מה הסיבות להצטברות שעווה באוזן?

חסימה בתעלה – לדוגמה היצרות מולדת או תעלה מאוד מפותלת או כל דבר אחר שיחסום את התעלה. בנוסף, מצבי דלקת בעור, כמו סבוריאה למשל, שגורמים להשלת תאי עור מתאים בכמות עודפת. אלו מתערבבים עם ההפרשה השומנית ויוצרים חומר סמיך ודביק.

ניקוי עם מקלוני צמר גפן – חשוב מאוד ושכיח מאוד. חשוב לזכור שניקוי של האוזן עם מקלוני צמר גפן לא רק שלא מנקה באמת אלא דוחס את השעווה פנימה וגורם לה להצטבר.

סיבה נוספת להצטברות שעווה היא שישנם אנשים (ילדים או מבוגרים), שפשוט מייצרים הרבה שעווה. 

למה גורמת הצטברות שעווה באוזן? 

ברוב המקרים לכלום ושום דבר. אמרנו שזו הפרשה תקינה של האוזן. 

לפעמים זה קצת יוצא החוצה ולא נעים מבחינה אסתטית. לעתים, גרד וגירוי. 

מה לגבי ירידה בשמיעה? לעתים יש פקק שפשוט חוסם את התעלה לגמרי וגורם לתחושת אטימות מלאה. קיראו בהמשך. 

מה זה פקק שעווה באוזן?

פקק שעווה כשמו כן הוא – הצטברות של שעווה באוזן החוסמת את התעלה כמו אטם באוזן. 

האם צריך לנקות את האוזן משעווה באופן שגרתי? 

לא. זו הפרשה טבעית ותקינה של האוזן. 

מקלוני צמר גפן כאמור לא רק שלא מנקים אלא רק גורמים לדחיסת השעווה פנימה לתוך האוזן ולהצטברותה (ולעיתים גם לגירוי ופציעה של עור התעלה ולדלקת אוזן חיצונית, קיראו בקישור הבא. 

מי שבכל זאת יש לו הרבה שעווה שאולי יוצאת החוצה וזה מפריע אסתטית – אפשר בעדינות לנגב עם מגבת את החלק החיצוני של פתח תעלת האוזן החיצונית. 

המצב היחידי שבו צריך "לנקות" את השעווה הוא כשיש פקק שעווה. 

למה צריך לנקות פקקי שעווה באוזן?

כיוון שבמצב הזה הפקק לעתים חוסם לגמרי את תעלת השמע והחסימה הזו עלולה להביא לירידה בשמיעה. 

ילדים יותר גדולים יתלוננו על תחושה של אוזן אטומה וירידה בשמיעה ואצל ילדים קטנים יותר יכולה להיגרם ירידה הולכתית בשמיעה שיכולה פוטנציאלית במשך הזמן להשפיע על התפתחות כישורי הדיבור ורכישת השפה. 

ולפעמים אנחנו צריכים לנקות את פקקי השעווה על מנת שרופא הילדים יוכל לבדוק את עור התוף ולהתרשם האם יש דלקת אוזניים או נוזלים באוזניים, כיוון שפקק השעווה חוסם לנו את היכולת לראות את עור התוף. 

האם צריך לנקות את השעווה לילדים להם אנחנו מוצאים הרבה שעווה / פקקים במסגרת בדיקה שגרתית או בגלל איזו מחלה וירלית? 

לא. אצל חלקם השעווה תתנקה באופן ספונטני ואם הילד אסימפטומטי והחום שלו יורד, אין הכרח להסתכל בתופיות ואפשר לחכות ולבדוק שוב לאחר מספר שבועות. 

איך מנקים פקקי שעווה באוזן? 

יש דברים שאפשר לעשות בבית, במרפאה ויש דברים שצריך לפנות לרופא אא"ג בשבילם. לפעמים זה לא כל כך קל. 

בבית
• תכשירים על בסיס שמנים / מי חמצן המרככים את השעווה, הופכים אותה לפחות צמיגית ומסייעים לה לצאת החוצה (צרומול חדש / מי חמצן).

במרפאה
• שטיפה עם מי פושרים. מזריקים מים פושרים לתוך תעלת האוזן והם שוטפים את התעלה ומוציאים את שיירי השעווה החוצה. חשוב לעשות את זה עם מים פושרים ולא קרים כיוון שמים קרים עלולים לגרום להתקף של סחרחורת. כעיקרון אפשר לבצע בבית בזהירות עם מזרק או אפילו מכשירים ייעודיים אבל אני ממליץ שמי שאינו מיומן שיפנה לעזרה רפואית מסודרת כיוון שיכולים להיגרם נזקים (ראו בהמשך). 
רופא אא"ג
• הסרה מכנית על ידי רופא אאג מומחה שמסתכל במיקרוסקופ ותוך כדי מנקה את התעלה עם שלל מכשירים וסקשן. לעיתים, כשיש פקקים יבשים מאוד, הרופא יבקש לטפטף טיפות מרככות למשך מספר ימים על מנת להקל על ההוצאה. לילדים הסובלים מאירועים חוזרים אפשר להציע בדיקה שגרתית לתחזוקה וניקוי אחת לחצי שנה / שנה אצל רופא אא"ג. 

האם יש סכנה או סיבוכים בניקוי שעווה?

ראשית חשוב לוודא שאין נקב בעור התוף לפני שמטפטפים טיפות לאוזן, לרבות מרככי שעווה (זה נכון תמיד ולכל הטיפות). זאת כיוון שהחומרים חודרים לאוזן התיכונה ולעיתים לאוזן הפנימית ועלולים לגרום לנזק. 
בנוסף, חלק מהתכשירים המרככים יכולים לגרות קצת את התעלה. 

ואולי הבעיה העיקרית היא שבכל השיטות המכניות אפשר לפצוע את התעלה או לגרום לנקב בעור התוף – נדיר כמובן בידיים מיומנות, ולכן את הדברים האלה עדיף להשאיר למומחה אא"ג בילדים.

לסיכום, נושא שכיח מאוד שעולה בטיפול בילדים. נזכור שהשעווה היא הפרשה תקינה וטובה של האוזן שיש לה תפקיד בהגנה על האוזן. הקפידו להימנע מההרגל המגונה של ניקוי האוזניים עם מקלוני צמר גפן ובמידה והילד מתלונן על גרד בתעלה, ירידה בשמיעה או תחושת אטימות פנו לבדיקה על מנת לשלול שאין לו פקקי שעווה המצדיקים ניקוי.