לשון קשורה לא פוגעת בהנקה – מאמר מדעי שחשוב להכיר

שיטות המחקר – איך נעריך את ההשפעה של לשון קשורה על תינוקות יונקים?

מחקר שבוצע בבית חולים בהודו וגויסו בו תינוקות יונקים שהגיעו לקבלת חיסון ב-48 שעות שאחרי הלידה.

החוקרים השתמשו בסולם מתוקף מחקרית להגדרת לשון קשורה ולדירוג של החומרה. 

במקרים בהם נמצאה לשון קשורה, בכל דרגה שהיא, ובמקביל האם דיווחה על קשיים בהנקה, ניתן לאם יעוץ מסודר על ידי צוות המחקר לרבות יועצת הנקה. חשוב חשוב – בגלל שלשון קשורה אינו מצב שכיח באוכלוסיה המקומית, האימהות לא ידעו על כן או לא לשון קשורה ובאיזו דרגה יש לתינוק שלהן. זה משהו שאפשר לעשות כמובן מחקרית רק במחקרים באזורים מתפתחים בעולם, כי אף ועדת הלסינקי בבית חולים בישראל לא הייתה מאפשרת.

אבל זה מה שמוריד את ההסטה והופך המחקר לאמיתי.

בהמשך צוות המחקר, שלא היה מודע לדרגת הלשון הקשורה, היה בקשר עם האימהות בגילאים 2-4 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים. צוות המחקר תשאל את האימהות לגבי איכות ההנקה, בעיות שצצו וכמובן אסף נתונים לגבי המשקל של התינוקות.

תוצאות – האם לשון קשורה נמצאה בקורלציה לאיכות הנקה ירודה ולעלייה פחותה במשקל?

סך הכול גויסו למחקר 476 תינוקות / משפחות, 366 ללא לשון קשורה ו-110 עם לשון קשורה, מרביתן בצורה בינונית (מזכיר לכם את אותו סולם מתוקף מהשיטות).

לא היה הבדל בין הקבוצות במרבית הפרמטרים הדמוגרפיים שנבדקו, מלבד העובדה שבקבוצת הלשון הקשורה היו יותר זכרים (מתאים לתצפיות קודמות).

האם לשון קשורה הייתה קשורה להפסקה מוקדמת של הנקה? לא. לא היה הבדל בין הקבוצות.

האם לשון קשורה הייתה קשורה לסיבה של הפסקת הנקה בהשוואה בין שתי הקבוצות? לא. 

האם לשון קשורה הייתה קשורה לעלייה שונה במשקל בשתי הקבוצות? לא. 

האם היה הבדל בין הקבוצות בהקשר של כאבים בעת הנקה / חשש מכמות חלב לא מספקת? לא.

האם נמצאו הבדלים בין אלו שרק ינקו לאלו שגם קיבלו פורמולה בהקשר ללשון הקשורה? לא.

דיון – מה המשמעות של המחקר?

אני יודע מה אתם חושבים.

הודו זה הודו וישראל זה ישראל. נכון, אתם צודקים. התמודדות עם כל מצב רפואי שהוא בילד שונה בישראל מאשר באזור כפרי בהודו, ומה שנכון שם לאו דווקא נכון פה.

אבל אני בסך הכול מבקש להאיר את תשומת הלב שלכם למגמה הזו של אבחנת לשון קשורה ובעקבותיה ניתוחים (כן, ניתוח אמיתי, גם אם הוא ליד מיטת החולה וקל מאוד) אין ספור שמבוצעים בתינוקות קטנים.

ועוד משהו, מעבר לאופנה ומעבר לפרנסה של אנשים, ומעבר לעובדה שלעתים אימהות כבר מבקשות את הפרוצדורה כי לעתים היא ממש מיטיבה עם ההנקה, אני רואה במרפאתי אין ספור תינוקות עם אבחנות אחרות שעברו לחינם התרה של לשון קשורה.

למעשה, כמעט כל תינוק שני שאני רואה עם אי שקט, לעתים גזים (קוליק), לעתים רגישות לחלבון חלב פרה, לעתים סיבות אחרות לאי שקט, עבר התרה של לשון קשורה. וגם אם האם מדווחת על הטבה אחרי, עובדה שזה לא פתר את הבעיה האמיתית.

אז המחקר הזה מראה, איך במקום שבו לשון קשורה אינה "באופנה" מסתדרים גם בלי ניתוח.

למחקר מגבלות רבות כמובן, לא רק שבוצע בהודו בשיטות שאנחנו לא היינו יכולים לערוך בהן מחקר בישראל אבל הוא בכל זאת, בצורה מקורית מאוד, שם זרקור על תופעה בפדיאטריה.

ומי שצוחק על המחקר, אני אשאל אותו כמה מאמרים הוא פרסם בעיתון פדיאטריקס.

אז לסיכום, יש כזה מצב רפואי שנקרא לשון קשורה. בדרגות המאוד משמעותיות, נדרשת התרה של אותו מיתר מכיוון שיעילות ההנקה נפגמת. אבל על פי מחקר זה, ברוב רובם של המקרים, נדרשת סבלנות ולא ניתוח.

בהצלחה לי לשכנע אתכם.