מה זה בקע טבורי? 

בקע (או בשמותיו האחרים שבר ובלועזית קילה או הרניה), הוא למעשה התבלטות של איבר דרך אזור חלש/פגם בדופן הבטן. 

במקרה של בקע טבורי – התבלטות דרך אזור הטבור.

על בקע מפשעתי והידרוצלה בילדים שבו הבקע עובר דרך תעלה המפשעתית קראו בקישור הבא. 

כמה נפוץ בקע טבורי בתינוקות ובילדים? 

השכיחות בעת הלידה בפגים מגיעה ל-84% ובילודים במועד ל-% 20.5. שכיחות זו יורדת לכ- 2-10% בגיל שנה ובמרבית המקרים הבקע ייסגר מעצמו עד גיל 4 שנים. רק מלקרוא את הנתונים הללו אפשר להבין בשלב מוקדם זה שדינם של הרבה מהבקעים הטבוריים להסתדר לבד, ללא עזרה כירורגית.

כיצד נוצר בקע טבורי? 

בשבוע הרביעי להריון מופיעה אצל העובר הטבעת הטבורית דרכה עובר חבל הטבור המחבר את העובר לשליה שברחם האם. חבל הטבור מכיל שני עורקים ווריד אחד והוא אחראי על הספקת הדם הדרוש לעובר כדי לגדול ולהתפתח עד ללידה. חבל הטבור נכנס לגוף העובר דרך אותה טבעת טבורית הנמצאת בין שני שרירי הבטן הישרים (אותם שרירים שמהן עשויות "הקוביות" של אלו המקפידים לאמן אותם). שרירים אלה מחוברים ביניהם על ידי רקמה סיבית חזקה שנקראת הקו הלבן. 

לאחר הלידה, מתרחש תהליך טבעי בו כלי הדם נאטמים (כיוון שכבר אין צורך יותר בהספקת דם מהשליה), גדם הטבור מתייבש נושר, טבעת הטבור נסגרת והקו הלבן נעשה לרצועה אחידה וחלקה. כך נסגר דופן הבטן וחלל הבטן הופך להיות למעשה אטום ללא פתחים כלפי חוץ. 

אם אזור הטבעת הטבורית אינה נסגר ומתאחה כראוי, יישאר אזור בו דופן הבטן לא תהיה סגורה על-ידי שריר ותהיה מכוסה למעשה רק בעור. וכך, דרך אותו אזור המכוסה רק בעור, יכולים איברי הבטן להתבלט החוצה. זהו הבקע הטבורי המולד. 

מה מכיל הבקע הטבורי? 

בהתאם לקוטרו של הפתח, יכולים אברי הבטן הניידים (בעיקר מעיים ו/או שומן), לעבור דרכו וליצור את הבליטה האופיינית של עור הטבור, שהיא ברוב המקרים סימן ההיכר לקיומו של הבקע. כשהלחץ התוך בטני עולה, למשל בזמן בכי, שיעול או עיטוש, נוכל לראות כי הטבור מתנפח ומתמלא באיברים הנלחצים החוצה.

האם בקע טבורי מעיד על תקלה כלשהיא בחיתוך חבל הטבור? 

שאלה שחוזרת על עצמה היא האם בקע טבורי מעיד על תקלה כלשהיא בחיתוך חבל הטבור בחדר הלידה. התשובה היא חד משמעית לא!!!. מדובר ב"כשל" של התהליך הטבעי של איחוי אזור הטבעת הטבורית. 

איך מעריכים את גודל הבקע? 

את גודל הבקע קובע קוטר הפתח בשריר שבדופן הבטן ולא עד כמה הוא בולט החוצה. ולמה? כי קוטר הפתח הוא הגורם החשוב לצורכי מעקב וחיזוי האפשרות שהבקע ייסגר מעצמו. 

האם יש סיכוי שהבקע ייעלם מעצמו עם גדילת הילד או האם כל הילדים חייבים ניתוח?  

הסיכוי לסגירת הבקע תלוי בגיל התינוק ובגודל הבקע. לדוגמא בתינוק עם בקע בקוטר של פחות מ-1 ס"מ, ניתן לשער, בסבירות של למעלה מ-70% שהבקע ייסגר מעצמו כחלק מתהליך הגדילה וההתפתחות. שונה יהיה מצבו של תינוק בן שלוש שנים עם בקע בקוטר של 2 ס"מ, בו הסבירות לסגירה עצמונית היא קלושה. נתון חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון בהערכת הבקע הוא האם קיימת במהלך תקופת המעקב דינמיקה של סגירה או לא. הרוב המכריע של הבקעים הטבוריים יסגרו עד גיל 4 שנים ולכן גם מקובל להמתין לגיל זה כדי להחליט האם יש צורך בטיפול ניתוחי. במידה וקיימת נטייה לסגירה יהיה זה נכון להמשיך את המעקב אפילו מעבר לגיל 4 שנים, ולהימנע בכך מניתוח מיותר. ישנם אפילו דיווחים על סגירה ספונטנית של בקע טבורי עד גיל 11 שנים אך באחוזים בודדים בלבד. בילדים בהם הטבור הבולט אינו נסוג והופך למטרד חברתי, והם מפתחים בעטיו הפרעה רגשית התנהגותית, ניתוח יעזור לפתור את הבעיה. 

נקודה נוספת שחשוב להזכיר היא שההתייחסות לבקע טבורי, בעיקר בבקעים הגבוליים בגודלם, היא שונה בין בנים לבנות. האפשרות של הריונות עתידיים בבנות (שבאופן טבעי עלולים להחמיר את הבקע הטבורי) היא גורם שיש להתחשב בו בעת לקיחת ההחלטה האם לנתח או לא בקע טבורי בגודל גבולי.

בילדים עם בקע טבורי שעבר סגירה עצמונית, העור העודף מתכווץ ועדיין נשאר בולט, למרות שהבקע עצמו ניסגר. בקבוצה זו של ילדים נדרש לעיתים תיקון קוסמטי בלבד ומסיבה זו כדאי לדחות את ההחלטה על התיקון הקוסמטי לגיל ההתבגרות.

איך מתבצע ניתוח תיקון בקע טבורי? 

מדובר בניתוח קצר שמתבצע במסגרת אשפוז יום, בהרדמה כללית. בנוסף משתמשים בהרדמה מקומית (מזריקים באזור הניתוח חומרי הרדמה מקומיים) על מנת להקל על השעות הראשונות שלאחר הניתוח. הניתוח מתבצע בשיטה הפתוחה דרך חתך בדופן הבטן, מתחת או מעל לטבור. 

עיקר הניתוח הוא סגירת הטבעת שלא נסגרה באופן טבעי, על ידי תפרים. את העור ה"עודף" מצמידים ככל שניתן לדופן הבטן בצורה שמדמה טבור. חשוב להדגיש שלא ניתן להגיע לצורת טבור זהה לטבור שלא היה בו בקע, במיוחד בילדים מאוד רזים בהם דופן הבטן דקה במיוחד. הניתוח מסתיים עם תפירה קוסמטית של העור שאינה מצריכה הוצאת תפרים בהמשך. בילדים אין צורך בשימוש ברשתות.

ההתאוששות מהניתוח, בדרך כלל, קלה ומהירה. נדרש להימנע ממאמצים גופניים (חוגי ספורט, אופניים, מתקנים משחק וספורט) במשך 4 שבועות.

לסיכום, מצב שכיח מאוד בילדים שדורש מעקב על ידי כירורג ילדים מיומן. אני ממליץ לכם לפנות לכירורג ילדים לצורך בדיקה ומעקב, ולהחליט במידת הצורך על טיפול ניתוחי בילדים שהגיעו לגיל 4 שנים בהם פתח הבקע משמעותי ולא הייתה כל דינמיקה של סגירה במהלך השנה האחרונה.