כמה זה 7.5 (או 15) מיליגרם בטיפות?

ישם תכשירים רבים בשוק. לכל תכשיר ריכוז מסוים. יש לבדוק בכל תכשיר ותכשיר איזו כמות (לרוב נמדד בטיפות) נותנת המינון הנדרש. 

לדוגמה, באחד המוצרים הנמכרים בשוק, טיפטיפות פריפל-3, שמוגדר כתרופה ולא כתוסף תזונה, מדובר במינון של 2.5 מיליגרם לכל טיפה כך ששלוש טיפות נותנות 7.5 מיליגרם.

מה זה אומר ומה זה משנה אם הברזל מוגדר כתרופה או כתוסף תזונה?

רישום תרופה במדינת ישראל מחייב הצגת הוכחות מחקריות ליעילות, איכות המוצר ואישור של משרד הבריאות. כלומר, הוכחה מדעית במחקרים קליניים לספיגה ושיפור משק הברזל בתינוקות המטופלים. בהמשך מבוצעת בקרה קפדנית לגבי איכות המוצר הנמכר. תוסף לא.

לכן, יש יתרון מבחינתי למתן תכשיר המוגדר כתרופה. 

לשמחתי, בהנחיות האחרונות בנושא שפורסמו על ידי משרד הבריאות בתאריך 21 למאי 2024, לראשונה התייחס משרד הבריאות בצורה ישירה גם לנושא זה וכתב כך:

"התוסף יהיה בתרופה (תכשיר) ולא כתוסף מזון. יש לכך חשיבות משום שתכשיר נרשם בפנקס תרופות לאחר שנבדק והוכחה איכותו, בטיחותו ויעילותה להתוויה ולגיל".

איך לתת בפועל ברזל לתינוק? איפה ומתי?

ההורים יכולים להחליט מתי במהלך כל יום יינתן הטיפול. אבל היות ושיגרה היא חשובה שאחרת קל לשכוח, יש מקום להעדיף set up ושעה קבועים במהלך כל יום. בנוסף, היות והברזל מלכלכך, אזי הורים רבים בוחרים לתת התוסף באמבטיה בערב. שוב, בנוסף ליתרון הניקיון, מתן ברזל באותה שעה ביום סביב אותו 'טקס' רחצה, מביא לפחות פספוסים של המתן.

חשוב ביותר, רלוונטי לחלק מהתכשירים שישנם בשוק, ולא מודגש מספיק! – בחלק מהתכשירים הקיימים בשוק הברזל ייספג פחות טוב במערכת העיכול במידה ומעוכל יחד עם חלב (חלב אם או פורמולה). זאת מכיוון שהברזל נקשר לסידן שבחלב. לכן, כתלות בתכשיר שיש לכם בבית, בדקו אם חשוב להפריד מתן ברזל לפחות חצי שעה מהנקה או ממתן בקבוק. מתן במרווחים קצרים יותר, יביא להורדת יכולת הספיגה של הברזל על ידי התינוק.

שוב, יתרון לתכשיר טיפטיפות פריפל-3, שיכול להיצרך גם בסמיכות למתן חלב אם או פורמולה.

ובאופן אישי, אצלנו בבית, הברזל ניתן בשעות הערב, יחד עם ויטמין די שעליו יפורט בפרק אחר, באמבטיה, ואחריה האכלה של התינוקות ושינה.

אילו תופעות לוואי יש לברזל?

לדעתי אם קוראים באינטרנט, אז אין תופעת לוואי שלא יוחסה ל-7.5 מיליגרם המסכנים הללו שהתינוק מנסה לקבל פעם ביום. נכון, ברזל יכול לגרום לאי נוחות בטנית ולעצירות קלה. אבל הרבה דברים קורים מבחינת תזונה סביב גיל 4 חודשים, ולייחס כאבי בטן ועצירות ספציפית למתן הברזל לדעתי מוגזם. במידה ואכן מתפתחים כאבי בטן או עצירות הקשורים באופן ברור למתן הברזל, ניתן לרדת במינון לתקופה קצרה או לחלק הכמות היומית לפעמיים ביום.

במקרים שבהם התינוק לא מקבל ברזל מסיבה זו או אחרת מומלץ להקפיד על מזונות עשירים בברזל במשך שנת החיים הראשונה (ואחריה) – הנקה (בהשוואה לפורמולה), פורמולות עשירות בברזל (בכל הפורמולות שנמכרות היום יש כמות נדיבה של ברזל) ובהמשך מזון עשיר בברזל בהתאם לגיל של התינוק.

עד איזה גיל מומלץ לתת תוספת ברזל לתינוקות?

עד גיל שנה וחצי.

האם ניתן לעשות ספירת דם ולוותר או לקצר את משך המתן?

כן. ניתן לבצע ספירת דם (לרוב מהאצבע, מבחנה יחידה) החל מגיל 9 חודשים (עדיפות לביצוע לקראת גיל שנה) על מנת להעריך את משק הברזל בתינוק. במידה ובוצעה ספירת דם, אזי נסתכל שם על שלושה מדדים: המוגלובין, Mean Corpuscular Volume (בקיצור MCV) – מדד זה מעיד על הגודל הממוצע של כדוריות הדם האדומות ובמקרים של חסר ברזל, הנפח קטן ומדד זה נמוך והמדד השלישי הוא Red Cell Distribution width (בקיצור RDW) – התפלגות גודל הכדוריות האדומות.