מחלה לא קשה בילדים – רוב הילדים שנדבקים בקורונה הינם אסימפטומטיים ושיעור הסיבוכים הוא אפסי. כמובן שיש לזכור שתוארה לאחרונה מחלה דלקתית אחרי קורונה (ניתן להרחיב בקישור הבא) ונכון שדווח על מקרה פטירה יחיד בשל סיבוך זה, אבל בגדול מדובר בסיבוך שאינו שכיח במדינת ישראל ביחס לכמות ההדבקות, בטח ובטח לא בגילאים 5 עד 12 שנה. 

באחד מנירות העמדה של האיגוד למחלות זיהומיות בילדים, המצדדים במתן החיסון, הוזכרו מספרים של ילדים שהיו חולים בקורונה במחלה בינונית ואף קשה. נכון פה ושם היו מקרים יוצאי דופן שכאלה, אבל ברוב רובם של המקרים גם אם הילד ענה להגדרת משרד הבריאות למחלה בינונית או קשה (הגדרה שכתבתי בעבר שהייתה מאוד מאוד רחבה) אזי מחלתו בפועל לא הייתה קשה וההחלמה הייתה מלאה. אפשר להגיד את זה אחרת – החורף הקודם היה הקל ביותר שאני זוכר מבחינת תחלואה נשימתית בילדים למרות שהייתה קורונה. והחורף הנוכחי קשה בגלל וירוסים אחרים, ולאו דווקא בגלל הקורונה.

שמירה על הסביבה – זו שאלה שאפשר לדיין בהרבה אופנים, לרבות אתיקה. האם ראוי מבחינתה לאומית לחסן אוכלוסיה מסוימת כנגד מחלה שלרוב לא מזיקה לה ולו רק על מנת להקטין העברה לסביבה? שאלה טובה. יש לזכור שלא מדובר רק בהגנה תאורטית ברמת הלאומית אלא שלכל ילד ולכל בן נוער יש בני משפחה מבוגרים יותר וללא ספק חיסון שלו יכול להוריד תחלואה גם אצל המקורבים אליו (מחוסנים או לא). בנוסף, זהו לא החיסון הראשון שאחת ממטרותיו אינה להגן בהכרח על האינדיבידואל אלא לספק הגנה רחבה לכלל האוכלוסיה. ראו המקרה של חיסון אדמת בבנים או חיסון פוליו בטיפות. 

בטיחות החיסון – תופעת לוואי לא שכיחה ולא צפויה התגלתה במתחסנים צעירים – דלקת בשריר הלב. למרות השם המפוצץ מדובר היה במקרים קלים שלרוב לא נזקקו לטיפול מיוחד עם החלמה מלאה. מאידך, העובדה שישראל הייתה הראשונה לדווח על תופעת לוואי נדירה זו העידה על כך שכאשר נכנס חיסון חדש, לוקח זמן לאתר תופעות לוואי נדירות ולכן כולנו פחדנו מעוד תופעות לוואי שלא תוארו עד כה. 

עם זאת, העובדה שמספר מליונים של ילדים כבר חוסנו בכל העולם מאפשרת לנו להגיד בפה מלא שאין עוד תופעות לוואי נוספות שלא נמצאו בעבודה המקורית של פייזר או עד כה.

יעילות החיסון כנגד זן הדלתא/אומיקרון (או מוטציות חדשות) - מעצבן ככל שיהיה אבל צריך לשים את הדברים על השולחן. החיסון הנוכחי אינו יעיל בצורה מספקת כנגד האומיקרון והווריאנטים שלו. ההוכחות לכך רבות ומגוונות. אז אנחנו למעשה מציעים לילדים להתחסן במה שיש, כשברור לנו שהחיסון נותן הגנה מסוימת אבל כזו שרחוקה מלהיות אופטימלית.

העברה פעילה במדינת ישראל – רוצה לומר שהרבה מהילדים בגילאים האלה ובכלל כבר חלו. האם יש טעם לחסן ילדים שכבר חלו? לפי נתוני מעבדה ועליה ברמת נוגדנים לעתים התשובה היא כן. אבל מעבדה לחוד וחיים לחוד.