איך עושים בדיקת שתן כללי בסטיק? 

הבדיקה מבוצעת ישירות על דגימת השתן על ידי טבילה בשתן של מקלון הקרוי "סטיק שתן". מקלון זה עשוי מנייר סופג ועליו ריבועים שונים בצבעים שונים בהם מתרחשות תגובות כימיות עם החומרים השונים בשתן. כל חומר שנבדק בשתן גורם לשינוי צבע בריבוע שלו בהתאם לריכוזו בשתן. 

את השינוי בצבע כביטוי לריכוז החומר בשתן אפשר לקרוא בשני אופנים:

– בעין חופשית אל מול מקרא המופיע על גבי קופסת המקלונים, שבו לפי עוצמת הצבע ניתן להגיד מהו ריכוז החומר הנבדק. זה יכול להיעשות במרפאות שונות, על ידי הרופא או האחות. ראו בתמונה המצורפת, סטיק של בדיקת שתן ומקרא על גבי קופסת הקיטים. ישנם כמובן קיטים של חברות שונות, אבל הכול עובד על אותו עקרון דומה.

– על ידי הכנסה של הסטיק לקורא אופטי במעבדה שקולט את עוצמות הצבע ומתרגם אותן לריכוזים. 

מה נבדק בבדיקת שתן כללית? 

בדגימת השתן נבדקים מספר פרמטרים היכולים להימצא בשתן לרבות תאים מסוגים שונים וחומרים כימיים שונים.

לפני שמתחילים זיכרו שברפואת ילדים ובכלל, בדיקה אחת ספציפית אינה בהכרח מייצגת ולעיתים מה שחורג מהנורמה לא בהכרח מרמז על בעיה, לעיתים הבדיקה אינה תקינה מבחינה טכנית, ערכים מסויימים מושפעים מאופן לקיחת בדיקת השתן וכו'. ולכן באם יש ממצא חריג משמעותית, אין להיכנס ללחץ מיותר וקודם כל נכון להתייעץ עם הרופא שלכם ולבצע בדיקת שתן חוזרת.

בנוסף זיכרו, זה שלילד שלכם נמצא מעט סוכר בבדיקת השתן לא אומר עדיין שיש לו סכרת (ראו בהמשך) וזה שנמצא בילירובין לא אומר בהכרח שהוא סובל ממחלת כבד נדירה. תפקידו של רופא הילדים לעבור על בדיקת השתן ולהחליט מה חשוב ומצריך בירור נוסף, ומה לא.

אז מהם הפרמטרים הנבדקים לרוב בבדיקת שתן כללית?

משקל סגולי – Specific Gravity (SG)

משקל סגולי הוא למעשה מונח פיזיקלי, שבאופן פשטני לצורך ההגדרה כאן, משווה את "הריכוז" של השתן למים זכים שמשקלם הסגולי הוא 1.000. התוצאה מבוטאת במספר שככל שהוא גבוה יותר מרמז על שתן מרוכז יותר וככל שהוא קרוב ל- 1.000 הוא מרמז על שתן מדולל יותר. במצבי התייבשות למשל המשקל הסגולי צפוי להיות גבוה ובמצבים של שתייה מרובה מדי הוא יהיה נמוך. 

חומציות – pH

חומציות השתן מבוטאת בערך שנקרא pH ויש לו מספר. חומציות השתן מווסתת על ידי הכליות בהתאם לחומציות הדם ושינויים אחרים. ככל שהערך נמוך יותר השתן חומצי יותר וככל שהערך גבוה יותר השתן בסיסי יותר. מצבים רפואיים שונים מתאפיינים בשתן חומצי יותר או בשתן בסיסי יותר לרבות נטילת תרופות שונות, נטייה ליצור אבני כליה וכו'. 

כדוריות דם לבנות – לויקוציטים – Leucocytes/White Blood Cells (WBC)

הבדיקה הכימית עצמה בודקת את נוכחותו של האנזים הנקרא Leucocyte esterase שנמצא בכדוריות דם לבנות, וכך באופן עקיף מלמדת על נוכחות כדוריות דם לבנות בשתן. באופן תקין לא אמורות להיות כדוריות דם לבנות בשתן והימצאות כדוריות דם לבנות בשתן מבטאת תהליך זיהומי או דלקתי. הבדיקה מבוטאת או בפלוסים (+) או במספרים המייצגים ריכוז משוער של כמות כדוריות לבנות ליחידת נפח של השתן. ככל שיש יותר פלוסים או שהמספר גדול יותר כך מדובר בריכוז גדול יותר של כדוריות דם לבנות וסיכוי גבוה יותר שיש זיהום בדרכי השתן. דרך אגב, הוכחה של דלקת בדרכי השתן תהיה אחרי שתחזור תשובת תרבית השתן (באם נלקחה) עם צמיחה של חיידק. קיראו עוד בקישור הבא על דלקת בדרכי השתן בילדים.

ניטריטים – Nitrite

ניטריטים הם חומרים שהם תוצרי פירוק של חיידקים מסויימים (לא כולם) בשתן, ולכן נוכחותם בשתן מעידה באופן עקיף על נוכחות חיידקים בשתן. שימו לב שמהכיוון השני, היעדר ניטריטים לא שולל דלקת בדרכי שתן. התוצאה מבוטאת בבדיקת השתן כחיובית או שלילית (Positive/POS או Negative/NEG). 

חלבון – Protein

באופן תקין קיימת הפרשת חלבון מעטה מאוד בשתן, כאשר החלבון העיקרי הנבדק נקרא אלבומין. ערכים אלו יכולים להיות מעט מוגברים בכל מצב של מחלה כדוגמת חום, מחלה וירלית וכו', אבל ערכים גבוהים באופן משמעותי יכולים לבטא תהליכים שונים של פגיעה בסינון החלבונים דרך כליות. 

סוכר – Glucose

באופן תקין לא אמור להיות סוכר (גלוקוז) בשתן. הסוכר מופיע בשתן רק כשרמתו עולה בדם מעל ערך מסוים והכליות לא מסוגלות לספוג את העודפים. כלומר כשיש סכרת או במצבים נדירים אחרים של פגיעה בתפקוד של הכליות בספיגת הסוכר שעובר סינון בכליות מסיבות שונות. 

קטונים – Ketones

קטונים (גופי קטו) הם תרכובות אורגניות הנוצרות מפירוק חומצות שומן במצבים בהם אין מספיק סוכר לתאי הגוף לחילוף חומרים תקין או במצבים של מיעוט באכילה והתייבשות. מצב פחות שכיח אבל חשוב נוסף ברפואת ילדים הוא סכרת בו יש סוכר גבוה אבל סוכר גבוה זה אינו נכנס לתאים בגלל חסר באינסולין, ולכן גם במצב זה יופיעו קטונים בשתן. התוצאה מבוטאת בד"כ בפלוסים (+) שמבטאים ריכוזים הולכים ועולים של קטונים – שלושה פלוסים (+++) פירושם ריכוז גבוה של קטונים בשתן. 

אורובילינוגן – Urobilinogen

אורובילינוגן הוא תוצר של מטבוליזם של בילירובין על ידי חיידקים במעיים. באופן טבעי חלק קטן עובר מהמעי לדם ומופרש בשתן. ערכים מוגברים יכולים להצביע או על מחלת כבד או על תהליך של המוליזה (תמס דם), ערכים אפסיים בנוכחות ערכי בילירובין גבוהים יכולים לרמז על חסימה בדרכי המרה כך שבילירובין אינו מגיע לחיידקי המעיים. 

בילירובין – Bilirubin

בילירובין הוא חומר הנוצר אצל כולנו, באופן טבעי ותקין, מפירוק של כדוריות דם אדומות. הבילירובין מגיע לכבד, עובר סדרה של תהליכים בתאי הכבד בהם הוא משתנה כימית, ומופרש דרך דרכי המרה למעיים. לבילירובין פיגמנט צהוב והוא החומר המצטבר בצהבת (קיראו פה עוד על צהבת יילודים). מתי בילירובין מצטבר? או כאשר יש ייצור בעודף, או כאשר יש "בעיה" באחד השלבים של הטיפול בו בגוף או כשיש בעיה בפירוק ובפינוי שלו מחוץ לגוף. במקרים אלו הוא יכול להופיע בשתן. 

כדוריות דם אדומות – אריתרוציטים – Erythrocytes/Red Blood Cells (RBC)

הבדיקה מזהה חומר הנקרא המוגלובין שהוא המבנה שנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות. הבדיקה מזהה הן המוגלובין בכדוריות דם אדומות, המוגלובין חופשי וגם חומר דומה הנקרא מיוגלובין שנמצא בתאי השריר. על סמך ריכוז ההמוגלובין ניתן להעריך את ריכוז הכדוריות האדומות בשתן. התוצאה יכולה להיות מבוטאת או בפלוסים (+) או במספרים המייצגים את הריכוז המשוער של כדוריות דם אדומות ליחידת נפח של השתן. באופן תקין, מותר שיהיו עד 5 תאי דם אדומים בבדיקת מיקרוסקופיה של השתן (מה זה בדיקת מיקרוסקופיה? ראו בהמשך). הימצאות קבועה ולא חולפת של כדוריות דם אדומות בשתן יכולה להעיד על קיום אבני כליה, דלקת בכליה או בעיה אחרת בכליות ולכן מצריכה בירור. בבנות לאחר גיל ההתבגרות חשוב לקחת את הבדיקה שלא בזמן המחזור החודשי ולהמתין מספר ימים לאחר סיומו כדי שלא לקבל תוצאה חיובית כוזבת של נוכחות כדוריות דם אדומות בבדיקה שמקורן למעשה לא בשתן. 

מה זה שתן למיקרוסקופיה?

בהנחה שבדיקת השתן נשלחה למעבדה ולא בוצע רק סטיק במרפאה, לעיתים תבוצע, בנוסף לבדיקת שתן כללית, גם בדיקה הנקראת שתן למיקרוסקופיה.

בבדיקה זו מסתכלים על משטח של דגימת השתן תחת מיקרוסקופ. בבדיקת המיקרוסקופ ניתן לראות תאי דם לבנים ותאי דם אדומים, להתרשם מצורתם ולספור בצורה מדוייקת יותר את הכמות שלהם. כמו כן, בבדיקת מיקרוסקופ ניתן לזהות גלילים שהם צבר בצורת גליל של חומרים שונים הנוצרים בכליה, שלעיתים יכולים להעיד על מחלת כליות, וגבישים שהם צורת הצטברות אחרת של חומרים שונים הקשורים בחילוף החומרים בגוף. 

מה זה שתן לתרבית? 

שתן לכללית הבנו? הבנו.

לעתים נשלחת מאותה דגימה, בהנחה ונלקחה בתנאים סטריליים, גם בדיקת שתן לתרבית בניסיון לגדל חיידק במעבדה ולדעת לאילו אנטיביוטיקות הוא רגיש. אבל על זה בפרק אחר המיועד לנושא, בקישור הבא.

לסיכום, בדיקת השתן היא אחת הבדיקות השכיחות בתינוקות ובילדים. בדיקה שימושית ויומיומית עם מטרות רבות. לאופן הלקיחה יש השפעה רבה על הבדיקה, ובלי קשר התוצאות תמיד צריכות להילקח בחשבון בהקשר הקליני של המצב. 

רופא ילדים נבון ישתמש בבדיקה הזו בצורה נכונה וידע מה חשוב ומצריך המשך בירור ומה מהווה חריגה לא משמעותית מהתוצאות התקינות.

בהצלחה.