30/10/2024

בקסרו – חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B

וואי וואי וואי, גם אתם ראיתם את הפרסומת עם הרופא שממליץ על החיסון? אני לא זוכר מתי חיסון כלשהו ברפואת ילדים זכה לפרסום כזה בפריים טיים. האם זה טוב שמפרסמים? האם זה מעיד על העובדה שבכלל צריך פרסום? האם רופא אמיתי יכול להשתתף בפרסומת שכזו? שאלות טובות.

אני מבסוט וגאה על הפרק הזה שהוא אחד הפרקים הכי דינמיים באתר, ואני שמח שרוב ההורים שמתבלטים אם לחסן, קוראים גם את הפרק, בנוסף על הפרסומת בטלוויזיה…

זה פרק לא פשוט, הוא לטעמי סופר מקצועי ומלא פרטים, אבל בסופו של דבר יש לו שתי מטרות עיקריות:

1. דיון לגבי חשיבותו או נחיצותו של החיסון כחלק מתוכנית החיסונים במדינת ישראל. זה מיועד להורה המתלבט אם לחסן את הילד שלו.

2. מדריך פרקטי להורים שהחליטו שמחסנים, מה, מתי ואיך? זה מיועד להורה שהחליט שהוא מחסן ורק רוצה לדעת איך בדיוק ולמה לצפות.

בפרק זה אנסה לענות על שתי השאלות האלה ובעיקר אנסה לדייק את אוכלוסיית התינוקות שראוי לחסנם.

בסוף גם מסר ממני למשרד הבריאות ולמי שמקבל החלטות לגבי חיסוני שגרה במדינה.

נתחיל בקצת רקע.

למעשה עד אישור החיסון שנקרא בקסרו כנגד מנינגוקוק B, היו בישראל רק חיסונים כנגד זנים אחרים של החיידק.

אז נעים להכיר. לחיסון הכבר לא כל כך חדש קוראים בקסרו (Bexsero) והוא מתוצרת חברת GSK.

בתחילת מאי 2020 נרשם בארץ חיסון דומה של חברת פייזר הנקרא טרומנבה (Trumenba). עם זאת, הטרומנבה היה מיועד רק לילדים מגיל 10 שנים ומעלה ולכן לא היה רלוונטי לתינוקות וילדים קטנים. מאז החיסון הספיק להיעלם מהמדפים בישראל ולכן לא אדבר עליו יותר בפרק זה, אלא רק על בקסרו.

עוד בהתחלה, הכנסת החיסון בקסרו לתוכנית החיסונים בילדים הייתה מלווה בקשיים ולבטים לא מעטים ואני עדייו נתקל בשאלות רבות של הורים בנושא חיסון זה.

נצא לדרך.

מהו חיידק המנינגוקוקוס (מנינגוקוק) ולאיזו תחלואה הוא גורם?

לחיידק קוראים ניסריה מנינגיטידיס (Neisseria meningitides) והוא שוכן באף ובלוע של אחוז ניכר מהאוכלוסייה מבלי לגרום למחלה (עד 10% מהמבוגרים ו- 25% מהילדים).

במקרים לא שכיחים הנשאות עלולה להפוך למחלה פולשנית, לרבות אלח דם (הימצאות החיידק בדם), דלקת קרום המוח ועוד.

לאור העובדה שהסימנים המקדימים של הזיהום בילדים הם לא ספציפיים ובשל העובדה שהמחלה הפולשנית היא בדרך כלל מהירה וקשה, זכה החיידק בתקשורת לכינוי המפוקפק והלעתים לא מדויק "החיידק האלים".

מי בקבוצת סיכון לזיהום במחלה פולשנית ממנינגוקוק?

בגדול כולם. עם זאת ישנם קבוצות אשר נמצאות בסיכון יתר לתחלואה. בין הקבוצות:

ילדים עד גיל חמש שנים, ובעיקר תינוקות עד גיל שנתיים.
ילדים או מבוגרים עם הפרעות ספציפיות ומוגדרות במערכת החיסון.
תוספת חדשה שלי – ילדים הגרים במקומות צפופי אוכלוסיה. למה זה חשוב? תראו בהמשך.

כיצד עובר חיידק המנינגוקוק מאדם לאדם?

החיידק עובר מאדם לאדם על ידי הפרשות מדרכי הנשימה של נשא/חולה.

ניתן להבין ששיעורי הנשאות הגבוהים מעידים על כך שיש לא מעט העברה של החיידק מאדם לאדם ורוב האנשים שידבקו יהפכו להיות נשאים בעצמם אך לא יחלו.

רק מיעוטם של הנדבקים או של הנשאים יחלו במחלה פולשנית.

מה העניין עם הזנים (סוגים) שונים של חיידק זה? מה זה סוג B?

למנינגוקוקוס יש מספר זנים/סוגים הנבדלים זה מזה בהימצאות סוכרים שונים על הקפסולה (קופסית) העוטפת החיידק.

הזנים אשר גורמים לרוב המחלות באדם הינם A/C/Y/W135 וזן B. זן B הינו הגורם העיקרי למחלה בארצות שונות לרבות ישראל, בפרט בילדים קטנים.

בישראל רשומים 3 חיסונים מצומדים (חיסוני "דור חדש" שהינם יעילים יותר מהחיסונים הפוליסכרידיים הישנים) כנגד ארבעת הזנים האחרים של המנינגוקוקוס (A/C/Y/W135), חיסונים אלה אינם מומלצים כחיסונים רוטיניים וניתנים באוכלוסיות מוגדרות שונות שלא בשגרה (בעיקר ילדים עם הפרעות במערכת החיסון או מטיילים).

פרק זה לא דן כלל בחיסונים הללו, אלא רק בחיסון כנגד המנינגוקוקוס B.

שימו לב מעכשיו מתי הפרק הזה (או כל מי שמוסר לכם מידע על החיסון, לרבות כלי תקשורת פופולריים) מדבר על זיהומי מנינגוקוק בכללי ומתי מדברים על זן B, שהוא היחיד הרלוונטי לחיסון בקסרו.

מה שכיחות התחלואה במדינת ישראל?

לא פשוט לאתר נתונים מדויקים לגבי שכיחות תחלואה במדינת ישראל, יתכן עקב תת דיווח.

עם זאת, בעבודה של דר' בן שימול (מומחה למחלות זיהומיות בילדים מבית חולים סורוקה) שפורסמה בשנת 2013, נמצא כי בתקופה של 22 שנים היו בישראל כ-743 מקרים של זיהום פולשני מחיידק זה (כל תתי הסוגים) בילדים מתחת לגיל 15.

בחישוב פשוט ניתן להבין כי מדובר על כ-33 מקרים לשנה בממוצע.

ילדים צעירים מגיל 5 שנים ובעיקר תינוקות מתחת לגיל שנה, היוו את קבוצת החולים העיקרית.

בחלוקה לפי זני החיידק נמצא כי זן B של החיידק היה הזן הדומיננטי בילדים צעירים מתחת לגיל 5 שנים.

בעבודה נוספת של פרופסור שטיין-זמיר ממשרד הבריאות אותרו 1349 מקרים בכל הגילאים בתקופה של 20 שנה, ממוצע של 71 מקרים לשנה.

גם בעבודה זו שכיחות המחלה הייתה גבוהה יותר בילדים מתחת לגיל שנה (שיעור של 10.9 מקרים ל-100 אלף).

כ-68% מהמקרים נגרמו על ידי סוג B (בילדים שכיחות זן B הייתה כמובן גבוהה אף יותר).

האם יש ניסיון בעולם עם חיסון זה?

בהחלט. בספטמבר 2015 החיסון נכנס לתוכנית החיסונים השגרתית באנגליה, עקב תחלואה משמעותית מחיידק זה.

החיסון ניתן שם בצורה שגרתית לתינוקות מתחת לגיל שנה, על פי לוח זמנים שדומה לכתוב בהמשך במדינת ישראל (מנה ראשונה בגיל חודשיים, שניה בגיל 4 חודשים ושלישית בשנה, כל המנות ניתנות במקביל חיסוני השגרה, בניגוד לישראל).

בין המדינות הנוספות המחסנות בשגרה הן אירלנד, איטליה, ליטא, ניו-זילנד, ספרד, צ'כיה, פורטוגל, אנדורה ועוד.

מדינות נוספות המליצו (כבמדינת ישראל) על קבלת החיסון ביניהן אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, צרפת, גרמניה ועוד.

נציין כי התחלואה מזן B שונה מיבשת ליבשת, וממדינה למדינה. ועל כן ניתן למצוא המלצה (או העדר המלצה) על פי תחלואה מקומית באותה מדינה.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) רשם החיסון בארצות הברית מגיל 10 והמליץ על חיסון לפני הכניסה לקולג'.

מה יעילות החיסון נגד חיידק זה? מה הצפי במדינת ישראל?

ניתן להעריך יעילות של חיסון בכמה צורות. בחרתי לתת פה את הדוגמה, לטעמי הטובה ביותר, והיא אנגליה שהייתה במדינה הראשונה להכניס החיסון לתוכנית החיסונים השגרתית.

אחרי 10 חודשי התחסנות הודגמה ירידה של כ-50% במספר המקרים.

בעבודה שפורסמה בינואר 2020 בעיתון המדעי הקליני הטוב בעולם הרפואי (NEJM) נמצא שיעילות החיסון במניעת מחלה הייתה 52.7% אחרי 2 מנות חיסון ו-59.1% אחרי מנה שלישית בגיל שנה. למעוניינים להרחיב קריאה המאמר מסוכם בקישור הבא.

בעבודת המשך שפורסמה הודגמה הפחתת תחלואה באנגליה בשיעור של 75% לאחר 3 שנים.

על פי פרוטוקול הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בישראל מתאריך 25.12.2018 הוערך שהכנסת החיסון בקסרו לשגרת החיסונים במדינת ישראל תמנע כ-18 מקרי מחלה ועד מקרה פטירה יחיד בתינוקות בשנה. שימו לב זוהי סטטיסטיקה שלוקחת בחשבון חיסון כל התינוקות במדינת ישראל, לא כפי שקרה ולא כפי שקורה בפועל.

לשמחתי ב-2023 פורסמה עבודה חדשה מבית היוצר של משרד הבריאות ששופכת אור מחודש ומעניין גם בנושא זה. ראו בהמשך.

אז למי מומלץ החיסון בקסרו?

המלצת משרד הבריאות הינה לחסן את אוכלוסיית התינוקות והפעוטות מתחת לגיל שנתיים. ניתן לחסן כמובן גם אחרי גיל זה. עם זאת, משרד הבריאות לא הכניס את החיסון לתוכנית החיסונים השגרתית (ולא תיקצב בהתאם) אלא רק המליץ על חיסון בגילאים הללו.

להמליץ, בלי לתקצב בדומה לחיסוני שגרה אחרים זה כמובן בעייתי מכיוון שמשאיר נתח גדול מההחלטה והאחריות אם לחסן או לא על ההורים ועל קופות החולים. ומכאן הבלבול גדול.

פרקטית, בקבוצת הגיל הצעירה ניתן לשלב מתן חיסון זה בתוך תוכנית "טיפת החלב" השגרתית, ראו הצעתי בהמשך.

בלי קשר לתינוקות, החיסון מומלץ בכל גיל ונכנס לסל הבריאות לאוכלוסיות מסוימות הסובלות מהפרעות ספציפיות במערכת החיסון (נשאי HIV, בעיות בתפקוד הטחול או המטופלים בתרופה בשם אקוליזומב).

מה קרה בוועדת הסל האחרונה (ינואר 23) ולמה זה מעניין?

בוועדת הסל האחרונה היה רושם שהחיסון יכנס לסל הבריאות. עם זאת, על פי הדיווחים בישורת האחרונה ובגלל נושא של עלות מול תועלת, גם השנה החיסון לא הוכנס לסל הבריאות.

מה מעניין? שלפחות על פי השמועות היה ניסיון להכניסו לתינוקות וילדים שגרים באזורים צפופים, מכיוון שכפי שאמרנו קודם זיהום פולשני בחיידק שכיח יותר במקומות אלה. לאור העובדה שאין בארץ אף חיסון שמאושר לאוכלוסיה שגרה במקום X אבל לא מאושר לאוכלוסיה שחיה במקום Y, גם הצעה זו לא התקבלה.

אבל למה זה עוד יותר מעניין? כי אם אמרנו שהחיסון הומלץ בעבר על בסיס נתונים שהוצגו מעבודות שכללו את כל האזורים במדינת ישראל, יתכן ואם נסתכל בנפרד, כפי שלכאורה היה ניסיון בוועדת הסל, על אזורים שונים בישראל נראה שיש מקומות שבהם חשוב מאוד לחסן את כל הילדים בעוד מקומות אחרים, סטטיסטית, זה פחות משמעותי.

נקודה לחשיבה, לכאן ולכאן. ראו המשך הדיון בהמשך.

האם יש נתונים חדשים לגבי שכיחות התחלואה בישראל ואיך הם עוזרים לנו להבין מי צריך להתחסן?

כן. עבודה נוספת של פרופסור שטיין-זמיר ממשרד הבריאות פורסמה בסוף אוגוסט 2023 בעיתון רפואי מכובד (Microorganism, ניתן להגיע למאמר המלא בקישור הבא).

העבודה סוקרת שכיחות מחלה פולשנית ממנינגוקוק בכלל, וממנינגוקוק B בפרק בישראל בין השנים 1998- ל-2022. אני מזכיר במעמד זה שמחלה ממנינגוקוק הינה מחלה פולשנית שמחייבת דיווח למשרד הבריאות כך שזה אמור לדעת על כל מקרה במדינת ישראל.

מספר נתונים מענינים מתוך העבודה:

א. בזמן הקורונה שכיחות מחלה פולשנית ממנינגוקוק ירדה משמעותית. טוב, זה ברור למה. אני לא מכיר עבודות מישראל אחרי עידן הקורונה.

ב. מחלה פולשנית בחיידק זה קורה יותר בילדים צעירים מגיל חמש, ובעיקר מתחת לגיל שנה. טוב, הנתון הזה ברור ומוכר לנו.

ג. מחלה פולשנית קורה יותר בילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר. זה אפילו נכון יותר כשפורטים את הנתונים בחלוקה לזני המנינגוקוק, בעיקר לזן B. אוקי, גם את זה אנחנו מכירים, אבל העבודה ממש מחזקת הנחה זו.

ד. בחלק המיקרוביולוגי של העבודה, נראה היה שהכיסוי של החיסון בקסרו כנגד זני ה-B הספציפיים שבודדו במדינת ישראל הינו סביב 25% בלבד. יש לזכור כי מדובר בהערכה מיקרוביולוגית שהינה תמיד קשה ומסובכת בזני מנינגוקוק. טוב, לא ברורה המשמעות האמיתית של הנתון הזה. השיטות המעבדתיות לבדיקת יעילות חיסון בחיידק מנינגוקוק הינן מורכבות ולא תמיד משקפות אחד לאחד מה קורה בחיים האמיתיים. אבל האם כוונת המחברים הייתה להגיד שהכיסוי החיסוני למי שהתחסן הוא רק 25%? אני לא בטוח.

מה עוד בדיון של עבודה חשובה זו?

המחברים מצטטים עבודות קודמות שטוענות שמחלה פולשנית בחיידק זה קורה יותר בילדים במעמד סוציואקונומי נמוך יותר, ובעיקר באוכלוסיות של דתיים ובמוסלמים.

בהמשך המחברים כותבים על הבעיה הקשה שישנה כיום במדינת ישראל והיא העובדה שאוכלוסיות שיש להן מודעות ויש להן אמצעים מחסנות את הילדים (למרות שכיחות נמוכה יותר של מחלה), בעוד האוכלוסיות החלשות שהן הכי צריכות את החיסון אינן מתחסנות במצב הקיים.

פה קבור הכלב.

טוב דר' אפי, חפרת – האם שווה לחסן?

זו כמובן שאלת השאלות, ומניח שהרבה מההורים שהגיעו לקריאת הפרק הזה, חיפשו את התשובה לשאלה הזו.

נכון שמצד אחד המחלה אינה שכיחה, ונכון שלחיסון כפי שנראה בהמשך יש מגבלות (לוגיסטיקה, עלות, תופעות לוואי), אבל אם יש חיסון שמונע מחלה קשה ואם שכיחות המחלה באזור נתון גבוהה, יש מקום לטעמי להתגבר על כל המגבלות שמסביב.

מצד שני, ברור שהאוכלוסיות שהכי חשוב לחסן במדינת ישראל לא מתחסנות במצב הקיים.

המלצתי להורים היא לחסן את התינוקות, בדגש על אלו שמתחת לגיל שנה ובדגש על מגורים בעיר צפופה, מתוך הבנה של יתרונות וחסרונות, כפי שתראו בהמשך.

מה המלצתי למשרד הבריאות

המלצתי למשרד הבריאות ולאיגוד לרפואת ילדים שהמליץ בצורה גורפת על החיסון היא לשנות מדיניות. יש לשקף להורים את שכיחות המחלה ממנינגוקוק B באזורים שונים בארץ ולהשקיע את כל המשאבים בחיסון אוכלוסיות חלשות שכיום החיסון לא מגיע אליהן.

ואם זה אומר לסבסד יותר החיסון במקום אחד, ולהוריד את הלחץ לחיסון מהורים במקום אחר. זה בסדר בהקשר למנינגוקוק.

אני חוזר לאיזון העדין שיש היום בין משרד הבריאות לציבור ההורים. כל חיסון וכל המלצה גורפת מדי לחיסון באה על חשבון חיסון אחר, יתכן חשוב עוד יותר.

מהו לדעתי הזמן הנכון להתחסן בבקסרו?

היות והמחלה שכיחה יותר בתינוקות אני ממליץ להקפיד על התחלת סידרת החיסונים דווקא בגילאים הצעירים מתחת לגיל שנה.

אין שום טעם לדחות החיסון לגיל שנה או שנתיים מכיוון שרוב התחלואה נגרמת בתינוקות קטנים.

בהמשך ראו המלצתי הספציפית לגבי גילאים.

מי יכול לקבל את החיסון בקסרו?

כל תינוק מעל גיל חודשיים.

היכן ניתן החיסון?

החיסון ניתן תוך שרירית, לאזור הירך או הזרוע כתלות בגיל של המתחסן.

כמה מנות בקסרו צריך לקבל על מנת להתחסן?

לצערי קצת מורכב, מכיוון שתלוי בגורמי הסיכון (האם מדובר בתינוק/ילד בריא או עם מחלת רקע) ובגיל התחלת החיסונים.

בתינוקות בריאים ברקע המתחילים להתחסן כמקובל בגילאים של עד חצי שנה יש מקום לשלוש מנות כאשר מרווח הזמן בין המנה הראשונה לשנייה הינו חודשיים ובין המנה השנייה למנת הדחף (המנה השלישית) הינו לפחות חצי שנה ועדיף בגילאים 12-15 חודש (בכל מקרה מומלץ שמנת הדחף תינתן לפני גיל שנתיים).

אם מתחילים את סדרת החיסונים בגיל שונה (מעל גיל חצי שנה) או בהינתן ילד עם מחלות רקע, כמות המנות והפרשי הזמן ביניהן משתנה.

ראו לנוחיותכם טבלה המגדירה מספר מנות ומרווחי הזמן המינימליים ביניהן בילדים בריאים ללא גורמי סיכון.

שימו לב, עץ ההחלטות מתחיל מהגיל שבו ניתנה המנה הראשונה, כפי שמפורט בטבלה מטה. לא מהגיל הנוכחי של הילד.

חודשיים עד חצי שנה

חצי שנה ועד שנה

שנה ועד שנתיים

שנתיים ועד 11 שנים

11 שנים ואילך

חודשיים עד חצי שנה

חצי שנה ועד שנה

שנה ועד שנתיים

שנתיים ועד 11 שנים

11 שנים ואילך

מהו משך ההגנה הצפוי לתינוקות אחרי סידרת חיסוני בקסרו?

עבודות מראות שמתן שתי מנות מעניק הגנה לתינוקות למשך כשנה וחצי וקבלת מנת דחף מעניקה הגנה ללפחות מעל 6 שנים (נתונים מאנגליה). במתבגרים משך ההגנה אף ארוך יותר (מעל 7 שנים).

היות וכפי שכתבנו קודם, רוב התחלואה נגרמת בתינוקות, בפעוטות ובילדים קטנים, הצפי הוא שהחיסון יגן עליהם בדיוק בתקופת הזמן החשובה הזו.

מהן תופעות הלוואי של החיסון בקסרו?

כמו בכל חיסון, תופעות לוואי מקומיות כגון אודם ורגישות במקום ההזרקה הן השכיחות ביותר.

חום ואי שקט, נצפו בשכיחות גבוהה יותר כאשר החיסון ניתן במקביל לחיסוני השגרה האחרים.

לאור שכיחות גבוהה באופן יחסי של תופעות הלוואי הללו, הגם שלא מסוכנות, בפעם הראשונה בתולדות תדריך החיסונים של מדינת ישראל שמומלץ לתת 3 מנות פראצטמול (אקמול או נובימול) למקבלי החיסון מתחת לגיל שנה. מנה ראשונה תוך שעה ממתן החיסון ושתי מנות נוספות לאחר מכן בהפרשים של 4-6 שעות. העזרו במחשבון על מנת לחשב המינון שמגיע לילדון שלכם, בקישור הבא.

לפני מספר שנים דיווחתי למשרד הבריאות על שיעור ועוצמה גבוהים מהמצופה של תופעות לוואי מקומיות לחיסון זה, ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא. יש להכיר תופעת לוואי פוטנציאלית מקומית זו, שאני רואה עדיין חדשות לבקרים, אבל בסופו של יום זוהי אינה סיבה לא לחסן הילדים.

האם אפשר לתת איבופרופן (נורופן) או רק פראצטמול (אקמול או נובימול) אחרי בקסרו?

מעניין ומוזר.

לכאורה בעבודות שנבדק מתן תרופה מניעתי – לפראצטמול הייתה עדיפות על איבופרופן. זו גם הסיבה שמשרד הבריאות הישראלי ציין במפורש אקמול או נובימול מניעתית אחרי החיסון.

אבל אם כבר לילד יש חום או כאבים במקום ההזרקה, אז עברנו ממניעה לטיפול ובהחלט ניתן להשתמש גם בתרופות ממשפחת האיבופרופן.

ושוב, כמה לתת מכל תרופה? אתם יכולים להיעזר במחשבון בקישור הבא.

מי לא יכול להתחסן בבקסרו?

אנשים/ילדים שיש להם רגישות ידועה לאחד מתרכיבי החיסון.

האם וכיצד ניתן לשלב מתן חיסון בקסרו עם חיסוני שגרה אחרים?

תאורטית מותר לתת חיסון זה יחד עם כל חיסוני השגרה האחרים, בו זמנית או בכל רווח זמן שהוא לפני או אחרי. על החיסונים להינתן באזורים אנטומיים שונים. כך גם עושים במדינות רבות אחרות.

עם זאת וכפי שכתנו קודם, שכיחות תופעות לוואי קלות נצפו בשכיחות גבוהה יותר כאשר החיסון ניתן עם חיסונים השגרה האחרים. על כן המליץ משרד הבריאות על הפרדה של 3 ימים לפחות בין חיסוני השגרה האחרים לחיסון זה במקבלי החיסון הצעירים מגיל שנה.

האם ראוי להמליץ להוסיף חיסון בקסרו למפגשים הרגילים ולא להפריד?

זה כמובן רעיון שעולה כל הזמן בניסיון להעלות את ההיענות לחיסון, וכבר כתבתי כבר שבאנגליה החיסון ניתן במקביל לחיסוני השגרה.

ברור שאם זה יקרה בישראל, ההיענות לחיסון לכאורה תגדל.

אבל לטעמי זו תהיה טעות מרה. אם אני אחסן ילדון בגיל חודשיים לרוטה (דרך הפה), זריקה מחומשת לשריר, זריקה נוספת של פרבנר 13 לשריר ואז גם זריקה לאותה רגל של בקסרו – לטעמי אחוז ניכר מההורים לא יחזור לפגישה הבאה של טיפת החלב…

אנגליה זה אנגליה. וישראל זה ישראל.

מהי המלצתי להורים הרוצים לחסן בבקסרו מבחינת מועדי המפגשים בטיפת חלב:

היות והחיסון גורם לאי שקט וחום בשכיחות גבוהה כאשר ניתן במקביל לחיסוני השגרה, אזי אני ממליץ לתת אותו בנפרד, בפגישה אחרת המוקדשת רק לחיסון זה בגילאים:

3 חודשים, 5 חודשים ו-13 חודש.

זה בהנחה וחיסוני השגרה ומועדי הביקורים בטיפת החלב בוצעו באופן מסודר בגילאים חודשיים, 4 חודשים, חצי שנה ושנה. מזכיר שיש לנו אזור מצוין באתר על כל מה שצריך לדעת על טיפת חלב, היעזרו בו בקישור הבא.

ניתן כמובן לתת החיסון מוקדם יותר מההצעה הכתובה מעלה, כ-3 ימים לפני או אחרי מתן חיסוני השגרה האחרים.

איך בפועל אפשר לקבל חיסון בקסרו?

כאמור, משרד הבריאות המליץ על קבלת החיסון לילדים בריאים מתחת לגיל שנתיים אך לא תיקצב אותו. זה אומר שהחיסון אינו בסל הבריאות ולכן לא ניתן בצורה רוטינית בתחנות טיפת החלב.

רוב קופות החולים הבינו החשיבות שבחיסון זה והגיעו להסכמים עם חברת GSK.

זאת אומרת שניתן לרכוש את החיסון בכל אחת מקופות החולים במחיר מסובסד (כתלות בגיל ובביטוח המשלים של המבוטח).

בפועל צריך לגשת לרופא הילדים/משפחה, לבקש מרשם של החיסון ולרוב גם הוראה לאחות לחסן.

עם המרשם לגשת לבית מרקחת העובד עם אותה קופת החולים, לקנות החיסון, לדאוג להעברתו בהקדם עם קרחון לאחות המחסנת בקופת החולים ולחסן (בחלק מקופות החולים נדרשת גם הפניה לאחות מהרופא למתן החיסון).

שמעתי שבחלק מטיפות החלב, האחיות מוכנות לקבל החיסון מההורים ולחסן. במקביל שמעתי שבחלק מטיפות החלב אחיות מסרבות לחסן בחיסון זה, מכיוון שעכשיו נוספה להן עבודה שאינה במסגרת טיפת החלב השגרתית. בחלק מקופות החולים בעיה זו נפתרה וניתן לחסן גם במסגרת טיפות החלב של קופת החולים בתאום תור מראש.

ועדיין רלוונטי להגיד שאם יש קופת חולים רצינית בישראל, אז אני עדיין ממליץ לקברניטיה לשבת על המדוכה ולפתור סוגיות בירוקרטיות אלה המקשות גם על ההורים שרוצים לקבל חיסון.

כמה עולה החיסון?

מחירה המלא של כל מנת חיסון הוא כ-361 ₪.

עם זאת כל קופות החולים משתתפות בעלות חיסון זה כאשר המחירים נעים בין 90 ל-240 ש"ח למנת חיסון יחידה לפי סוג הביטוח באותה קופת חולים.

אז איך נסכם?

אחרי מיליונים רבים של ילדים שחוסנו בהצלחה באנגליה, ואחרי עשרות מיליוני מנות שניתנו ברחבי העולם, הרושם שלי הוא שזמינות החיסון בישראל היא נדבך נוסף בהגנה על בריאותם של ילדינו הצעירים, בעיקר אלו הגרים באזורים מסוימים, צפופים יותר.

כפי שקראתם לחיסון יש יתרונות ברורים – הוא מגן ממחלה קשה.

מאידך יש לו גם חסרונות – הוא מגן ממחלה שהינה פחות שכיחה בישראל מאשר באנגליה לדוגמה. בנוסף, הוא בעל פרופיל תופעות לוואי מעצבן במקצת, הוא לא ניתן בחינם ולא ומחייב הגעה נוספת לטיפת חלב מעבר לשגרה.

לטעמי אם משרד הבריאות יחשוב על הנתונים החדשים שנאספו, יתכן ויוכל להיות מדויק יותר בהמלצותיו להורים, ויתכן ובאמת נוכל להוריד שכיחות התחלואה מהחיידק מנינגוקוק B שיש באזורים הנכונים במדינה.

עם כל הנתונים הללו, אני תקוה שהפרק הזה יעזור להורים להגיע להחלטה הנכונה ביחס לחיסון זה בילדם הצעיר.