19/10/2026

יבלת וירלית ברגל וביד בילדים ובמבוגרים

מאת: קרולין צמח

יבלות שכיחות מאוד בקרב ילדים ובמבוגרים, במיוחד יבלת וירלית.

מעניין, ואת זה לא כל כולם יודעים, שיבלות בילדים ובמבוגרים הן למעשה ביטוי להדבקה בווירוס מסווים.

אבל חשוב שנעצור כבר עכשיו, ולא נבלבל בין שני הסוגים של היבלות הנפוצות בילדים:

סוג ראשון של יבלות – יבלות הנקראות מולוסקום שנגרמות על ידי נגיף ממשפחת ה- POX. לרוב מספר נגעים ולא אחד, ולרוב לא בכפות הידיים או הרגליים. יש לנו פרק מצוין באתר על מולסקום בילדים.

הסוג השני – יבלות וירליות שנגרמות על ידי נגיף הפפילומה (Human papilloma virus- HPV), שאפשר לקרוא עליו ועל החיסון שיש כנגדו בפרק ייעודי באתר.

פרק זה יעסוק ביבלות הווירליות השניות, אלו שנגרמות על ידי וירוס הפפילומה. באופן עקרוני הן יכולות להופיע בכל מקום בגוף עם מראה מעט שונה ואופייני למיקום ולסוג היבלת, אבל בפרק הזה נתמקד בסוג נפוץ ולעיתים קצת עקשני המופיע על כפות הרגליים.

מי שסייעה לכתוב את הפרק הזה היא קרולין צמח, פודיאטרית מעולה (מומחית לבעיות שונות בכף הרגל) שהיא חלק מפורטל המטפלים המומלצים של ד"ר אפי.

מהו וירוס הפפילומה?

וירוס הפפילומה האנושי, ובאנגלית Human Papilloma Virus או בקיצור HPV, הוא וירוס שמדביק עור וריריות וגורם ליבלות. חלקכם מכירים אותו בהקשר של בדיקת פאפ בנשים שבה מחפשים את נוכחותו באזור צוואר הרחם כגורם לשינויים ברירית באזור ובהמשך אף לגידולים סרטניים.

אבל הווירוס הזה גורם בנוסף ליבלות בעור גם באיברי המין במתבגרים ובמבוגרים (קראו בקישור על חיסון הפפילומה) וגם באזורים אחרים בגוף.

קיימים יותר מ-200 זנים של HPV. לא כולם גורמים למחלה, כשלזנים שונים יש נטייה להדביק אזורים מסוימים (למשל את רירית צוואר הרחם לעומת זנים שנוטים יותר לעשות יבלות בעור).

איך נדבקים בווירוס הפפילומה או איך נדבקים ביבלת וירלית?

דרך ההדבקה העיקרית היא במגע ישיר עם הנגיף. דהיינו, מישהו עם יבלת וירלית ביד שנוגע לדוגמה ברגל או בכל אזור אחר בגוף של הילד שלו, עם ידיים חשופות.

שריטות או חתכים, פצעים קטנים, דלקת בעור כמו עור אטופי, עור לח וכדומה מהווים אתר כניסה אופטימלי לווירוס. הועלתה גם השערה ששימוש בחפצים משותפים כמו מגבות וכדומה יכול לסייע בהדבקה, אבל הדבר לא הוכח בוודאות.

אנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון מועדים יותר להדבקה ולהתפשטות של היבלות.

תקופת הדגירה מההדבקה להופעת היבלות היא מספר חודשים, כ-2-6 חודשים.

אילו סוגים שונים של יבלות הנגרמות על ידי ווירוס הפפילומה קיימים?

יבלת טיפוסית – Common wart

לרוב עם שכבה עליונה מחוספסת. צבע אפרפר, צהוב או חום. נמצא אותם על אצבעות הידיים, מרפקים, בירכיים ואזור הפנים.

יבלת שטוחה – Flat wart

יבלות קטנות עם שכבה עליונה חלקלקה שנראה אותם לרוב על פניהם של ילדים קטנים.

יבלת כף רגל או כף יד – Plantar or Palmar wart

נראה את היבלות הללו על כפות הרגליים וכפות הידיים כאשר לרוב היבלת הזו כואבת ולא נעימה לדריכה.

יבלת סביב הציפורן – Periungual wart

מתבטאת בעור קשה מאוד סביב הציפורן, גורמת לסדקים ויובש לא נעימים באזורי ההדבקות.

יבלת פיליפורמית – Filiform wart

נראות ארוכות, צרות וקטנות ומופיעות בעיקר באזור העפעפיים, שפתיים, צוואר ופנים.

איך מאבחנים יבלות וירליות של וירוס הפפילומה?

האבחנה היא קלינית, כלומר על פי מראה ומיקום היבלת. גם רופא ילדים מיומן יוכל לסייע באבחנה אך מי שמתעסק עם האבחון, האבחנה המבדלת והטיפול ביבלות אלו הם רופאי עור, ובכפות הרגליים פודיאטרים.

איך מבדילים בין יבלת וירלית של פפילומה ממולוסקום?

אלו שני סוגים שונים לגמרי, שנגרמים על ידי וירוסים שונים ולרוב קל מאוד להבדיל ביניהם.

המולוסקום הוא לרוב צבר של מספר יבלות עם שקע טבורי/גומה במרכזן, קורה בילדים קטנים לרוב.

פפילומה – בילדים בכל גיל, הרבה פעמים נגע יבלתי אחד, בלי טבור (שקע) במרכזו.

מהם עקרונות הטיפול ביבלות וירליות הנגרמות מווירוס הפפילומה?

קודם כל מומלץ לא להתחיל טיפול לפני שיש אבחנה מדויקת ולפני שבדקנו שהטיפול מתאים לסוג היבלת ולמטופל.

הקריטריונים החשובים שיש לשקול:

1. מיקום היבלת.

2. משך הזמן שהיבלת קיימת.

3. סוג היבלת.

4. האם מדובר בנגע בודד או בריבוי נגעים.

האם ניתן להבריא לבד או שחייבים לטפל?

כשני שלישים מהנגעים יחלפו ספונטנית בטווח של כשנתיים, אם כי הם עלולים לחזור.

מאידך, אם מדובר בנגע מכאיב בכף הרגל שמקשה על הילד ללכת, הגם אם יש סיכוי כלשהוא שבטווח של שנתיים פלוס הוא יעבור ובינתיים הילד סובל ומתקשה ללכת, כדאי לשקול בחום לטפל.

אילו סוגי טיפולים קיימים?

על בסיס מקרה ומקרה ניתן לשקול מספר סוגי טיפולים.

טיפולים מקומיים ליבלת וירלית

טיפולים מקומיים כוללים משחות סליציל כגון: תמיסת ורומאל (קראו פה עוד על התרופה), בליבלת ג'ל (תבטיחו שלא תשתמשו לפני שתקראו) או סליציל אסיד בריכוזים שונים.

לפי דעתי יש להיזהר מאוד בשימוש במשחות אלה באופן עצמאי מכיוון ששימוש לא נכון במשחות יכול לייצר נזקים בעור לדוגמא כוויה, פצע ואף זיהום. לפיכך הטיפול חייב להיות בליווי רופא או פודיאטר.

הזרקת חומרים ליבלת וירלית

לא טיפול באמת מקובל. ניסיונות להזרקת חומרים כימותרפים או אחרים הינם בעלי יעילות מוגבלת.

קריותרפיה

צריבה עם חנקן נוזלי שמייצר צריבת קור וכוויה מקומית. בגדול לאור העומק של החדירה של הווירוס לשכבת העור, לרוב יש מקום לצריבות חוזרות כל מספר חודשים. נחשב היום לטיפול עם יעילות נמוכה ביותר.

טיפול בלייזר

לייזרים משמשים לצריבה לעומק של הנגע. הטיפול לרוב כרוך בהרדמה מקומית, כאבים, קושי בדריכה אחרי למספר שבועות והכי משמעותי, יעילות נמוכה.

טיפול כירורגי/ ניתוחי

טיפול כואב, פולשני, משאיר צלקות עם תקופת החלמה לא נעימה. לא טיפול מקובל בילדים (או במבוגרים).

טיפול בעזרת מכשיר ה-Swift

המנגנון הוא אנרגיית מיקרוגל המייצרת חום בתוך מולקולות מים בתוך רקמת היבלת וחודרת עד לעומק של 5 מ"מ. מכיוון שטכנולוגיית המיקרוגל של SWIFT מכוונת לחמם מולקולות מים בתוך רקמת היבלת, אין השפעה על העור שמסביב או על הרקמה הרכה.

הטיפול אינו כרוך בכאבים, אין פציעה, חיתוך, הרדמה, או טיפול ביתי, אלא פשוט 10 שניות בלבד של גל חום במקטעים של 2 שניות 5 פעמים על הנגע או הנגעים ותוך 3-4 טיפולים בממוצע הווירוס נעלם לצמיתות. הטיפול מתאים לילדים ומותיר חוויה חיובית ומהירה. דוגמה בתמונה ליד.