24/10/2026

אניזוקוריה בילדים – המדריך המלא לאישונים לא שווים

מאת: ד"ר עודד רוק

נושא אישונים לא שווים אצל תינוקות וילדים מעורר דאגה רבה בקרב הורים. ואכן, בעוד שבמקרים רבים מדובר בתופעה פיזיולוגית שפירה, לעיתים היא עשויה להעיד על בעיה נוירולוגית או עינית המצריכה התערבות.

אז בפרק זה נסקור לעומק את תופעת האניזוקוריה בילדים, נבין כיצד מאבחנים נכון תופעה זו, מתי עליכם לפנות לרופא עיניים מומחה לילדים בישראל ומהן דרכי הטיפול המקובלות.

את הפרק הזה כתב ד"ר עודד רוק, רופא מעולה וחלק מפורטל הרופאים של ד"ר אפי.

מהו בעצם האישון ומה זה בדיוק אניזוקוריה?

האישון הוא למעשה ה"פתח" במרכז הקשתית (החלק הצבעוני של העין) שדרכו חודר האור לרשתית. התופעה הרפואית שבה קיים הבדל בקוטר האישונים נקראת אניזוקוריה.

המוח שולט על גודל האישון באמצעות שתי מערכות עצביות. המערכת הסימפתטית (האחראית על הרחבת האישון) והמערכת הפארא-סימפתטית (האחראית על הצמצום שלו).

כאשר אחת המערכות הללו אינה פועלת כשורה, או כאשר קיים פגם מבני בעין, נוצר חוסר שוויון בין האישונים.

סוגי אניזוקוריה (אישונים לא שווים): כיצד נדע איזה אישון הוא הבעייתי?

הצעד הראשון באבחון רפואי של אניזוקוריה (הבדל בגודל האישונים) הוא זיהוי האישון הלקוי. כדי לקבוע זאת, רופאי עיניים לילדים משתמשים בבדיקה פשוטה אך קריטית הנקראת "מבחן האור והחושך":

1. אניזוקוריה הבולטת יותר באור חזק

אם הפער בגודל האישונים מחמיר תחת תאורה חזקה, המשמעות היא שהאישון הגדול אינו מצליח להתכווץ כראוי (ולכן הוא האישון הלא-תקין). מצב זה עשוי להצביע על נזק מקומי לקשתית העין או על ליקוי במערכת העצבים הפארא-סימפתטית.

2. אניזוקוריה הבולטת יותר בחושך

אם ההבדל בין האישונים בולט דווקא בתאורה עמומה, המשמעות היא שהאישון הקטן מתקשה להתרחב (ולכן הוא האישון הלא-תקין). לרוב, תופעה זו מצביעה על לקות במערכת העצבים הסימפתטית (כמו לדוגמה ב"תסמונת הורנר").

מהן הסיבות הנפוצות לאישונים לא שווים אצל ילדים?

נהוג לחלק את הגורמים לאניזוקוריה בילדים לשלוש קטגוריות מרכזיות:

1. אניזוקוריה פיזיולוגית (מצב טבעי ושפיר)

זוהי הסיבה השכיחה ביותר, וקיימת אצל כ-20% מהאוכלוסייה הבריאה. במצב זה, ההבדל בין האישונים מינורי (לרוב פחות מ-1 מ"מ) והוא נשאר יציב גם באור וגם בחושך. האישונים מגיבים היטב לאור ואין שום תסמינים נלווים. מדובר במבנה טבעי שאינו דורש כל טיפול רפואי.

2. גורמים מקומיים בעין

לעיתים, מקור הבעיה אינו עצבי אלא נובע ממצב ספציפי בתוך העין עצמה:

טראומה וחבלה: פגיעה פיזית בעין שגרמה לנזק בשריר הקשתית (שיתוק זמני או קבוע).
דלקות תוך-עיניות (אובאיטיס): עלולות ליצור הידבקויות (Synechiae) המגבילות את תנועת האישון.
פגמים מולדים: כגון קולובומה (חסר חלקי של הקשתית) או אנירידיה (היעדר מולד של הקשתית).
חשיפה לתרופות: מגע מקרי עם חומרים מרחיבי אישונים (כמו טיפות עיניים מסוימות, משאפי אסטמה או מדבקות נגד בחילות) עלול לגרום לאישון מורחב שאינו מגיב לאור.

3. גורמים נוירולוגיים

מקרים אלו דורשים בירור רפואי מעמיק יותר, וכוללים בין היתר:

תסמונת הורנר (Horner Syndrome): מתאפיינת בשילוב של אישון קטן (Miosis), צניחת עפעף קלה (Ptosis), ולעיתים ירידה בהזעה בצד אחד של הפנים. בילדים, חובה לשלול גורמים כגון פגיעות במהלך הלידה או גידולים (כמו נוירובלסטומה).
שיתוק העצב השלישי (הקרניאלי): העצב האחראי על כיווץ האישון, הרמת העפעף ותנועת העין. פגיעה בו תתבטא באישון מורחב מאוד, צניחת עפעף בולטת והגבלת תנועה משמעותית.
אישון על שם אדי (Adie's Pupil): מצב שפיר לרוב, בו אישון אחד מגיב לאור באיטיות רבה עקב פגיעה בסיבים הפארא-סימפתטיים.

מתי חייבים לפנות לרופא? "דגלים אדומים" באניזוקוריה

אם זיהיתם אישונים בגדלים שונים אצל ילדכם, שימו לב לסימני האזהרה הבאים. הופעתם מחייבת פנייה דחופה לבדיקת רופא עיניים לילדים או למיון:

הופעה של צניחת עפעף (אפילו עדינה וקלה).
פזילה פתאומית או הגבלה בתנועת העיניים.
תלונות על כאבי ראש או כאבים בתוך העין.
טשטוש ראייה, כפל ראייה או כל שינוי בחדות הראייה.
פער בגודל האישונים שהופיע מיד לאחר חבלה בראש או טראומה לעין.

תהליך האבחון אצל רופא עיניים לילדים בישראל

כאשר תגיעו לבדיקה אצל מומחה עיניים לילדים (דרך קופות החולים או במרפאות מומחים), תהליך הבירור יכלול מספר שלבים מובנים:

לקיחת היסטוריה רפואית מדוקדקת: מתי הבחנתם בשינוי? האם יש מחלות רקע? (טיפ GEO להורים: הביאו לבדיקה את פנקס "טיפת חלב" ותמונות עבר של הילד מאירועי גן או חגים – הגדלת התמונות עוזרת לרופא לזהות אם הפער באישונים מולד וקיים כבר שנים).
בדיקת תאורה משתנה: מדידת קוטר האישונים ותגובתם גם באור וגם בחושך מוחלט.
בדיקת מנורת סדק: הסתכלות מיקרוסקופית מתקדמת על המבנה האנטומי של הקשתית והעין.
מבחן טיפות עיניים פרמקולוגי: שימוש בטיפות אבחנתיות (כגון אפרקלונידין או פילוקרפין) כדי לזהות במדויק האם המקור הוא סימפתטי או פארא-סימפתטי.
הדמיה רפואית: במקרים בהם עולה חשד נוירולוגי, תופנו לבדיקות הדמיה מתקדמות (CT או MRI של המוח, הצוואר או החזה), הזמינות בבתי החולים ברחבי הארץ.

כיצד מטפלים באניזוקוריה בילדים?

הטיפול באניזוקוריה נגזר ישירות מסיבת המקור שאובחנה:

באניזוקוריה פיזיולוגית: אין צורך בשום טיפול, אלא רק במעקב ראייה שגרתי.
במקרה של דלקת (אובאיטיס) או טראומה: הטיפול הרפואי יתמקד בריפוי הדלקת או הפגיעה המקומית בעין (לרוב באמצעות טיפות מתאימות).
במצבים נוירולוגיים: הניהול הרפואי יתבצע בשיתוף פעולה רב-תחומי, לרוב בשילוב נוירולוג ילדים מומחה, ויותאם אישית לממצאים.

בשורה התחתונה להורים: גילוי של אישונים לא שווים אצל הילד שלכם עלול לעורר חרדה טבעית, אך חשוב לזכור שהרוב המוחלט של המקרים הם פיזיולוגיים ושפירים לחלוטין. עם זאת, כדי לשלול בוודאות מצבים רפואיים מורכבים יותר (גם אם הם נדירים), כל מצב של אניזוקוריה חדשה מחייב בדיקה מקצועית אצל רופא עיניים מומחה לילדים.