איך לוקחים בדיקת שתן בצורה נכונה? 

בואו נחלק את זה לילדים גמולים שזה החלק הקל אבל יש בו דגשים, ולילדים לא גמולים שזה החלק היותר מאתגר. בנוסף, נגיד מילה על ההבדלים בין בנים לבנות. ועל בנים נימולים ולא נימולים.

לקיחת בדיקת שתן בילדים גמולים

בילדים גמולים (בנות ובנים), אנחנו לוקחים שתן בשיטת שתן "אמצע זרם". תיכף תבינו מה מקור השם.

לפני בדיקת השתן מנקים את האזור על ידי רחצה במים וסבון או בעזרת חומר חיטוי מיוחד שבדרך כלל בא בצורת מגבון סגור קטן או בצורת נוזל ששופכים על פד. חלק זה חשוב מאוד וצריך להקפיד עליו, ומטרתו לנקות את האזור מחיידקים שיושבים שם ומשאריות אחרות. לאחר מכן נותנים לילד/ה להתחיל להטיל שתן בסיר או באסלה, ולאחר מספר שניות, אחרי שיצא קצת שתן, מקרבים את הכוסית ולוקחים שתן מאמצע הזרם. ומכאן השם. את הסוף גם כן מסיימים בסיר/באסלה. 

למה דווקא אמצע זרם? המטרה בשיטה זו היא "לשטוף" את החיידקים המקומיים הנמצאים באזור על ידי זרם השתן הראשוני, כך שלמעשה לכוסית הדגימה ייכנס שתן נקי שלא פגש את החיידקים האלה. 

חשוב מאוד שהשתן יהיה "טרי", כלומר יימסר למעבדה סמוך מאוד לנטילה. בחשד לזיהום, אי אפשר לתת שתן בערב, לשמור אותו ולתת אותו בבוקר למעבדה. אפשר לתת בבוקר בבית וישר להביא לקופת החולים או לעשות את הדגימה בקופת החולים ולמסור אותה ישר. 

לקיחת בדיקת שתן בתינוקות ובילדים לא גמולים

בילדים לא גמולים יש לנו בעיה מובנית מאליה ללכת ופשוט לקחת בדיקת שתן. אז מה עושים?

שיטת "אמצע הזרם" – שיטה שיכולה לעבוד גם בילדים לא גמולים אבל מצריכה סבלנות ותשומת לב. איך עושים את זה? גזרו ושמרו. 

משכיבים את הילד על משטח.

מורידים את החיתול.

מנקים היטב כמו שאמרנו לגבי ילדים גמולים. 

ומגלים סבלנות עד שהילד יתחיל לתת שתן.

באותו הרגע מקרבים את הכוסית לזרם השתן, וכמו בזרם שיוצא מברזיות בדרך כלל, נותנים להתחלה להרטיב קצת את המשטח ולוקחים שתן מאמצע הזרם.

זה עובד גם בבנות אבל מצריך תשומת לב והקפדה גדולה יותר.

כמה טיפים נוספים לשיטה זו: 

הילד ייתן שתן ברגע שתתייאשו ותפסיקו להתרכז, לרוב כשתתחילו להתעסק בטלפון. ואז צריך לחכות לסיבוב הבא. 

כדאי להאכיל/להשקות את הילד לפני כדי למלא את השלפוחית בשתן. הגיוני. 

יש שלל שיטות מוצלחות יותר או פחות לזרז את הגעת השתן – מעשיית קולות של פשששש, פתיחת ברזים, הנחת מטליות לחות בבטן התחתונה או על הרגליים, ניסיון לקחת את השתן באמבטיה עם מים קרים זורמים על הרגליים, טפיחות קלות עם קצות האצבעות על הבטן התחתונה ועוד. לפעמים זה עובד אבל בסוף הסבלנות משתלמת. 

האם ישנן שיטות נוספות בילדים לא גמולים?

בדיקת שתן משקית 

לכאורה השיטה הכי "פשוטה" והכי נוחה, לא פולשנית ולא מסובכת. יתרון נוסף זה שאפשר לעשות אותה בבית או בחדר ההמתנה של המרפאה.

מנקים, מדביקים שקית ייעודית שתקבלו בקופת חולים, מחכים, ואחרי זמן שהוא לעיתים ארוך השקית אמורה להתמלא בשתן ונותנים אותה לאחות. בפועל, פעמים רבות השקית נופלת והשתן יוצא לטיטול, ילדים רבים לא רוצים לעשות שתן כשמשהו דבוק להם שם למטה, השקית נשארת והשתן לא וכו וכו. אבל אלו חסרונות קטנים. 

החיסרון הגדול של שיטה זו הוא היותה שיטה שאינה סטרילית. פעמים רבות חיידקים ושאריות אחרות הנמצאים על גבי העור, גם לאחר ניקוי טוב, עלולים לגרום לתוצאות כוזבות של סימנים המחשידים לזיהום (כדוריות לבנות) ואף לצמיחה של חיידקים בתרבית. מצב זה יגרום לאבחנה חיובית שגויה של זיהום בדרכי השתן ומתן טיפול אנטיביוטי שלא לצורך. ולעיתים גם לבירורים מיותרים. 

למעשה, ואת זה אתם חייבים להבין ולזכור, בדיקת שתן משקית טובה לנו רק אם היא שלילית. כלומר שאין שם סימנים של זיהום. ולכן אפשר להשתמש בה כמעין בדיקת "סקר" – אם היא שלילית אפשר להתייחס לתוצאה ולהמשיך לחפש מקור אחר לחום. אבל אם היא חיובית, כלומר יש סימנים של זיהום בשתן משקית או צמיחה של חיידקים בתרבית משקית אנחנו נגיד שזה זיהום חיצוני ונצטרך לקחת שתן בשיטה נקייה/סטרילית (כלומר אמצע זרם/ קטטר או ניקור).

שימו לב למשהו חשוב נוסף שנגזר מהפסקה האחרונה ואני בטוח שעכשיו מובן לכולכם – אין לקחת בדיקת תרבית מבדיקת שתן שנאסף בשקית. הבדיקה טובה אך ורק לבדיקת שתן כללית, קיראו עוד בקישור הבא.

קטטר שתן 

בשיטה זו שעושים גם בבנות וגם בבנים נעזרים בקטטר (צנתר בעברית) שמוכנס לשלפוחית אחרי ניקוי יסודי ובאופן סטרילי על מנת שלא להחדיר זיהום מבחוץ. בניגוד לאסוציאציה שאולי המילה קטטר מעוררת מעולם המבוגרים, פה מדובר בצינור קטן לדגימת השתן שמשתמשים בו רק לצורך הבדיקה, יוצא לאחר הבדיקה ולא נשאר בפנים. 

בדיקת שתן בקטטר נחשבת כבדיקה מדויקת ומשמשת אותנו גם לבדיקת שתן כללי וגם לתרבית, לפי הצורך.

Suprapubic aspiration  – ניקור על חיקי

בשיטה זו לוקחים שתן על ידי דקירה של דופן הבטן באזור השלפוחית בעזרת מחט דקה.

מתי אנחנו משתמשים בשיטה הזו? רק בתינוקות קטנים מאוד (בד"כ מקסימום עד גיל חודשיים), בעיקר בתינוקות בנים קטנים כאלה שאינם נימולים, כאשר נטילת דגימת שתן בעזרת קטטר לא צלחה מסיבה כלשהיא וכשיש זיהום באזור או בעיה אחרת שלא מאפשרת גישה אחרת. 

מה לגבי בנים לא נימולים? 

נוכחות העורלה בבנים לא נימולים מוסיפה קושי לקבל דגימה נקייה כיוון שבקפל העורלה עלולים להימצא באופן טבעי חיידקים והצטברות של הפרשות טבעיות. בבנים לא נימולים גמולים משתמשים בשיטת "אמצע זרם" לאחר הפשלת העורלה וניקוי טוב ומוקפד של האזור. בבנים לא נימולים שאינם גמולים יש קושי לקחת שתן אמצע זרם בצורה נקייה (בעיקר בתינוקות הקטנים), ולכן נעדיף לרוב להשתמש בניקור על חיקי (רק בתינוקות הקטנים), או בקטטר שתן. 

כמה זמן צריך לחכות אחרי ברית כדי למסור דגימת שתן באמצע זרם? אז האמת שלא צריך לחכות. בברית למעשה לא נוגעים בכלל באזור של פתח השופכה אלא רק בעורלה שמסביב. ולכן, תינוק שנימול זה מכבר וזקוק לבדיקת שתן יכול למעשה לבצע בדיקת שתן אמצע זרם מיד לאחר הברית לאחר ניקוי יסודי. 

לסיכום, אם הייתם אצל הרופא ואחד מילדכם צריך לעשות בדיקת שתן הפרק הזה הוא חובה. אחרי שתקבלו את התשובות לכו לקרוא את הפרק על איך לפענח את תשובות בדיקת השתן. 

שני הפרקים האלה יאפשרו לכם לעשות את הבדיקה בצורה נכונה, להימנע מתוצאות כוזבות ולהבין יחד עם הרופא מה יצא ומה צריך לעשות.

תהיו לנו בריאים.