- 04/12/2024
אקנה (פצעי בגרות) – כל מה שרציתם לדעת
אקנה, (או בשמותיו האחרים הידועים לשמצה פצעי בגרות/ חצ'קונים) הוא בעיה שכיחה בקרב בני נוער שבאה לידי ביטוי בפצעים דלקתיים וקומדונים (ראשים שחורים ולבנים) על גבי עור הפנים, הגב העליון והחזה.
גיל ההתבגרות הוא גיל שלא חסרים בו הרבה קשיים והתמודדויות אחרים ממילא ולכן על מנת לחסוך מבני הנוער את ההתמודדות גם עם המצב הזה כדאי שנבין מה זה בדיוק ואיך מטפלים בזה בצורה הטובה ביותר.
את הפרק הנפלא הזה כתבה ד"ר שירן רייס הוס, רופאת עור ילדים מעולה מפורטל הרופאים המומלצים של ד"ר אפי, בעזרת חברת פאדאגיס. אני מודה להם מאוד על שיתוף הפעולה.
נצהיר רק שהפרק הזה יעסוק באקנה במתבגרים. לגבי אקנה בתינוקות ראו בקישור.
מה זה אקנה?
אקנה זוהי מחלת עור הגורמת לפצעים – פצעי בגרות שנקראים גם חצ'קונים.
רגע של עברית – אם תהיתם לגבי מקור המילה חצ'קון אסביר כי, ככל הנראה, היא נגזרת מהמילה העברית חֵשֶׁק וזאת משום הופעתם של הפצעונים בגיל ההתבגרות עם התפתחות היצר המיני.
המונח הרשמי שקבעה האקדמיה ללשון בעבור אַקְנֶה הינו חַטֶּטֶת.
מחלת האקנה מתחילה מהפרעה ביחידה הכוללת את זקיק השערה ובלוטות החלב הקשורות אליו.
המחלה מתאפיינת בהופעת נגעים שונים בעור כפי שתראו בהמשך, ומופיעה בעיקר בקרב מתבגרים (אבל לא רק), לרוב על עור הפנים ולעיתים על הצוואר, בית החזה, הגב העליון והזרועות. מדוע באזורים הללו? כיוון שאזורים אלה עשירים בבלוטות חלב.
האם אקנה היא תופעה שכיחה?
מאוד!
אחוז הסובלים מהתופעה בקרב בני נוער הוא גבוה כאשר ניתן לראות יותר בנים שמתמודדים איתה מאשר בנות.
לרוב, ככל שעולים בגיל כך השכיחות יורדת ופצעי הבגרות נעלמים. מאידך, ישנם גם מקרים שמחלת האקנה נמשכת למשך תקופה ארוכה ולאורך החיים הבוגרים של המטופל.
מהם הגורמים העיקריים להופעת אקנה?
כמו בכל מחלה, יש לאקנה מרכיב גנטי, כלומר כאלה שקיבלו את הנטייה לסבול ממנה בתורשה מבן משפחה במקביל לסיבות אחרות כגון שינויים הורמונליים, שימוש בתרופות מסוימות, התרבות של חיידקים מסוימים על פני עור, היגיינה לקויה ואף מתח נפשי. נפרט על הכול בהמשך.
מהו בדיוק התהליך שגורם להופעת הפצעונים עצמם? לכלוך, תאי עור מתים ועודף שומן שביחד יוצרים חסימה של פתחי זקיקי השיער ויחידות בלוטות החלב, וגורמים להופעתם של הנגעים הראשונים הנקראים קומודונים (ראו בתמונה הראשונה). נוכחותם של קומדונים וייצור מוגבר של בלוטות חלב (עקב השפעה הורמונלית בגיל ההתבגרות) מעלים את הכמות של חיידק מסויים הקשור בתהליך ונמצא על פני העור הנקרא Propionibacterium acnes (או קוטיבקטריום אקנס). בתגובה לכל אלו, מתפתחים תהליכים דלקתיים בעור המתבטאים בהופעת פצעי הבגרות (חצ׳קונים, ראו התמונה השנייה).
האם לתזונה יש השפעה על אקנה?
השפעתה של התזונה על התפתחות והחמרת האקנה נחקרו רבות.
ישנם מחקרים שהדגימו קשר בין הופעת אקנה וצריכת מוצרים עם אינדקס גליקמי גבוה שלהם פוטנציאל עליית סוכר מהירה (כמו לחם לבן, משקאות ממותקים, דגני בוקר ועוד).
ישנם מחקרים שהצביעו על קשר בין אקנה וצריכת מוצרי חלב, בעיקר מוצרי חלב דל שומן.
עם זאת ובשונה מהמקובל לחשוב, צריכה של שוקולד או פיצה אינה גורמת בהכרח לאקנה.
לאור העדר הוכחה חד משמעית לקשר למאכלים, אין היום המלצות גורפות לגבי שינויים תזונתיים מומלצים כחלק מהטיפול בתופעה.
האם לחץ נפשי משפיע על אקנה?
ישנם מספר מחקרים שבוצעו בנושא, ואכן ייתכן קשר בין החמרה באקנה ובין תחושה של סטרס. מסיבה זו לעיתים קיימת החמרה של האקנה לפני בחינות או אירועים אחרים המלווים במתח נפשי.
האם מצב הורמונלי משפיע על אקנה?
במרבית המקרים של מתבגרים ומתבגרות הסובלים מאקנה, הפרופיל ההורמונלי הוא תקין לחלוטין ואין להם כל בעיה או הפרעה הורמונלית.
עם זאת, חשוב לדעת כי להורמונים בהחלט השפעה על התפרצות המחלה. למשל, ישנן מתבגרות המדווחות על החמרה סביב המחזור החודשי וקיימים גם מצבים רפואיים בהם יש עלייה בקבוצת הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים) ועלייה בהפרשת חלב שגורמים להופעת ו/או החמרת המחלה.
האם יש "סוגים" שונים של אקנה?
מחלת האקנה נראית ומתנהגת אחרת בין מטופל למטופל.
מקובל לחלק את סוגי הנגעים לשתי קבוצות עיקריות: נגעים דלקתיים ונגעים לא דלקתיים.
הנגעים הלא דלקתיים נקראים קומדונים. אלו הם ה"שחורים" כפי שכולם קוראים להם והם נגעים קטנים, לא דלקתיים, עם ראש קטן בצבע שחור הנגרמים מחסימה של זקיק השערה מחומר חלב שומני שנפתח ומתחמצן באוויר והופך לבעל גוון שחור. יש גם קומדונים לבנים – שהם למעשה נקבוביות סגורות, עם ראש בצבע לבן/עור.
קומדונים בהם מתחיל להתפתח תהליך דלקתי הופכים לנגעים אדומים מורמים (הנקראים בשפה המקצועית פפולות) או לחצ'קון "הקלאסי" בצבע אדום מורם עם כיפה מוגלתית (הנקראים בשפה המקצועית פוסטולה). התמונה השנייה בפרק זה מתארת נער עם פפולות ופוסטולות. בצורות הדלקתיות החמורות יותר מופיעות ממש קשריות עמוקות, גדולות אדומות וכואבות.
במקרים רבים, ניתן לראות אצל מטופל אחד מגוון נגעים מסוגים שונים. יש מתבגרים המתמודדים עם קומדונים בלבד ויש כאלו הסובלים מנגעים דלקתיים עמוקים וכואבים בפנים ובאזורים נוספים.
האם לאקנה דרגות חומרה שונות?
דרגות המחלה נעות בין חומרה קלה, בינונית וקשה.
אקנה בדרגה קלה: מעט נגעים, מעורבות של אזורים בודדים בפנים. מופיעים בעיקר קומדונים עם מעט נגעים דלקתיים, ללא צלקות.
אקנה בדרגה בינונית עד קשה: ריבוי נגעים, מעורבות של מספר אזורים, נגעים דלקתיים מרובים (פפולות ופוסטולות), נוכחות קשריות גדולות וכואבות המלוות בצלקות וכתמי פיגמנטציה בעור.
איך מאבחנים אקנה?
האבחנה של אקנה היא קלינית. רופא העור יתשאל את המטופל לגבי הרקע הרפואי שלו, יבדוק את המטופל ויתרשם מאופי ופיזור הנגעים. כמו כן ישלול מצבים נוספים המתבטאים בפריחה שדומה לאקנה.
האם יש צורך בבדיקות מיוחדות לצורך אבחון המחלה?
לרוב, אין צורך בבדיקות מיוחדות.
בדיקות מעבדה הורמונליות יבוצעו במקרים בהם יש חשד לעלייה ברמת הורמוני המין הזכריים, למשל בתסמונת שחלות פוליציסטיות המאופיינת באי סדירות של המחזור החודשי, שיעור יתר וכדומה.
ישנם מקרים חריגים נוספים המחייבים בדיקות אותם ידע לאבחן רופא העור.
מה חשיבות הטיפול באקנה?
למה חשוב לטפל באקנה אם ברוב המקרים המחלה נעלמת מעצמה?
ראשית, הפצעים על גבי העור הם לא נעימים ולעיתים אף כואבים.
שנית, לאקנה עלולים להיות סיבוכים. הסיבוכים השכיחים שחשוב להכיר הם הופעת צלקות וכתמי פיגמנטציה (הופעת כתמים חומים באזורי האקנה). נגעים אלו קשים לטיפול ומשפיעים על איכות החיים ועל המראה החיצוני של המטופל.
שלישית, גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב המלווה בהתעסקות רבה סביב נושא של דימוי גוף. נוכחותם של פצעונים על גבי הפנים ובמקומות אחרים גורמת למבוכה ולתחושה של בושה, ירידה בערך העצמי ועלולה להביא להפרעות נפשיות כמו חרדה ודכאון.
טיפול באקנה יאפשר חיזוק של כל אלה והשתלבות חברתית קלה יותר.
מהם עקרונות הטיפול באקנה?
אופן הטיפול נקבע בהתאם לחומרה ואופי הנגעים, תגובה לטיפול קודם, במידה וניתן כזה, וכן תחושותיו של המטופל בהתייחס לדימוי העצמי ורצונו האישי.
באופן כללי אפשר להגיד שהטיפול באקנה במידת חומרה קלה יכול להיות בעיקרו בעזרת שילוב של תכשירים מקומיים אותם מורחים על גבי העור, והטיפול בדרגות חומרה קשות יותר כולל שימוש בתרופות הניתנות דרך הפה, ואם יש צורך אז שילוב של זה עם טיפול מקומי.
יש לזכור כי היתרונות של טיפול מוקדם באקנה הם רבים, והמשמעותי ביניהם הוא צמצום צלקות עתידיות.
האם קיימים טיפולים לא תרופתיים לאקנה?
בהחלט. טיפולים אלו יכולים להינתן בנפרד או בשילוב עם טיפולים תרופתיים.
הטיפולים הלא תרופתיים כוללים שימוש בסבונים, תכשירים ללא מרשם רופא המסייעים בייבוש של הנגעים הקיימים וניקוי קומדונים, טכנולוגיות מבוססות אור וטיפולי פילינג.
לצערנו, בשלב זה עדין חסר מידע לגבי מידת יעילות מרבית התכשירים והם אינם מסובסדים על ידי קופות החולים.
סבונים – יש לרחוץ את הפנים פעם עד פעמיים ביום עם סבון ייעודי לעור הסובל מאקנה, כדוגמת תרחיץ אקניל.
הניקוי יעזור להסיר לכלוך שהצטבר על הפנים, להרחיק חיידקיים, להפחית את רמת השמנוניות ולהסיר שאריות של חומרי טיפוח וקוסמטיקה.
יש לוודא שהסבון אינו מייבש את העור בצורה מוגזמת, שכן יובש קיצוני עלול להחמיר את הפצעים.
לאחר רחצה של הפנים, יש לנגב את העור בעדינות ורצוי להחליף את המגבות לעיתים תכופות.
תכשירים ללא מרשם רופא המביאים לייבוש של הנגעים הקיימים – שימוש עקבי בתכשירים אלו, לדוגמה אקניל ג'ל, מאט את תהליך ייצור השומן בבלוטות החלב ומפחית קומדונים.
מומלץ להקפיד לבחור בתכשירים שאינם סותמים את נקבוביות העור (מוצרים שעל גבי התווית שלהם מצוין non-comedogenic).
יש לזכור ששימוש בתכשירים אלו מגביר את רגישות העור לשמש, שגורמת בתורה להחמרה באקנה, משום שגורמת לאודם, גירוי בעור והופעת כתמי פיגמנטציה. לכן יש להימנע ככל הניתן ולהקפיד על שימוש קבוע בקרם הגנה, לדוגמה אקניל תחליב לחות והגנה.
ניקוי קומדונים – אומנם יעילות טיפול באמצעות ניקוי קומדונים על ידי קוסמטיקאית לא הוכח מחקרית, אך ישנם בהחלט דיווחים רבים של מטופלים על פיהם ניקוי מקצועי מסייע ומביא לתגובה טובה יותר לטיפול התרופתי.
זכרו שיש להימנע מחיטוט בפצעים ומגע בפנים עם ידיים לא נקיות. כל ניסיון "לפוצץ את החצ׳קונים" עלול לגרום להתפשטות של חיידקים, פצעים עמוקים יותר וצלקות שנשארות לכל החיים.
שימוש בטכנולוגיות מבוססות אור (לייזר וגלי רדיו) וקילופי עור (פילינג) אינם שיטת טיפול סטנדרטית ואלו מתבצעים בעיקר כטיפול לאחר הופעת צלקות או במקרים של מחלות רקע המונעות שימוש בתרופות.
אילו טיפולים תרופתיים קיימים לאקנה?
הטיפולים התרופתיים באקנה כוללים שימוש בתכשירים ומשחות אותם מורחים על העור וכן טיפולים תרופתיים שניתנים לבליעה דרך הפה.
טיפולים מקומיים – אלו תרופות הנמרחות על העור. יש מגוון תרופות הפועלות במנגנונים שונים: חלקן מכילות אנטיביוטיקה, אחרות מפחיתות יצור חלב, מנקזות קומדנים או בעלות תכונות אנטי-דלקתיות.
קיימים תכשירים רבים כאשר ההמלצה על תדירות ומשך הטיפול תקבע על ידי הרופא. בתכשירים המקומיים לרוב מומלץ להתמיד בטיפול ולמרוח שכבה דקה של התכשיר לאחר רחיצה של הפנים עם מים וסבון. ניתן למרוח את התכשיר לכל אזורי האקנה ולא להסתפק במריחה נקודתית לנגעים הפעילים. בזמן השימוש בתכשירים אלו מומלץ להימנע מחשיפה לשמש ולמרוח קרם הגנה מהשמש באופן קבוע. טיפולים אלו יעילים לאקנה קלה עד בינונית. על מנת להשיג יעילות מקסימלית יש להתמיד בשימוש.
דוגמאות לתכשירים מקומיים הנפוצים בטיפול לאקנה:
• Benzoyl Peroxide (קלירקס, בנזק) – בעל תכונות אנטיביוטיות, אנטי דלקתיות, מפחית את יצירת השומן בבלוטת החלב ומסייע בריפוי הקומדון. התכשירים השונים מגיעים בריכוזים שונים. תופעות הלוואי העיקריות שלו הן גירוי מקומי והלבנה של בגדים ומצעים. מומלץ למרוח פעם ביום, שכבה דקה בערב.
• אנטיביוטיקה מקומית (זינדקלין, אקנמיצין, אקנטרים) – הרעיון בשימוש באנטיביוטיקה מקומית הוא הטיפול בחיידקי העור ובמקביל הפחתה בעוצמת הדלקת. משתמשים לרוב בתכשירים המכילים אנטיביוטיקה מסוג קלינדמיצין או אריתרומיצין. תופעות הלוואי העיקריות הן גירוי מקומי.
• חומצה רטינואית, (רטוויט/אדפרין) – נגזרות של ויטמין A שעובדות במנגנון של הפחתת הפרשת השומן, פירוק החסימה בזקיק השערה ופעילות אנטי-דלקתית. תופעות הלוואי העיקריות הן גירוי מקומי והגברת הרגישות לקרינת השמש.
קיימים גם תכשירים המכילים שילובים של המרכיבים הנ"ל:
• Duac/Taroclindin Gel (דואק ג'ל / תרוקלינדין ג'ל) – שילוב של בנזואיל פראוקסיד עם קלינדמיצין. קראו עוד בקישור הבא.
• Benazmycin Gel – שילוב של בנזואיל פראוקסיד עם אריתרומיצין.
• Epiduo Gel – שילוב של בנזואיל פראוקסיד עם חומצה רטינואית.
טיפולים סיסטמיים – טיפולים בכדורים לבליעה המכילים תכשירים אנטיביוטיים או רטינואידים (קיורטן/רואקוטן) בשילוב עם טיפולים הורמונלים (גלולות) במידת הצורך.
• אנטיביוטיקה מקבוצת הטטרציקלינים (מינוצין, דוקסילין) – עובדת במנגנון של פעילות כנגד חיידקים ומנגנונים אנטי-דלקתיים. קיימות גם אנטיביוטיקות מקבוצות אחרות אם כי הן בשימוש פחות נפוץ. הטיפול יינתן לרוב ל- 3-4 חודשים כאשר תתכן הישנות של האקנה בגמר הטיפול.
• טיפול הורמונלי למצבים בהם יש רמה גבוהה של הורמונים זכריים (אנדרוגנים) – למשל גלולות למניעת הריון (אסטל, דיאנה, יסמין, יאז) – גלולות המכילות שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון ועובדות במנגנון של הפחתת רמות ופעילות ההורמונים הזכריים (אנדרוגנים) והעלאת הפעילות האסטרוגנית שמיטיבה עם ריפוי אקנה.
• Isotertinoin – איזוטרטינואין משוּוקת בישראל בשם המסחרי קורטן (Curatane). התרופה מוּכרת גם בשם המסחרי רואקוטן (Roaccutane) והיא שוּוקה בעבר גם בישראל בשם המסחרי הזה. מדובר בנגזרת של ויטמין A (חומצה רטינואית). זוהי "התרופה" כנגד אקנה בינונית עד קשה, בעיקר למצבים שקיימים נגעים עמוקים וצלקות. התרופה פועלת למעשה במספר מנגנונים וכנגד כל המרכיבים התורמים להתפתחות האקנה. בהשוואה ליתר התרופות, טיפול זה עשוי להביא לריפוי שלם והחלמה מתמשכת גם לאחר סיום הטיפול.
*קיימים גם טיפולים נוספים שהם מעבר לתוכן המתאים לפרק הזה.
מה המינונים המקובלים של טיפול באיזוטרטינואין (קורטן)?
התרופה רשומה בארץ לילדים מעל גיל 12. במקרים חריגים נרשמת גם בגיל צעיר יותר. המינון המקובל הוא 0.5-1 מ"ג/ק"ג. ניתן להתחיל במינונים נמוכים יותר ולהעלות. כמוסות קורטן משווקות במינונים של 5, 10, 20, 30 ו-40 מיליגרם. הרופא קובע את המינון בהתאם למשקל הגוף ולמצב האקנה. משך הטיפול משתנה בן מטופל למטופל, לרוב בין 6 ל-9 חודשים.
מהם המצבים בהם אסור לטפל באיזוטרטינואין (קורטן)?
זהירות נדרשת בטיפול למתבגרים עם הפרעות בשומני הדם, הפרעה באנזימי הכבד, אי ספיקת כליות משמעותית ונטילה במקביל של תרופות מסוימות, לדוגמא אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין.
מהן תופעות הלוואי של איזוטרטינואין (קורטן)?
• עלולה להיות החמרה באקנה קשה בתחילת הטיפול.
• יובש בעור ובריריות כולל העיניים, שפתיים סדוקות ורירית האף.
• נשירת שיער ושינויים בציפורניים.
• רגישות לשמש, לכן קיימת העדפה להמליץ על התרופה בזמן עונת החורף. במצבים מסוימים הטיפול יינתן גם בעונת הקיץ.
• כאבי שרירים, עצמות ומפרקים.
• הפרעה בבדיקות מעבדה לרבות עלייה באנזימי כבד והפרעה בשומני הדם.
• תופעות לוואי נדירות יותר כוללות פריעה בראיית לילה ועליית לחץ תוך גולגולתי (מופיע במצבים שנוטלים את הטיפול במקביל לאנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין).
בעבר היו דיווחים על התפתחות דכאון ואף אובדנות במתבגרים שטופלו ברואקוטן אולם עבודות גדולות לא הוכיחו את הקשר.
בשל תופעות הלוואי של איזוטרטינואין ובשל הסיכון למומים מולדים פרסם משרד הבריאות חוברת מידע למטופלים הנמצא בקישור זה.
האם צריך לעשות בדיקות דם תוך כדי טיפול באיזוטרטינואין (קורטן)?
האם מותר להמשיך בפעילות גופנית שגרתית על טיפול בקורטן?
אז למה לא לתת ישר איזוטרטינואין (קורטן) לכולם?
האם אפשר לקחת כמה פעמים קורטן וכמה צריך לחכות בין טיפול לטיפול?
תוך כמה זמן רואים תוצאות וכמה זמן צריך לטפל?
מילה נוספת על הטיפול באיזוטרטינואין – הטיפול יעיל מאוד באקנה קשה או אקנה קלה יותר שלא הגיבה לטיפול מקומי. התרופה נחשבת לבטוחה כל עוד נוטלים אותה בהתאם להוראות הרופא. במקביל, הטיפול מחייב מעקב רופא לצורך התאמות המינון ו/או הפסקת הטיפול במקרה הצורך.
לסיכום, מחלת האקנה, או בשמה הנפוץ פצעי בגרות, הינה מחלה שכיחה איתה מתבגרים רבים נאלצים להתמודד.
ישנן שיטות טיפול מגוונות והן מביאות לתוצאות משמעותיות בצמצום/מיגור הופעת הנגעים.
פצעי בגרות שאינם מטופלים כראוי עלולים לגרום לכתמים וצלקות על גבי העור וככל שתקדימו לטפל בבעיה כך התגובה תהיה יותר טובה, לטווח הקצר ולטווח הארוך.
ציפורניים בתינוקות – נושא קטן וגדול
אקנה בקרב תינוקות
המנגיומה בתינוקות וילדים
שינויים בעור בהריון – איך מאבחנים ומה עושים?
פילומטריקומה (פילומטריקסומה) – גידול שפיר שכיח בילדים
Café au lait spots – כתמי קפה בחלב
נבוס סבצאוס – מה אפשר לעשות?
פטריית שמש בילדים ובמבוגרים – כל מה שצריך לדעת
זיהומי עור חיידקיים בילדים ובמבוגרים
קוטיס (עור שיש) בתינוקות ובילדים – מה חשוב לדעת?
אימפטיגו בילדים
כתם מונגולי – כל מה שכדאי לדעת (ומתי יש לחשוש?)
המדריך המלא לטיפול בצלקות אצל ילדים
פרוניכיה – זיהום שכיח במיטת הציפורן
עקיצות בילדים (בעיקר יתושים, קצת חרקים, מעט דבורים)
