אילו סוגי טיקים קיימים? 

ניתן לחלק את הטיקים לשני סוגים – טיקים מוטוריים שהם טיקים שמתבטאים בתנועות חוזרות וטיקים קוליים שהם טיקים שמתבטאים בהשמעת קולות או מילים.

כל אחד מסוגי הטיקים האלו מסווג לפי דרגת המורכבות שלהם לפשוטים ומורכבים. להלן הסבר ודוגמאות:

טיק מוטורי כדוגמת טיקים בעין, טיקים בפנים, טיקים בגוף, טיקים בצוואר, טיקים בראש

טיק מוטורי פשוט – תנועה מהירה, קצרה המערבת שריר אחד או קבוצת שרירים אחת. לדוגמה, מצמוץ עיניים, תנועה מהירה של הראש, תנועה של הכתפיים, פעירת פה עם או בלי לקיחת נשימה גדולה וכו.

טיק מוטורי מורכב – מצבור של מספר טיקים פשוטים או תנועה יותר מורכבת הדורשת מידה מסוימת של קואורדינציה. לדוגמה: קפיצה, דילוג או נגיעה חזרתית באזור מסויים.

טיק קולי

טיק קולי פשוט –  השמעת קולות ורעשים פשוטים וחסרי משמעות כגון השמעת קולות מהגרון, כחכוח, שיעול (נקרא לעתים גם שיעול הביטואלי, ראו בקישור הבא), נביחה, טיקים של ניסיונות הרחה וכו'.

טיק קולי מורכב – חזרה על מילים או חלקי מילים , משפטים, חזרה על משפט שמישהו אמר או לעתים נדירות קללה.

מהם המאפיינים הייחודיים לטיקים?

חשוב לזכור שיש אבחנה מבדלת לתנועות חוזרות בילדים ולא כל תנועה חוזרת הם טיקים. אז פרט להגדרות ולסוגים של השונים של הטיקים הקיימים, יש לטיקים מאפיינים ייחודים בהשוואה לתנועות חוזרות אחרות:

1. הטיקים באים והולכים. יש תקופות בהן יותר ותקופות בהן יש פחות.
2. לרוב יש שילוב של טיקים חדשים וישנים, טיקים ישנים מתחלפים בחדשים ולעיתים טיקים ישנים שנעלמו חוזרים שוב.
3. לרוב יש החמרה בטיקים הקשורה בסטרס, חרדה, התרגשות וכדומה.
4. הטיקים חולפים כאשר הילד שקוע במשהו מעניין, פעילות ספורטיבית ובשעת השינה.
5. כמחצית מהילדים (ו-90% מהמבוגרים דרך אגב) עם טיקים מדווחים ממש לפני הטיק על תחושה של צורך עז בלתי נשלט / תחושה לא נעימה הגורמת להם לבצע את הטיק ולאחריו יש תחושת רגיעה.

מה השכיחות של טיקים בילדים?

שכיחות טיקים באוכלוסייה מוערכת בכ- 6-12%.

ההתחלה היא לרוב סביב גיל 6 עם נטייה להחמרה והתגברות עוצמת ותדירות הטיקים בגילאי 8-12.

האם יש גורמים להתחלה של הופעת טיקים?  

הגורמים להופעת טיקים אינם ידועים. עם זאת אנחנו יודעים שלתופעה בסיס גנטי חזק, על סמך זה שבתאומים מונוזיגוטיים (זהים) – במידה ולתאום אחד יש טיקים , קיים סיכוי של 80% שגם לתאום השני יהיו טיקים. בתאומים דיזיגוטים (לא זהים) – הסיכוי יורד ל- 20%.
אבל גנטיקה לרוב איננה הפקטור היחיד, ובדומה למצבים רפואיים אחרים, השפעות סביבתיות מביאות לביטוי של אותה נטייה גנטית.
יש כמובן תיאוריות והסברים לגבי השינויים המוחיים העצביים הקשורים בהופעת טיקים אך הם מעבר לתוכן בפרק שלנו.

האם יש גורמים נוספים הקשורים להופעת טיקים?

מעניין, אבל יתכן וכן.
טיקים אחרי זיהומים – כתופעה הקשורה למערכת החיסון לאחר מחלה זיהומית (ויראליים /חיידקיים) עם אם או בלי מעורבות ישירה של מערכת העצבים המרכזית. בהקשר זה נזכיר את PANDAS (ראשי תיבות של Pediatric Autoimmune Neuropsychiatric Disorder associated with group A Streptococci) שהיא תסמונת המופיעה לאחר זיהום בסטרפטוקוק ומתבטאת בתמונה דמויית הפרעה אובססיבית – קומפולסיבית (OCD) ולעיתים טיקים. שימו לב, זוהי אינה אבחנה שכיחה (על גבול הנדירה) ועל כן האבחנה שלה תיעשה רק לאחר תשאול מדוקדק ואבחנה זהירה תוך התייחסות למכלול הנתונים הקליניים של הילד/ה.
טיקים כתופעות לוואי של תרופות, כגון תרופות משפרות קשב.
טיקים במקרי הרעלות.
טיקים לאחר חבלת ראש או מצבים אחרים היכולים לגרום לנזק לרקמת המוח.
טיקים המופיעים כחלק ממחלות רקע סיסטמיות.
ברמה הפרקטית, 99% מהטיקים הינם פשוטים וחולפים ואינם ביטוי של מחלה או תסמונת כל שהיא ולא אמורים לפגוע באיכות החיים ובתפקוד של הילד/ה.

האם יש מצבים/מחלות בילדים המלווים בשכיחות מוגברת של טיקים?  

כן. חשוב להגיד שלרב ההפרעות המלוות הן אלו הפוגמות באיכות החיים של הילדים ולא הטיקים עצמם.

טיקים בילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) –  הפרעת קשב וריכוז יכולה להופיע 2-3 שנים לפני התחלת הטיקים (בכ-50-80%).

יכולות להיות הפרעות נלוות נוספות לטיקים כגון חרדה, אשר פוגעות ללא קשר באיכות החיים של הילד ועל כן חשוב לאבחן אותן ולהציע טיפול מתאים.

האם טיקים הם בעיה כרונית לכל החיים? 

למרבה השמחה לא.
לאחר "שיא" סביב גילאי 8-12 שנים כאמור, קיים שיפור ספונטני במרבית המקרים לפי חוק השליש.
אצל שליש מהילדים הטיקים חולפים.
אצל שליש הטיקים משתפרים (תדירותם ועוצמתם יורדת).
אצל שליש הם נותרים לחיים הבוגרים.
בהקשר לזה ניתן אפילו להגדיר כמה הגדרות נוספות:
1.תסמונת טיקים זמנית (Transient tic disorder) – טיק אחד או סוגים שונים של טיקים, מוטורים או קוליים או שילוב שלהם, המופיעים לפרקי זמן משתנים, לעתים מספר פעמים ביום אך לרוב חולפים תוך פחות משנה.
2.תסמונת טיקים כרונית (Chronic tic disorder) – טיק אחד או סוגים שונים של טיקים מוטורים או קוליים (אך לא שניהם ביחד, ראו תסמונת טורט בהמשך) שנמשכים יותר משנה.
3.תסמונת טורט (Tourette syndrome).

מהי תסמונת טורט? 

תסמונת טורט היא תסמונת נוירולוגית שנקראת על שם הנוירולוג הצרפתי שתיאר אותה, ד"ר ז'ורז' ז'יל דה – לה – טורט.
האבחנה של תסמונת טורט מבוססת על כמה קריטריונים ייחודיים לה שהעיקריים בהם הם שיש בה טיקים מוטוריים מרובים עם טיקים קוליים – חייבים להיות שניהם אבל לא בהכרח באותו זמן והם נמשכים יותר משנה.
תסמונת טורט שכיחה יותר בבנים, שכיחותה באוכלוסייה מוערכת סביב 0.1-3%, מתחילה לרוב סביב גיל 5-7 שנים (פר הגדרה מתחת לגיל 21 שנים) וחולפת ב- 30-50%.

האם צריך לטפל בטיקים? 

טיקים אינם מחלה. טיקים מיצגים נטייה מסוימת שנחשפת בעקבות מה שאנחנו קוראים ברפואה "טריגר". גירוי כלשהוא.
הגישה לטיפול בטיקים קשורה בילד ובמשפחתו. חשוב להבין בכל ילד וילד, עד כמה שניתן, מהם הדברים המשמעותיים יותר הפוגעים בהרגשתו הכללית ובתפקודו, בהתאם לכך להציע תכנית התערבותית מתאימה.

תוכנית התערבותית אינה בהכרח אומרת טיפול ספציפי וברוב המקרים הורדת הסטרס מהילד וגישה נכונה של המשפחה לטיקים היא למעשה הטיפול הנכון.

איך מטפלים בטיקים? 

כמו בכל מצב רפואי, חשוב להסביר לילד ולמשפחתו מה הם בדיוק אותם טיקים, מה המשמעות שלהם ומה צפוי להיות בעתיד. ההבנה שלא מדובר לרוב במחלה ושקיים סיכוי מצוין שהמצב יחלוף / ישתפר מסייעת מאוד להתמודדות עם הקשיים.

אין מה להעיר לילד ולבקש ממנו "להפסיק" את הטיקים היות ולמעשה אין זה בשליטתו המלאה ולכן לא יתרום ואף ינציח את המצב. אין לכעוס ואין להעניש כמובן.

כאמור, הטיפול בטיקים עצמם שמור רק לאותם ילדים בהם הטיקים מאוד מפריעים להם ופוגעים בהרגשה שלהם ובתפקוד שלהם.
חשוב לזכור שאין טיפול תרופתי ספציפי שניתן לקחת "ומרפא" את הטיקים. הטיפול חייב להיות כוללני תוך מתן מענה לכלל הגורמים הפוגמים בתפקוד ובהרגשה של הילד/ה, כאשר הטיפול בטיק הוא רק מרכיב אחד ולא בהכרח החשוב ביותר.
ראשית, חשוב לטפל במצבים המלווים במידה וקיימים ( חרדה, OCD, הפרעת קשב) במידה ואלו ופוגמים בתפקוד של הילד, 

בהמשך הטיפולים שניתן להציע להתמודדות עם טיקים וההפרעות הנלוות כוללים שתי זרועות חשובות:

טיפולים התנהגותיים מסוגים שונים המבוססים על מודעות לצורך לבצע את הטיק ובניית דרכי התמודדות לנסות ולהתמודד איתו.
טיפולים תרופתיים מקבוצות שונות במקרים קשים ועקשניים.

לסיכום, תופעה סופר שכיחה בילדים. גשו לרופא הילדים שלכם לבדיקה ויחד איתו נסו לחשוב אם, מתי ואיך בכלל להתערב. לחץ וכעס על הילד לא עוזרים, מכיוון שהוא לא שולט בטיקים.
במקרה חריגים וממושכים גשו לבדיקת נוירולוג ילדים המתמחה בתחום.