26/12/2023

טיפול בצליאק על ידי מעכבי טרנסגלוטמין 2 – מחקר רנדומלי

מחקר מהמם שפורסם בעיתון הקליני הטוב בעולם ביולי 2021 (PMID 34192430), ובדק יעילות מולקולה/תרפה נסיונית כנגד מחלת הצליאק.

היות ושכיחות צליאק היא עד 2% מהאוכלוסיה, זהו מבחינתי האישית אחד המצבים הרפואיים החשובים ביותר ברפואת ילדים שניתן לגלות על ידי בדיקת דם פשוטה. לכן, אני ממליץ לכולכם לקרוא את הפרק הספציפי באתר על צליאק (ראו בקישור) ולשקול בדיקה, כבדיקת סקר, לכל ילדיכם.

אין טיפול בצליאק למעט דיאטה נטולת גלוטן. אבל גם באותם ילדים (או מבוגרים) ששומרים על דיאטה נטולת גלוטן, וגם באותם מקרים שהנוגדנים בדם יורדים כראוי, ידוע שריפוי של מוקוזת מערכת העיכול לוקח זמן רב.

טרנסגלוטמין 2 הוא האנטיגן העצמי שנמצא במעיים של אנשים הסובלים מצליאק ומביא למחלה. לכן אם ישנה תרופה (או מולקולה ניסיונית) שיכולה לעכב את האנטיגן הזה, יתכן ושימוש בה ימנע המחלה.

המולקולה הזו, שנקראת ZED1227 עברה כבר מחקרי בטיחות מסוג פאזה 1 ומטרת המחקר הנוכחי לדווח על תוצאות מחקר מסוג פאזה 2, דהיינו כמות מכובדת יותר של אנשים.

שיטות – 20 אתרים ברחבי העולם, בשבע מדינות. החולים שגויסו היו בין הגילאים 18 ל-65 שנים, עם אבחנה מוכחת בביופסיה של צליאק ועם בדיקה גנטית חיובית ל-HLA מסוימים שנמצאו בעבר כקשורים לצליאק.

אלו מטופלים שכבר לפחות שנה לפני הגיוס למחקר היו עם דיאטה נטולת גלוטן ועם בדיקת נוגדנים שלילית.

מה הייתה ההתערבות?

לפני תחילת המחקר כל המשתתפים עברו ביופסיה בגסטרוסקופיה.

בהמשך ולמשך 6 שבועות חלק מהמטופלים קיבלו בבוקר את התרופה (בשלושה מינונים שונים) וחלק פלצבו. אחרי לקיחת התרופה בבוקר, כל המגויסים (בקבוצת המחקר ובקבוצת הפלצבו), נחשפו לגלוטן על ידי אכילת עוגייה עם גלוטן (3 גרם גלוטן).

המחקר היה רנדומלי וכפול סמיות. דהיינו לא הרופאים ולא המטופלים ידעו אם הם לוקחים את תרופת המחקר או פלצבו.

במהלך השישה שבועות של לקיחת הגלוטן המשתתפים מילאו יומן ובו דיווחו על סימפטומים שונים לרבות תופעות לוואי פוטנציאליות ואחרי 6 שבועות של התערבות עברו ביופסיה נוספת שהושוותה לביופסיה הראשונה.

תוצאות – גויסו למחקר 163 משתתפים. בלי להיכנס יותר מדי לנבכי המאמר, קבוצת המטופלים בתרופה הניסיונית, בכל מינון שהוא ובפרט במינון הגבוה הראתה פגיעות נמוכה יותר של רירית המעיים בחשיפה לגלוטן. לגבי תופעות לוואי? היה קשה להבדיל תופעות לוואי לתרופה ותופעות של צליאקים שחוזרים לאכול גלוטן, אבל גם כאן לא היה הבדל בין הקבוצות (מה שמעיד על בטיחות).

דיון – אני לא יודע אם זו תהיה התרופה "שתרפא" צליאק בעתיד ואולי תאפשר לסובלים מרגישות לגלוטן לאכול גלוטן ללא בעיה. אני יודע שהמדע מתקדם וברור לי שמחקר כמו המחקר הזה מביא איתו בשורה חיובית משמעותית מאוד לילדים (ומבוגרים) עם צליאק ולבני המשפחה שלהם. אני גם מודע למגבלות המחקר ומודע לכך שהפתרון לא כזה פשוט.

אז אני לא יודע אם זה יקח "רק" 5 שנים או אולי 15. אבל הרפואה והמדע מתקדמים ואין לי ספק שגם לצליאק יהיה פתרון זה או אחר.

מותר לחלום לא?