מאמר סקירה – תמ"ל צמחי בילדים עם אלרגיה לחלבון חלב פרה – יתרונות וחסרונות

אתם יודעים שאחד הדברים שאני הכי אוהב להתעסק איתם זה אי שקט בתינוקות ובפרט הנושא, הלא מאובחן מספיק, של רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה.

ואם כבר נעשתה האבחנה הנכונה, אז יש כמה אופציות בבחירת התמ"ל (הפורמולה) שיכול לאכול אותו תינוק, שאינו יונק. על האופציות השונות כתבתי בפרק מיוחד שנקרא מה יכולים לאכול תינוקות עם רגישות לחלבון חלב פרה.

והמאמר הנוכחי, שהינו מאמר סקירה שפורסם בעיתון מדעי נחשב באוקטובר 2025, מדבר על נקודה ספציפית בתוך הדיון הגדול הזה. על היתרונות והחסרונות של מתן תמ"ל צמחי, מבוסס סויה, בילדים עם אלרגיה לחלבון חלב פרה.

רגע, רגע, אני עוצר. אני יודע שהמאמר מדבר אפילו על משהו גדול יותר. המאמר מדבר על שימוש בתמ"ל צמחי על בסיס סויה בילדים עם אלרגיה מתווכת IgE לחלבון חלב פרה. זוהי אלרגיה מסכנת חיים, כפי שתוכלו לקרוא בפרק על רגישויות למזון שבאתר.

אבל אין בכוונתי להיכנס לנושא הגדול והשנוי במחלוקת של שימוש בתמ"ל צמחי בילדים עם אלרגיה. כוונתי לקחת מהמאמר נתוני בטיחות של שימוש בתמ"ל סויה, באותם ילדים עם רגישות לחלבון חלב פרה, שאינה מתווכת IgA. 

אז בואו נראה מה היתרונות ומה החסרונות של פורמולות צמחיות בילדים הללו.

הקדמה – מהי שכיחות אלרגיה לחלבון חלב פרה ומהן ההמלצות

נתחיל בכך שהביטוי אלרגיה לחלבון חלב פרה מבטא קשת רחבה של מצבים, ביניהן רגישות שמתבטאת בשלשולים ועד מצבים מסכני חיים. 

השכיחות, תלויה במאמרים שונים, אבל היא כנראה עד 2.5% מהתינוקות ובהמשך 0.3-0.5%.

מאמר סקירה - תמ"ל צמחי בילדים עם אלרגיה לחלבון חלב פרה - יתרונות וחסרונות

מה הבעיה עם חלבוני סויה בילדים עם אלרגיה או רגישות לחלבון חלב פרה?

זה מעניין, שהרי לא צריך להיות קשר.

הראשון, חלבונים מחיה (פרה), והשני חלבונים מצמחים (סויה). יותר מזה, אין זהות הומולוגית בחומצות האמינו בין שני החלבונים הללו.

בכל זאת ידוע שיש שכיחות מסוימת (על פי המאמר של 15%) של רגישות צולבת.

בצורה מעניינת ככל הנראה שהשכיחות הזו של הרגישות הצולבת דווקא קטנה יותר באלרגיות אמיתיות וגבוהה יותר ברגישות המתבטאת בכאבי בטן ובשלשולים מתחת לגיל שנה.

המחברים של הסקירה מציינים שהקרוס הזה בין הרגישויות, נמצא פחות ופחות במחקרים חדשים וטובים יותר מהקודמים.

יתרונות תמ"ל על בסיס סויה בילדים עם רגישות לחלבון חלב פרה

המחברים מציינים כמה וביניהם:

א. שוב, העדר רגישות צולבת בין שני המוצרים.

ב. העדר הוכחות לקשר בין חלבוני הסויה לבעיות התפתחותיות, פוריות או אנדוקרינולוגיות.

ג. עלות – תמ"ל על בסיס סויה זול הרבה יותר מפורמולות עם פירוק נרחב של חלבונים.

ד. טעם – במבחני טעימה, תמ"ל על בסיס סויה היה טעים יותר מפורמולות מפורקות.

בטיחות תמ"ל סויה בתינוקות

גם פה המחברים מפרקים אחד לאחד את כל החסרונות הפוטנציאלים שהוזכרו בעבר בנוגע לתמ"ל על בסיס סויה וביניהם:

אנדוקרינולוגיה

כפי שכתבנו בפרק שדן בתמ"ל צמחי, סויה מכילה תרכובות בשם פיטואסטרוגנים שיכולות להפעיל הרצפטור לאסטרוגן בגוף ולהביא בתאוריה לתופעות הקשורות לאסטרוגן. ובכן, המחברים מציינים שמעל 97% מאותן תרכובות לא נמצאות בצורה אקטיבית ושמעל 40 שנה של מחקר לא מצא איזו שהוא השפעה אנדוקרינולוגית או טוקסית של תמ"ל צמחי.

פוריות / גדילה / מערכת חיסון

לא נמצא קשר בין תינוקות שניזונו מתמ"ל צמחי לעומת אלו שניזונו מתמ"ל אחר, כלשהו. המחקרים עקבו אחרי אוכלוסיות למשך שנים ארוכות לרבות נתונים על פוריות בהמשך החיים.

מה לגבי כמות אלומיניום?

תרכובות על בסיס סויה מכילות יותר אלומיניום מאשר תרכובות על בסיס חלבון חלב פרה. היות ואלומיניום מתחרה בגוף על ספיגת ברזל, אבץ, סידן ופוספור, תרכובות על בסיס סויה מתוספות בהתאמה בחומרים אלה.

מחקרים שבדקו המוגלובין ושאר מדדי ברזל ומחקרים שבדקו מינרליזציה של עצם ורמות בדם של כל האלקטרוליטים והמינרלים שהוזכרו, לא מצאו ערכים שונים בין תינוקות על תמ"ל צמחי לאלו שניזונים מתמ"ל חלבי.

יש לזכור ולהחריג פגים ותינוקות הסובלים ממחלת כליה כרונית שאצלם לא מומלץ לתת תמ"ל צמחי בגלל ריכוז האלקטרוליטים הגבוה יותר.

מה לגבי התפתחות נוירולוגית?

גם בתחום זה לא נמצא הבדל בין תינוקות וילדים שלקחו פורמולות על בסיס שונה.

לסיכום, לדעתי מאמר סקירה מעניין מאוד ששוב דן בנושא גדול יותר מאותם תינוקות עם רגישות לחלבון חלב פרה. אבל הוא מוסיף עוד נדבך ליעילות ולבטיחות של תמ"ל על בסיס צמחי.

ולכן, ברוב אותם מקרים של רגישות לחלבון חלב פרה שאני מאבחן, אני ממליץ להורים מעבר לפורמולה צמחית, לפני שעוברים לפורמולות אחרות, מפורקות יותר, אבל גם יקרות יותר.

מי שרוצה לקרוא עוד על תמ"ל צמחי, יכול לקרוא בכתבה המצוינת שכתבה תזונאית ילדים בכירה.

בהצלחה.