06/05/2026

פגיעות באצבעות כף היד הקשורות בספורט בילדים ובמבוגרים (אצבע כדורסל ואצבע סקי)

מאת: עומר סלוין

פציעות באצבעות הן מהפגיעות השכיחות ביותר בפעילות ספורטיבית. בילדים, בני נוער ובמבוגרים.
לדוגמה, פגיעת כדור בקצה האצבע בכדורסל או בכדורשת, מכה הגורמת ליישור פתאומי של האצבע בזמן ניסיון עצירת שער בכדורגל, מתיחה חזקה של האגודל בעת נפילה בסקי או חבלות באומנויות לחימה, טיפוס, חדר כושר וכדומה.
בדרך כלל מדובר  בפגיעות  שנראות ״קלות״ בשלב הראשון – מעט כאב, שמלווה בנפיחות וקושי בהזזת האצבע, ואכן במרבית המקרים ניתן לצפות לשיפור מהיר בכאבים וחזרה מלאה לפעילות. 

עם זאת, לעיתים מדובר בפגיעה ממוקדת בגיד, ברצועה או במבנה מייצב של המפרק אשר ללא אבחון מדויק וטיפול מתאים עלול להוביל לנוקשות, חולשה או חוסר יציבות בהפעלת האצבע ובמקרים חמורים אף לעיוות קבוע.

בנוסף, במיוחד בפציעות אלו, במקרים רבים קיים איחור באבחנה  ובטיפול. גם משום שבתחילה הוא לא נראה מאד חמור, וגם בשל נטייה של ספורטאים "להמשיך כרגיל" בהרבה מקרים למרות הפגיעה.

מי שיציג לנו את הנושא החשוב הוא ד"ר עומר סלוין, מומחה בכירורגיה אורתופדית, בעל התמחות על בכירורגיה של היד.  

אז מה יכלול הפרק הזה בנושא פגיעות באצבעות בספורט?

בפרק הזה יוצגו לעומק שלוש פציעות ספורט מרכזיות ושכיחות. ננסה להבין את המנגון העדין שנפגע ומדוע אסור להזניח אותן.
הפציעות הן:

1. אצבע מאלט.

2. פגיעה במפרק האמצעי באצבע.

3. קרע ברצועה (UCL) באגודל. 

1 – אצבע מאלט / Mallet Finger –  פגיעה במנגנון המיישר של קצה האצבע  

"אצבע מאלט" הינה פציעה שכיחה מאוד בספורטאים, אשר תמיד מחייבת טיפול ממושך, ללא קשר לחומרת הפגיעה. במצב זה, לאחר החבלה נראה מיד שקצה האצבע ״שמוט״.

מה בדיוק קורה בפגיעת מאלט באצבע?

הפציעה מתרחשת כאשר מופעל עומס פתאומי על קצה האצבע כשהיא ישרה. לדוגמה, מפגיעת של כדור בקצה האצבע במהלך משחק כדורסל. הכוח של הכיפוף הפתאומי  גובר על הכוח של הגיד שמיישר את קצה האצבע וכתוצאה מכך הגיד נקרע או נתלש מהעצם. מרגע זה, אין כוח שמתנגד למשיכה של הגיד המכופף הנמצא בצד השני.

הגיד המכופף מושך את קצה האצבע מטה ללא הפרעה, ויוצר "שמיטה" אופיינית, שהובילה לשם המתאר את האבחנה. מראה קצה האצבע השמוטה מהצד מזכיר צורה של פטיש, מכאן השם "Mallet" באנגלית.

חשוב להבדיל בין שני מצבים, שנראים דומים בפגיעה זו :  מצב בו הגיד עצמו נקרע (Non Bony Mallet), או כאשר הגיד עצמו נותר שלם אך קיימת תלישה של פיסת עצם אליה הוא מחובר, מה שנקרא "Bony Mallet". ראו בתמונות המצורפות.

איך פציעה מסוג אצבע מאלט מרגישה ונראית? 

בניגוד לפציעות אחרות, אצבע מאלט לא תמיד מלווה בכאב משמעותי, מה שגורם לספורטאים רבים להמשיך לשחק בשלבים הראשוניים. 

אילו בדיקות נוספות מומלץ לבצע באצבע מאלט?

בכדי להבחין בין  קרע בגיד (Non Bony Mallet) לבין שבר תלישה (Bony Mallet) יש לבצע צילום רנטגן, בדגש על המנח הצידי. במידה ונראה שבר, בצילום ניתן להתייחס גם לפרמטרים נוספים שיכוונו את הטיפול לרבות גודל השבר ויציבות המפרק.

מה הטיפול באצבע מאלט?

הטיפול באצבע מאלט הינו תמיד טיפול ממושך (מספר שבועות) ומשתנה בתרחישים שונים: האם מדובר בפציעה "סגורה" מחבלה או בעקבות חתך, והאם יש או אין שבר תלישה משמעותי.  

טיפול שמרני באצבע מאלט 

הטיפול המועדף במקרים סגורים (ללא חתך בעור) וללא שבר משמעותי הוא שמרני, אך הוא דורש משמעת ברזל.

בקרע  של הגיד המיישר יש לקבע את המפרק המרוחק ביישור מוחלט (או יישור יתר קל) למשך 8 שבועות רצופים (24/7). כל כיפוף של האצבע, גם לפרק זמן קצר, בזמן מקלחת או החלפת סד, קורע מחדש את סיבי ההצטלקות העדינים שמחברים את הגיד, ומחייב להתחיל את ספירת שמונת השבועות מחדש. לאחר שמונה שבועות של קיבוע מלא מתחילה תקופת "גמילה" הדרגתית מהסד, למשך 4 עד 6 שבועות נוספים.

במידה ויש שבר תלישה קטן, הטיפול דומה, אך יכול להיות מעט קצר יותר – קיבוע עם סד ביישור למשך 5 עד 6 שבועות.

טיפול ניתוחי באצבע מאלט

ישנם שני מצבים עיקריים בהם מומלץ לבצע טיפול ניתוחי באצבע מאלט:

כאשר הפגיעה בגיד התרחשה בעקבות חתך (לדוגמה מסכין) - אז יש צורך לבצע תפירה של הגיד ולא להמתין ל״הצטלקות״ ע״י קיבוע בסד בלבד.
במצב של שבר משמעותי, במיוחד המוביל לחוסר יציבות במפרק ול״תת פריקה״ - מומלץ לבצע קיבוע ניתוחי תוך שימוש במסמרי מתכת דקים שבהמשך לאחר ההחלמה מוסרים במרפאה.

למה חשוב לטפל באצבע מאלט? 

מעבר לפגם האסתטי של אצבע כפופה, אצבע שמוטה עלולה להוות הפרעה תפקודית וחשופה לפציעות חוזרות. בנוסף, חוזר האיזון הביומכני שנוצר במערכת עלול להוביל עם הזמן למשיכת יתר של המפרק האמצעי לאחור. זה מצב שנקרא "עיוות צוואר ברבור" (Swan Neck Deformity), פגיעה קשה ומורכבת הרבה יותר לטיפול, העלולה להוביל לכאב ועיוות כרוני באצבע.

2 – נקע באצבע בעקבות יישור יתר -  Volar Plate Injury / Jammed Finger 

פגיעה זו הינה פציעת הספורט הנפוצה ביותר במשחקי כדור. במרבית המקרים צפויה החלמה מהירה ומלאה אך ללא התייחסות נכונה עלולה פציעה זו גם להסתיים בנוקשות והגבלה בטווח התנועה לזמן ממושך. אזור הפגיעה הוא המפרק האמצעי של האצבע (PIP Joint - Proximal Interphalangeal) ובפרט ברצועה החשובה ליציבות מפרק זה המכונה "הלוח הכפי"  / ״Volar Plate״. 

מה בדיוק קורה בפציעה זו? 

הפציעה מתרחשת כאשר מופעל כוח פתאומי שדוחף את האצבע לאחור (יישור יתר / היפראקסטנציה), מעבר לטווח התנועה הטבעי שלה. לדוגמה, כששחקן כדורסל מנסה לחטוף מסירה והכדור פוגע ישירות בקצה האצבע, או כשהאצבע נתקעת בגוף של יריב (למשל בג'ודו או בכדוריד). יישור ה"יתר" מותח את הרצועה הנמצאת בקדמת המפרק (Volar Plate) שתפקידה לשמור על יציבות מפרק ה-PIP, ועלול להוביל לפגיעה במספר דרגות חומרה: הרצועה עלולה להיקרע חלקית, להיקרע באופן מלא (ולעיתים מלווה ב"תלישה" של פיסת עצם מבסיס הגליל האמצעי) או במקרים חמורים בהם גם הרצועות הצידיות נקרעות, המפרק יפרוק לחלוטין.

איך נקע באצבע בעקבות יישור יתר מרגיש ונראה? 

מיד לאחר הפגיעה מרגישים כאב חד בחלק הקידמי והמרכזי של האצבע.  במקרים הקלים ניתן לראות נפיחות ושטף דם עדין מעל איזור הפגיעה בלבד ובמקרים של פגיעה משמעותית המובילה לפריקה, ניתן לראות שינוי בצורת האצבע.

מהו תהליך האבחנה של נקע באצבע בעקבות יישור יתר במרפאה?

כפי שצויין, במרבית המקרים פציעות אלו הינן קלות וצפויות להוביל להחלמה מלאה ומהירה ועל כן האבחון הנכון במרפאה נועד לענות על שתי שאלות קריטיות:

1. האם יש שבר משמעותי בנוסף לקרע ברצועה?

2. האם המפרק יציב?

בבדיקה ממששים בעדינות את איזור המפרק כדי לאתר את מוקד הכאב המדויק ובהמשך בודקים יציבות – האם האצבע נוטה "להימתח" באופן חריג לאחור כשמפעילים עליה לחץ מתון ביישור.

בנוסף יש לבצע צילום רנטגן (X-RAY) שבו ניתן לזהות האם קיימת תזוזה לא תקינה של המרפק והאם הפגיעה מלווה גם בשבר תלישה.

מה הטיפול בנקע באצבע בעקבות יישור יתר? 

כמה אפשרויות:

חבישת ״אצבע לאצבע״

בקרעים שבהם המפרק יציב המטרה היא להניע את האצבע מוקדם ככל האפשר. על ידי קיבוע האצבע הפגועה לאצבע בריאה סמוכה,  למשך כשבועיים -שלושה, אנו מאפשרים תנועת כיפוף ויישור מבוקרת המונעת הידבקויות ונוקשות, תוך הגנה מפני תנועות פתאומיות. 

סד ״חוסם״ יישור

אם המפרק אינו יציב ונוטה לפרוק לאחור, נשתמש בסד המאפשר לאצבע להתכופף בחופשיות, אך עוצר אותה כ-10-20 מעלות לפני יישור מלא. כך הרצועה יכולה להחלים ללא מתח ותוך כדי שמירה על יציבות המפרק. 

טיפול ניתוחי

נדרש במקרים של חוסר יציבות קשה במפרק, שברים מפרקיים גדולים או כאשר יש צורך בכיפוף משמעותי (מעל 30 מעלות) למניעת פריקה, מצב העלול להוביל בעתיד לנוקשות משמעותית. ישנם מספר סוגי ניתוחים בהתאם לסוג ומשך הפגיעה שמטרתן למנוע חוסר יציבות וכאבים במפרק ה-PIP.

מדוע חשוב לאבחן ולטפל נכון בנקע באצבע בעקבות יישור יתר? 

למרות שפגיעה הראשונית ברצועה מובילה לחוסר יציבות בדרגות שונות, החשש הגדול ביותר בפציעה זו הוא דווקא נוקשות מפרקית (Stiffness) והגבלה כרונית בטווח התנועה. אם האצבע נשארת ללא הפעלה נכונה, או תקובע לזמן רב מידיי, תיווצר הצטלקות עבה סביב הרצועות והגידים המכופפים הצמודים אליה שמובילה לירידה בטווח התנועה באצבע.

3 – קרע ברצועה הצידית (UCL) באגודל - אגודל גולשי הסקי

לאגודל תפקיד מרכזי במגוון פעילויות יומיומיות וספורטיביות, והוא אחראי לכ-40% מתפקוד כף היד בשל מקומו השונה והפעולה הייחודית מול שאר האצבעות, לרבות פעולות של צביטה או אחיזת כוח. פעילויות יומיומית רבות, החל מסיבוב מפתח וכלה באחיזה במחבט, יציבות על כידון אופני שטח או שליטה בכדור, דורשות יציבות תקינה והיעדר כאבים בבסיס האגודל (MCP Joint).
המבנה האנטומי העיקרי המספק את היציבות הזו ומונע מהאגודל "להיפתח״ החוצה תחת עומס הוא הרצועה הצידית/ קולטרליות האולנרית (UCL – Ulnar Collateral Ligament).
פציעה ברצועה זו הינה פגיעת ספורט נפוצה כאשר יש חבלה מבודדת באגודל – במשחקי כדור, נפילה ברכיבת שטח באופניים או אופנוע ובעיקר ידועה כפציעת סקי ועל כן מכנים אותה "אגודל גולשים" או "Skier's Thumb".

מה בדיוק קורה בפציעה זו? 

הפציעה נגרמת מכוח פתאומי הדוחף ומושך את האגודל הרחק משאר כף היד (Valgus Stress). זהו מנגנון קלאסי בנפילה בזמן גלישת סקי  (כשהמקל נותר תקוע באדמה ומושך את האגודל), או בדומה כאמור בסוגי ספורט נוספים, כשהמשיכה הפתאומית מובילה לקרע ברצועה, לרוב בנקודת החיבור שלה לבסיס הגליל המקורב של האגודל.

איך אגודל גולשי הסקי מרגיש ונראה? 

בפציעה של ה – UCL מרגישים באופן מידי כאב חד בבסיס האגודל בחלק הפנימי/ אולנרי, בכל ניסיון להרחיק את האגודל או לתפוס חפץ רחב (כוס, לדוגמה). בנוסף, נראה באותו אזור נפיחות ושטף דם, כשנפיחויות מאד משמעותיות יכולות להצביע על קרע מלא של הרצועה. התלונות עלולות להיות תחושה של חוסר יציבות, הרגשה שהאגודל מרגיש כאילו הוא "יוצא מהמקום" כשמופעל עליו לחץ או חולשה באחיזה.

מהו תהליך האבחנה במרפאה של קרע ברצועה הצידית באגודל?

האבחון של קרע ב – UCL הוא משימה קלינית רגישה בעיקר לצורך ההחלטה האם מדובר בקרע חלקי, שצפוי להחלים בצורה מצוינת עם טיפול שמרני (קיבוע עם סד או גבס) בלבד, או קרע מלא שבו תיקון ניתוחי של הרצועה צפוי להוביל לתוצאה טובה יותר לטווח הרחוק. לצורך כך, הבדיקה החשובה ביותר, מלבד מישוש של כאב מעל איזור ה-UCL הינו מתן יציבות למפרק: אחיזה עדינה באגודל ומשיכתו כלפי חוץ (גם כשהאגודל ישר וגם בכיפוף קל) והשוואה של מידת ה"פתיחה" של המפרק לאגודל הבריא ביד השנייה. אם המפרק נפתח באופן חריג זה מצביע בסבירות גבוהה על קרע מלא של הרצועה.

בנוסף, מומלץ לבצע צילום רנטגן, כדי לוודא שאין שבר ״תלישה״ המערב חלק משמעותי מהמפרק ואולטרסאונד, שבדרך כלל יכול להדגים את הרצועה ולתת תשובה יותר ברורה האם מדובר בקרע חלקי או מלא. במידה ואין תשובה חד משמעית לאחר הבדיקה הגופנית וה-US, ניתן להשלים בדיקת MRI להדגמת רצועת ה-UCL.  

בנוסף, אחד הדברים שבודקים בבדיקות ההדמייה (US/MRI) הוא האם קיים מצב ייחודי המכונה "Stener Lesion". במצב זה, שקורה כשיש קרע מלא, עלולה "להיכנס" בין שני חלקי הרצועה הקרועה רקמה נוספת (Adductor Aponeurosis) המונעת מקצוות הרצועה הקרועה לגעת זה בזה ולכן הרצועה לעולם לא תוכל להחלים באופן מיטבי ללא ניתוח.

מהן אפשרויות הטיפול ב- Skier's Thumb

טיפול שמרני – בקרע חלקי של רצועת ה-UCL (שמאובחן עפ״י בדיקת היציבות ו-US/MRI), הטיפול המקובל הוא קיבוע קשיח בסד או גבס של האגודל למשך 4 שבועות וצפוי להוביל לתוצאה תפקודית מצוינת.

טיפול ניתוחי – בקרע מלא של רצועת ה-UCL, בייחוד עם פגיעה על שם סטנר (Stener Lesion) ההמלצה המקובלת היא טיפול ניתוחי. ברוב המקרים הניתוח כולל פתיחה של המפרק, זיהוי הרצועה הלכודה, ועיגונה בחזרה לעצם תוך שימוש בעוגן זעיר מטיטניום. בדומה לטיפול השמרני בקרעים חלקיים, טיפול ניתוחי בקרעים מלאים צפוי גם כן להוביל לתוצאה טובה מאד עם מעט כאבים לטווח הארוך וחזרה של טווח תנועה וכוח דומה לאגודל הבריא.

למה חשוב לטפל בקרע ברצועת ה-UCL באגודל? 

אגודל שאיבד את רצועת ה-UCL הוא אגודל ללא "משענת". כשהספורטאי ינסה לאחוז בכידון באופניים, לתפוס כדור בחוזקה או למשוך בגד של היריב, המפרק ינוע או "יפתח" הצידה (Subluxation) מעבר למיקומו הטבעי ומוביל לכאב, חולשה ופגיעה תפקודית. בנוסף, ללא טיפול ואבחון (במיוחד במידה וקיים נגע סטנר), בטווח הארוך המפרק הלא יציב עלול לעבור תהליך של שחיקת סחוס מוקדמת.