הכול על תמ״ל צמחי (פורמולה על בסיס סויה)

מה עולה לכם לראש כשאתם שומעים את הביטוי תמ"ל צמחי או פורמולה על בסיס סויה? זה בריא? זה לא בריא? כדאי לתת לילד? או שלנסות משהו אחר לפני?

המציאות היומיומית שלנו היא שרובנו צורכים חלבון ממקורות החי כדוגמת הודו, עוף, בשר או דגים אך ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של צריכה גבוהה של חלבון מהחי במקביל לצמחונות ולטבעונות כתופעות מתפשטות יוצרות את הצורך לבחון אלטרנטיבות צמחיות למקור חלבון.

תמ"ל צמחי הוא מוצר שקצת יצא לו שם רע בעבר אבל בפרק הזה ננסה להסביר מה עומד מאחורי התדמית השלילית, מהם היתרונות והחסרונות שבתמ"ל זה ובכלל האם כדאי להציע תזונה צמחית בלעדית לתינוקות.

בשנת 2017 יצא נייר עמדה של משרד הבריאות בשיתוף עתיד (עמותת הדיאטניות) שמשנה את תדמיתה של הסויה. המסקנה מסקירת המחקרים היא שצריכת סויה נחשבת בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות. הן בקרב גברים והן בקרב נשים. צריכת סויה אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים מסוימים בעיקר ברפואת מבוגרים. 

אז במאמר זה ננסה לענות על השאלות העולות בכל הקשור לשימוש בתמ״ל צמחי (על בסיס סויה) בתינוקות, כאשר מי שכתבה המאמר וסקרה את הנושא היא המומחית בתחום, תזונאית הילדים הבכירה, לורן בן יהודה.

מה זה סויה?

סויה היא כל מוצר שעשוי מפולי סויה. הסויה נחשבת קטניה וגדלה באופן נרחב בארצות הברית ואסיה. מוצרי סויה כוללים טופו, משקאות סויה, מוצרים מותססים כמו רוטב סויה ומיסו, מוצרים מעובדים, לרבות תחליפי בשר וגבינה העשויים סויה, שמני סויה ונגזרות שונות כמו לציטין סויה וכמובן תרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה.

הכול על תמ״ל צמחי (פורמולה על בסיס סויה)

מהו תמ״ל צמחי?

תמ״ל צמחי מבוסס כאמור על מרכיבים מן הצומח בלבד כאשר מקור החלבון הוא סויה.

התמ"ל הצמחי יוצר לראשונה ב-1909 בארה"ב כאלטרנטיבה לתמ"ל חלבי עבור תינוקות אלרגיים לחלב פרה. עם השנים עבר שינויים ורבים על מנת לשפר ולהתאים את הפורמולציות להוות חלופה ראויה לתמ״ל חלבי.

מהם היתרונות התזונתיים של סויה?

לפני שמדברים על יתרונות הסויה או כל תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) מכל סוג שהוא, חשוב ראשית להדגיש כי קיים קונצנזוס ביחס להיותו של חלב אם המזון האופטימלי להזנת תינוקות, ובעל עדיפות על פני תמ״ל. על יתרונות ההנקה, בקישור הבא.

מאידך, סויה היא מקור איכותי למרכיבים חיוניים כמו חלבון, סידן, אשלגן, ברזל, וויטמינים ומינרלים רבים נוספים. סויה מספקת חלבון איכותי ממקור צמחי וידוע כמכיל סיבים פרה-ביוטיים המסייעים לעיכול. לכן, ניתן לשלב אותו בתזונה היומיומית כמקור איכותי לנוטריאנטים רבים.

מהו השימוש של סויה בתמ״ל?

לכולנו ברור שתמ"ל תינוקות על בסיס סויה יכיל סויה כמקור חלבון.

מה שלא הרבה יודעים הוא שסויה תימצא בחלק מהפורמולות לא רק כמקור חלבון אלא גם כמקור שומן ו/או כמתחלב (לציטין סויה). אז נכון שחששות לגבי הבטיחות וההתאמה של סויה לתינוקות נובעים בדרך כלל מהשימוש בחלבון סויה אבל בואו נפרוט את הדברים.

סויה כמקור לחלבון בתמ"ל 

כל תמ״ל נדרש להיות מקור איכותי לחלבון. חלבון הוא מרכיב עיקרי בחלב אם והכרחי לגדילה תקינה של תינוקות. בעוד שהנורמה בהיעדר חלב אם הם תרכובות מזון המכילות חלבון חלב פרה, תרכובות המבוססות על סויה, מכילות במקום חלבון סויה. לציין שמכיוון שלחלבון סויה ערך ביולוגי נמוך יותר, תכולת החלבון המומלצת בתמ״ל מסוג זה גבוהה יותר על מנת שתינוקות יוכלו לקבל את הכמות היומית הרצויה. 

סויה כמקור לשומנים בתמ"ל 

השימוש בשמן סויה בתמ״ל נחשב בטוח ותורם לניסיון לחקות את תכולת השומן בחלב אם ולספק חומצות שומן חיוניות וחומרי תזונה מסיסים בשומן. בהתחשב בעובדה ששומן חלב פרה (כשלעצמו) שונה למדי משומן חלב אם, תוספת שמנים צמחיים בתמ״ל מספקת את חומצות השומן החיוניות הדרושות להתפתחות בריאה. פורמולות רבות שאינן משווקות כ"תמ״ל סויה" גם כן משתמשות בשמן סויה כמקור לשומן. שמן זה אינו יקר להפקה, זמין, ומהווה מקור עשיר לחומצות שומן רב בלתי רוויות חשובות אלו. בהתחשב בכך שפיטואסטרוגנים אינם נמצאים בחלק השומני של צמח הסויה שממנו מופק שמן סויה, החששות שיוזכרו בהמשך לגבי חלבון סויה אינם נכונים בהקשר לשמן סויה.

סויה כמקור מתחלב בתמ"ל

מרכיב נוסף שנמצא בשימוש בתעשייה הוא הלציטין סויה. זהו תוצר לוואי של שמן סויה המשמש בדרך כלל כמתחלב; כלומר עוזר למנוע הפרדה של שומנים ושמנים במוצרים מעובדים. רבים מהמוצרים שאנו צורכים על בסיס יומי מכילים לציטין סויה כולל רטבים לסלט, שוקולד, חמאת בוטנים ותה..

כמוצר מייצב, לציטין סויה משמש גם למניעת גושים במוצרים מסויימים. זה כמעט בלתי אפשרי להימנע מלציטין סויה אם התזונה שלך כוללת מזון מעובד בכל צורה שהיא.

לציטין סויה משמש לעתים קרובות בפורמולות לתינוקות, על בסיס צמחי ועל בסיס חלבי, הן כמייצב (למנוע הפרדה או גושים) והן כדי להגדיל את נפח המיקרו-נוטריינטים כדי לחקות יותר את הרכב חלב האם.

למי מיועד תמ״ל על בסיס צמחי/סויה? (או מהן האינדיקציות לשימוש בתמ״ל צמחי?)

האינדיקציות העיקריות והבולטות הנוכחיות לשימוש בינקות הן מחסור תורשתי בלקטאז וגלקטוזמיה. אלו מצבים שאינם שכיחים כלל ברפואת ילדים.

בנוסף, בעבר היינו מעבירים לתקופה קצובה, לתמ"ל על בסיס סויה תינוקות משלשלים שסובלים מגסטרואנטריטיס וזאת בכדי להוריד להם את צריכת הלקטוז (סוכר החלב) שהיה בפורמולות רגילות ולא היה בפורמולות הצמחיות. עם זאת, כיום אין בזה צורך מכיוון שיש בשוק מספיק פורמולות נטולות לקטוז שהינם על בסיס חלבון חלב פרה. עוד על חסר לקטאז שניוני, בקישור הבא.

אינדיקציה נוספת היום הינה משפחות שבחרו בתזונה טבעונית. במקרים אלה, בהיעדר חלב אם, קיימת האופציה לשימוש בתמ״ל צמחי כיוון שהיא נטולת מרכיבים מן החי. עם זאת, יש לשים לב למקורם של כל מרכיבי הפורמולה, לא רק החלבון, מכיוון שיש פורמולות שבהן מקור הוויטמין די לדוגמה הינו מהחי (צמר כבשים).

האם כדאי להשתמש בתמ״ל סויה במצבי רגישות/אלרגיה לחלבון חלב פרה?

בגדול איגודים מקצועיים מכובדים אינם ממליצים על שימוש בתמ״ל צמחי מתחת לגיל 6 חודשים במצבי רגישות/אלרגיה לחלבון חלב פרה. באותם מקרים, ההמלצה בהיעדר חלב אם היא מעבר לתמ״ל מפורק. בין השאר הסיבה היא כי ישנן סוגי אלרגיה לחלבון חלב פרה בהם נראה תגובה צולבת לסויה (על רגישות למזונות תוכלו לקרוא בפרק בקישור הבא).

עם זאת, במקרים של רגישות המתבטאת בשלשולים ריריים וכאבי בטן ישנם רופאים הנוטים לשקול מעבר לתמ״ל צמחי במקרים מסוימים בהתאם לשיקולים כלכליים, תרבותיים וקושי בהיענות התינוק. קיראו על כך עוד בפרק הדן על רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה, בקישור הבא.

האם ניתן להשתמש בתמ"ל על בסיס חלבון סויה למניעת אלרגיה לחלב פרה?

מניעה של מחלות אלרגיות בילדים בסיכון גבוה היא אתגר, וכרגע, ההמלצה היא עדיין הנקה בלעדית ככל שניתן עד גיל 6 חודשים. משרד הבריאות קבע כי אין להמליץ על שימוש בתמ״ל צמחי למניעת אלרגיה או אי סבילות למזון אצל תינוקות בסיכון גבוה למחלות אלו.

עדיין לא ברור אם לשימוש השגרתי בפורמולות המבוססות על סויה עשוי להיות תפקידים במניעת מחלות אלרגיות, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת להוכיח את בטיחות הסויה והשימוש בה לטיפול מונע לאלרגיה לחלב פרה.

האם כדאי להשתמש בתמ"ל צמחי במצבים של קוליק (כאבי בטן בתינוקות)?

לא. זה פשוט לא עוזר. אין שום עדות מחקרית לכך שיש הטבה במצבי קוליק ולכן אין שום אינדיקציה או המלצה לכך.

מה עוזר בקוליק? קיראו בקישור הבא.

האם כדאי להשתמש בתמ"ל צמחי על מנת להפחית ליחה בתינוקות?

לא. אין שום עדות מחקרית לכך שיש הפחתה או הקלה בליחה בשימוש בתמ"ל צמחי ולכן אין שום אינדיקציה או המלצה לנהוג כך.

מהם סוגי התמ״ל הצמחי הקיימים בשוק בישראל?

כפי שניתן לקרוא בפרק הסוקר את כל הפורמולות הקיימות במדינות ישראל (בקישור הבא), קיימות שתי אופציות: סימילאק צמחי או מטרנה צמחי.

לחברת מטרנה יש שני מוצרים של תמ"ל צמחי עם אריזות מעט שונות.

מוצר ותיק יותר – מטרנה צמחי ללא שלבים (אריזה צהבהבה).

מוצר חדש יותר – מטרנה צמחי עד גיל שנה ומגיל שנה ואילך (אריזה לבנה).

ההבדל בין הגירסאות הוא תוספת של חומצות שומן מסוג LC-PUFA הנמצאת בפורמולה החדישה יותר שמחירה גבוה יותר במקצת. חומצות שומן אלו חיוניות לגדילה ובין השאר התפתחות תקינה של הראיה והמוח. 

האם יש הבדלים בין תמ״ל חלבי לתמ״ל סויה מבחינת גדילה והתפתחות?

לא נמצאו הבדלים בין תמ"ל צמחי לתמ"ל חלבי במדדי גדילה והתפתחות לרבות גובה, משקל, צפיפות עצם ורמות בדם של המוגלובין, חלבון כללי ואבץ. כמו כן, לא נמצא הבדל בתפקוד מע׳ החיסון או הבדל בתפקוד קוגניטיבי ומוטורי. נייר העמדה קובע כי תמ"ל צמחי הוא אופציה בטוחה ומבוססת להזנת תינוקות כאשר דפוסי הגדילה, בריאות העצם ותפקודי מערכת הרבייה, תפקודים מטבוליים, אנדוקריניים, חיסוניים ונוירולוגים, דומים לשל תינוקות המוזנים בתמ"ל חלבי.

האם פורמולה צמחית מכילה את כל מרכיבי התזונה הנחוצים?

בהחלט. הפורמולות הצמחיות מכילות את כל המאקרונוטריאנטים (חלבונים, שומנים, פחמימות..) והמיקרונוטריאנטים (ויטמינים, מינרלים..) המרכיבים תזונה מלאה ומתאימים כהזנה בלעדית. 

תינוק שניזון מתמ״ל זה יקבל את כל הנדרש.

בכל זאת, מהם החששות בשימוש בתמ״ל סויה?

בעבר עלו חששות משימוש בחלבון סויה בתרכובות מזון לתינוקות. סויה מכילה תרכובות דמויות אסטרוגן הנקראות פיטואסטרוגנים שבתאוריה עלולים לגרום לשינויים ברקמות הרבייה ובתאים. יש מעט עדויות לכך שסויה מפעילה השפעות הורמונליות שליליות בילדים, אך דרוש עוד מידע בנושא.

בנוסף, כמות האלומיניום בתמ"ל צמחי גבוהה מזו שבתמ"ל חלבי בשל תהליכי הייצור שלו, אך הכמות אינה עולה על הרמה המוגדרת כבטוחה על פי ארגון הבריאות העולמי. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) קבעה שנוכחות האלומיניום בתמ"ל צמחי אינה מהווה סוגיה בטיחותית, למעט במקרים שבהם תפקוד הכליות לקוי: בקרב תינוקות עם אי ספיקת כליות ובקרב פגים. 

בהתחשב בכך שאלומיניום מתחרה בספיגת סידן, מחקרים קודמים דיווחו שצריכת פורמולות על בסיס סויה על-ידי פגים עלולה להגביר את הסיכון לאוסטאופניה (פגים נמצאים בסיכון גבוה בבסיסם לאוסטאופניה) בשל תכולת האלומיניום הגבוהה. התמ״ל הצמחי כיום מתוספים בכמויות גבוהות של זרחן וסידן, בעוד שתכולת האלומיניום נשמרה נמוכה. עם זאת, ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה מוקדמת לאלומיניום עדיין לא הובהרו במלואן, לכן חשוב לדעת שלפגים, תמ״ל זה אינו מומלץ. קיראו עוד על תזונת פגים בקישור הבא.

בעיה נוספת עם פורמולות המבוססות על סויה היא הכמות הגבוהה של פיטאטים וסיבים, שעלולים לקשור אבץ וברזל ובכך לעכב את ספיגתם. עם הזמן, בעיה זו נפתרה על ידי תוספות בברזל ואבץ.

ואולי כדבר אחרון, למרות שחלה התקדמות משמעותית בהבנתנו את תכונות הסויה, עדיין קיימים פערים מהותיים בידע ובמחקר, ולכן, בגילאים המוקדמים, חשוב להתייחס להמלצות הגופים הרשמיים הממליצים על שימוש בתמ"ל חלבי כקו ראשון בהיעדר חלב אם.

מה לגבי תמ"ל צמחי ופרשת רמדיה?

אי אפשר לכתוב על תמ"ל צמחי בלי להזכיר את פרשת רמדיה. אבל כמובן שאין קשר כלל להיות המוצר בפרשה תמ״ל צמחי.

בפרשת רמדיה, חברה גרמנית ייצרה עבור חברת רמדיה את התמ״ל הצמחי והסירה בייצור את הוויטמין 1B.  זוהי כמובן טעות חמורה מכיוון שוויטמין זה הינו מרכיב חיוני ומהותי להתפתחות תקינה בתינוקות. תינוקות שניזונו חלקית מתמ״ל זה, נפגעו בצורה קלה יותר ותינוקות שהוזנו בלעדית בתמ״ל זה נפגעו בצורה חמורה מאוד עד למקרי מוות. אז שוב נציין שאין קשר להיותו של התמ״ל צמחי אלא להרכב הספציפי שלא הכיל ויטמין חשוב זה.

לסיכום, תמ״ל צמחי השתנה במהלך השנים כדי לשפר את העיכול, הערכים התזונתיים, זמינות המינרלים ואיכות החלבון, והנתונים מצביעים על כך שפורמולות מודרניות מבוססות סויה נסבלות היטב ובטוחות בשימוש אם יש צורך בשימוש בהן.

מאידך, בהינתן פערי מידע בסיסיים, בהיעדר בצורך רפואי מהותי או יתרונות בריאותיים בשימוש בתמ"ל צמחי, המסקנה המתבקשת היא שיש להשתמש בו במקרים נקודתיים. זאת, לפי המלצות הגורמים הרשמיים בעולם.

נזכיר שוב, שחלב אם הוא המזון המועדף. בהיעדר חלב אם, רצוי לבחור בתמ"ל על בסיס חלבון חלב פרה. אבל אם הגעתם, מסיבה זו או אחרת, לתמ"ל צמחי, זיכרו שמדובר בפורמולות בטוחות לשימוש, לטווח הקצר והארוך.