבים חוזרים תורמים להגברת יצירת חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה.

שיטת הטיפול המושהה תוצע להורים לילדים שהינם בריאים ברקע ובגילאים מעל חצי שנה, ללא בלט ניכר של עור התוף, ללא חום מעל 39 מעלות, ללא אי שקט ניכר ושיש להם דלקת חד צדדית.

על הרופא המטפל להבטיח מעקב הולם, קליני או טלפוני יום יומי במהלך הימים הראשונים שלאחר ההחלטה על השהיית הטיפול.

בנוסף, יש צורך בקבלת הסכמת ההורים לטיפול המושהה.

פרקטית שיטת הטיפול המושהה כוללת טיפול בכאב (פראצטמול או איבופרופן), טיפות אוזניים המשככות את הכאב מקומית (אוטידין או אנסתטיק) והמתנה ל-24 עד 48 שעות.

מניסיון, שיטת הטיפול המושהה היא שיטה מוצלחת מאוד באם הרופא בוחר בחוכמה את הילדים (ואת ההורים) המתאימים לגישה זו. בילדים קטנים, עם חום וממצאים מרשימים בבדיקת האוזן, שיטת הטיפול המושהה תיכשל.

בנוסף, באם נבחרה שיטה זו יש לזכור להגיד להורים לטפל היטב בכאב מכיוון שהימשכות הכאב היא הסיבה העיקרית של כישלון שיטה זו.

להערכתי בבחירה נכונה של קנדידטים ניתן להוריד מעל 50% מהטיפולים האנטיביוטיים בדלקת אוזניים.

מהי שיטת הטיפול המיידי בדלקת אוזניים ומתי יציע אותה הרופא?

הכוונה לשימוש מיידי באנטיביוטיקה דרך הפה. הרופא ימליץ על טיפול זה במקרים שאינם עומדים בקריטריונים של טיפול מושהה.

שיטה זו תמיד תיבחר בתינוקות קטנים מתחל לגיל חצי שנה, בילדים עם רקע רפואי שאינו תקין, בילדים עם חום גבוה המיוחס לדלקת באוזן, במקרים של ממצאים מרשימים בבדיקת האוזן (בלט או עכירות) או בדלקת אוזניים דו צדדית.

גם אם בחרנו לטפל מיד באנטיביוטיקה יש מקום לטיפול אגרסיבי בכאב, לרבות טיפול דרך הפה (פראצטמול או איבופרופן) ולשיקולכם גם טיפול מקומי המכוון כנגד הכאב.

מהי אנטיביוטית הבחירה בטיפול בדלקת אוזניים תיכונה חדה בילדים?

אנטיביוטיקת הבחירה לטיפול בדלקת אוזניים תיכונה בילדים הינה אמוקסיצילין. ניתן לקרוא עוד, לרבות מינונים בקישור הבא. לרוב הטיפול ינתן לשבעה עד עשרה ימים מלאים (14-20 מנות).

במקרים בהם יש רגישות/אלרגיה לאנטיביוטיקות ממשפחת הפניצילין יש מקום לטיפול במקרולידים, אזניל לדוגמה ל-3 ימים.

במקרים של כישלון טיפולי, דהיינו העדר שיפור או החמרה אחרי טיפול הולם באמוקסיצילין, יש מקום לטיפול אנטיביוטי קו שני לרבות אוגמנטין. יש שני סוגי אוגמנטין בילדים (אוגמנטין 400 ואוגמנטין 600), כפי שניתן לראות בקישור הבא, והבחירה של הסוג והמינון תעשה על ידי רופא הילדים.

אין צורך בבדיקה חוזרת לפני שמפסיקים הטיפול, אלא אם הרופא מסיבותיו ביקש זאת.

האם דלקת אוזניים מדבקת ומתי הילד יכול לחזור לפעילות רגילה בגן הילדים או בבית הספר?

דלקת אוזן תיכונה חיידקית היא זיהום שאינו מדבק. הילד יכול לחזור לפעילות סדירה במוסד החינוכי בו נמצא כ-24 שעות אחרי ירידת החום וכשמרגיש בטוב, גם אם הוא עדיין מטופל אנטיביוטית.

מתי נכון לפנות למומחה אף אוזן וגרון (א.א.ג) ילדים?

רופא א.א.ג זמין וטוב יכול להיות לעזר רב בניהול מקרים מורכבים יותר של דלקת אוזן תיכונה בילדים.

בעיקר במקרים בהם יש חשד לדלקת אוזן תיכונה אבל אין אפשרות לראות את התופית (בדרך כלל בגלל שעווה החוסמת התעלה) אבל גם במקרים של כישלון טיפולי על קו ראשון או שני של טיפול, יש מקום להפנות לבדיקת א.א.ג מומחה בילדים.

גם במקרים בהם יש אירועים חוזרים של דלקות אוזניים, בהם יש מקום להרחבת בירור לרבות אפשרות של שקד שלישי (קראו עוד פה), נכון לפנות לבדיקת א.א.ג כפי שתראו בהמשך.

מה עושים במקרה של דלקת אוזן מפרישה ואיך זה קורה?

דלקת אוזן מפרישה היא דלקת שבה עור התוף נקרע והמוגלה נשפכת לתעלת האוזן ולאזור האפרכסת. ניתן להרחיב קריאה על דלקת אוזן מפרישה בקישור הבא.

מהם הנזקים של דלקת אוזניים? האם תיגרם ירידה בשמיעה?

לדלקת אוזניים שאינה מטופלת כראוי יש סיבוכים פוטנציאלים רבים. מזיהומים מקומיים ועד סיסטמיים. לכן, יש מקום ליעוץ רופא ילדים בכל חשד או חשש.

מבחינת שמיעה, דלקת אוזניים תיכונה חדה אינה פוגעת בשמיעה. זאת בניגוד לדלקת אוזניים עם תפליט (נוזלים באוזניים) שעליה יפורט בפרק אחר.

לדלקות רבות חוזרות, לרבות אלה עם קרע של עור התוף, עלולה להיות השפעה על מבנה עור התוף ועל השמיעה. במקרים אלה יש מקום ליעוץ רופא ילדים ומומחה א.א.ג ילדים.

מה עושים במקרים של דלקות אוזניים חוזרות?

לאור חשיבות הנושא ושכיחותו, החלטתי להקדיש באתר פרק נפרד לניהול של דלקות אוזניים חוזרות, בקישור הבא.

לסיכום, אחד הנושאים החשובים ברפואת ילדים. אני תקווה שהפרק הזה יעזור לכם בכלים לאבחון וניהול נכון במקרה של דלקת אוזן תיכונה אצל הילדון שלכם.

ונעבור לשאלות לסיכום בכדי לראות שאנחנו פיקס פוקס עם החומר. לעונים נכון על כל השאלות מובטח תקליט וחולצה.

סיכום דלקת אוזניים בילדים

מהי דלקת אוזן תיכונה?

דלקת / זיהום בחלל שמאחורי עור התוף. יכולה לקרות בכל גיל אבל שכיחה יותר בתינוקות וילדים קטנים.

מהם הסימפטומים של דלקת באוזן תיכונה?

בעיקר כאב ואי שקט, לרוב חום.

תינוק מושך באוזן - סימן לדלקת אוזניים ?

לרוב לא. משיכה באוזניים לרוב מבטאת עייפות ותסכול, לאו דווקא זיהום באוזן.

מהו הטיפול בדלקת אוזניים בילדים?

הטיפול נגזר מהסימפטומים וממראה עור התוף.

ישנם מקרים בהם הרופא ימליץ על שיטת הטיפול המושהה וישנם מקרים בהם הרופא ימליץ על התחלת אנטיביוטיקה.

האם דלקת אוזן תיכונה כואבת בלחיצה חיצונית על האוזן?

לא, רגישות בלחיצה באוזן החיצונית היא לרוב ביטוי לדלקת אוזן חיצונית (דלקת שחיינים). טיפול במקרה זה הוא שונה לחלוטין.

מה עושים במקרים של דלקות אוזניים חוזרות בילדים?

מתחילים בקריאת הפרק הבא ובהמשך עוצרים לחשוב יחד עם הרופא המטפל. האם באמת האבחון הוא נכון? האם ניתן לזהות ולצמצם גורמי סיכון לדלקת אוזניים חוזרת? האם יש שקד שלישי או נוזליים באוזניים שמצדיקים טיפול כירורגי?