שיתוף פעולה ראשון של גדולי הזמר העברי, אהוד מנור ונורית הירש הוליד את השיר הנפלא הזה. במקור של הזמר רן אלירן אבל הביצוע של אריק סיני הוא האהוב עלי. איזו מנגינה, איזה מילים ואיזו אווירה שיש בשיר הזה. מומלץ לשירה יחדיו עם הילדים לפני השינה.

ביקשתי מאריק המוכשר סיפור לאתר.

"השנה היא 1956, אחרי מלחמת סיני. אימי ואני הולכים כמעט כל בוקר לחוף גליה בקריית חיים. באזור החוף הייתה צמחיה, בעיקר נר-הלילה. התקרבתי לפרח בגלל הצבע היפה, הרחתי אותו ומייד התחילה לי אלרגיה קשה בעיניים. הלכנו לטובי הרופאים בארץ ולא היה לאיש מהם פתרון. אחד מהאחים של אמא שלי, שגר בארצות הברית הציע שנבוא לטיפול בארצות הברית אצל רופא מומחה. ואכן, עלינו על אוניה להפלגה של שבועיים לארצות הברית שם עברתי טיפולים אין ספור."

המסקנה על פי אריק סיני "גם אם אתה אוהב פרח מאוד, לא להתקרב אליו כמו שהתקרבתי אני. להריח ולכבד אותו מרחוק."

תחשבו על זה.