נכניס אתכם אפילו עוד יותר לעובי הקורה. ישנם ספרי לימוד או מטפלים שיאבחנו FTT כאשר אחוזון המשקל יורד מתחת לאחוזון השלישי בעקומות גדילה סטנדרטיות. יש מקומות שיגדירו מתחת לאחוזון 10 ולא 3 וישנם אחרים שיאבחנו לפי שינוי בקצב הגדילה (ירידה בשני אחוזונים לדוגמה מאחוזון 75% לאחוזון 25%), ולא במספרים ספציפיים. אנחנו מאמינים שהמספרים חשובים אבל אינם העיקר. המספרים הם אינדיקטורים חשובים אבל FTT יאובחן לא רק בעזרתם אלא כחלק מתמונה רחבה יותר של הילד.

FTT היא איננה מחלה כשלעצמה, אלא ביטוי של גורמים רפואיים, חברתיים וסביבתיים רבים המונעים מילד לקבל את הקלוריות שהוא צריך לגדילה ולשגשוג תקינים.

אז אם נבחין בין השניים, עלייה לא מספקת במשקל היא לא תמיד מדאיגה. ישנם תינוקות וילדים פשוט קטנים יותר מרוב הילדים האחרים בגילם או מראים שינוי בדפוס הגדילה שמתייצב בהמשך. 

לעומת זאת FTT הוא תמיד פתולוגי ותמיד מחייב התייחסות.

איך מגדירים עליה לא מספקת במשקל?

עלייה לא מספקת במשקל מוגדרת כעלייה במשקל בקצב איטי יותר מאשר ילדים אחרים בני אותו גיל ומין. 

קבלו הסבר קצר על עקומות גדילה שבהן טווחי משקל "רגילים" מבוססים על משקלם של אלפי ילדים. העקומות מתפרסמות ע״י המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO). חשוב לציין שלאוכלוסיות שונות יש עקומות שונות כך שלמשל לתסמונת דאון או לפגים או להמון אוכלוסיות ילדים אחרות יש עקומות ספציפיות משלהם.

לרוב, ניתן לצפות את העלייה במשקל מינקות ועד גיל ההתבגרות. כלומר יש דפוסי גדילה שנראה אצל רוב הילדים. ועם זאת, חלק מהילדים אינם עולים במשקל באופן זה מלידה, בעוד שילדים אחרים עולים במשקל באופן תקין למשך זמן מה, ואז מאטים קצב גדילה או מפסיקים לעלות (עצירת גדילה). העלייה במשקל בדרך כלל מואטת לפני שהילד מאט או מפסיק לגדול לאורך.

האם יש צורך לטפל בעליה לא מספקת במשקל?

כל מקרה לגופו. 

במקרה שמי שמבצע את הערכת הגדילה, כלומר רופא, אחות טיפת חלב או תזונאית ילדים מעידים על בעיה או שנותנים המלצה להמשך בירור, אז בוודאי שיש מקום להתייחס ולברר. כמובן שכל המטפלים לוקחים בחשבון שילד לרוב לא נשאר בדיוק על אחוזון המשקל שנולד בו ולרוב יש תנודתיות הנחשבת תקינה. לכן לעתים, אם יש ירידה או שינוי כלשהו, לרוב יידרש רק מעקב.

לצורך העניין, אם נראה עליה איטית במשקל, לצד גדילה לינארית (לגובה) תקינה, גדילה תקינה של היקפי הראש והתפתחות תקינה – סביר שהכול בסדר ויש רק להמשיך ולעקוב אחרי הילד. 

בהקשר הזה אנחנו ממש ממליצים לקרוא בעיון פרק אחר באתר שנקרא "עקומות ואחוזוני גדילה בילדים – למה לשים לב?" על מנת לא להפוך כל אחוזון קטן שהילד ירד בו לבעיה.

מתי עליה לא מספקת במשקל בכל זאת הופכת לבעיה?

עלייה איטית במשקל תהפוך לבעיה כאשר היא מפריעה להתפתחות הבריאה של הילד, במיוחד במהלך השנה הראשונה לחיים, לדוגמה אם נראה ירידה גם באחוזוני הגובה או היקף הראש.

במהלך הינקות והילדות, ילדים עולים במשקל וגדלים מהר יותר מאשר בכל תקופות אחרת בחיים ואם הגדילה משפיעה על התפתחות הילד או שיש גורמים גנטיים, רפואיים או סביבתיים המשפיעים על הגדילה, חשוב להתייחס ולטפל.

חשוב לזהות ולטפל בילדים שאינם עולים במשקל באופן מספק מכיוון שזהו לרוב אינדיקטור ראשוני, שעשוי להיות סימן לתת תזונה או בעיה רפואית בסיסית הדורשת טיפול. לתת-תזונה עלולות להיות סיבוכים, כגון מערכת חיסונית מוחלשת, צמיחה לינארית איטית מהצפוי או קשיי למידה. סיבוכים אלו שכיחים יותר בילדים הסובלים מתת תזונה במשך תקופה ארוכה.

ומה עם כשל בשגשוג, כלומר FTT?

כאמור, כשל בשגשוג כבר מדבר לא רק על עליה לא מספקת במשקל אלא מעורבות של מדדי גדילה והתפתחות נוספים. החשש שהוא יכול או כבר הוביל לבעיות ארוכות טווח בגדילה, התנהגות והתפתחות וזאת במיוחד אם זה קורה במהלך השנה הראשונה לחיים. לכן כשל בשגשוג חשוב לאתר ולטפל מוקדם ככל האפשר.

חשוב מאוד לציין שבימינו FTT הפך למושג שגור שמכוון לעתים לעליה לא מספקת במשקל. ולכן פעמים רבות יש רק עליה איטית במשקל, ללא כל בעיית התפתחות ובכל זאת ילד יקבל אבחנה זו. לכן, לפני שאתם דואגים לשווא, ודאו מה כוונת המשורר.

בהתייחסות ל-FTT נבדיל בין FTT אורגני ו-FTT לא אורגני.

מה זה FTT אורגני ולא אורגני?

FTT אורגני – כאשר FTT מתפתח כתוצאה ממצב רפואי בסיסי, לדוגמה מחלה כרונית. דוגמה? ילדון עם מום לבבי מולד ואי ספיקת לב.

דהיינו, FTT אורגני מתייחס לכשל גדילה הנובע מבעיות רפואיות חריפות או כרוניות כגון שיפורטו בהמשך. 

FTT לא אורגני – ילדים הסובלים מבעיות גדילה והתפתחות אך אין להם מחלה בסיסית ספציפית ברורה. לרוב במקרים כאלה הבעיה היא סביבתית/התנהגותית. עד 80% מכלל הילדים עם FTT הם בעלי FTT לא אורגני. בין הסיבות השכיחות צריכת מזון לא מספקת, הכנה לא נכונה של הפורמולה (דילול), חוסר יכולת באספקת מזון,  קשיים באופן ההאכלה, הרגלי האכילה, משך האכלה, חרדה הורית או חוסר רצון הילד לאכול. 

מהן בגדול הסיבות ל-FTT?

כשל בשגשוג עלול להופיע מסיבות רבות, אך ניתן לחלק את הסיבות לשלוש קטגוריות: 

1. צריכה לקויה (אינטייק לקוי) כלומר הילד לא מקבל את סך הקלוריות הנדרש לגדילה והתפתחות תקינים.

לדוגמה: רפלוקס קשה, הכנה לא נכונה של תמ״ל, אספקה לקויה של חלב אם, קשיי בליעה, קשיים כלכליים המובילים לאי אספקת מזון, קשיים התנהגותיים של הילד או הבית הגורמים לו לא לאכול מספיק ועוד.

2. ניצול לקוי או אובדן קלוריות כלומר מסיבות רפואיות הילד לא סופג את הדרוש לגדילה תקינה והתפתחות תקינים.

לדוגמה: הקאות מתמשכות, שלשולים כרוניים, סכרת, מחלות מטאבוליות, צליאק, מחלות דלקתיות ועוד.

3. דרישות קלוריות מוגברות כלומר הילד צריך יותר קלוריות ממה שהוא מקבל בגלל מצב רפואי זה או אחר.

לדוגמה: מומי לב, מחלות ריאה כרוניות ועוד.

איך מאבחנים FTT? 

משקל הוא האינדיקטור הטוב ביותר למצב התזונתי ויש לעקוב אחר עליה במשקל בכל ביקור במרפאה. אבל כמובן שכבר אמרנו שמשקל לא מספיק כדי לקבוע כשל בשגשוג. 

אורך/גובה כמובן גם חשובים. חשוב לעקוב אחר מספר מדידות גובה לאורך זמן על מנת לראות גדילה ליניארית וכמובן גם גדילה של היקף הראש שעשויה להיות מושפעת אצל ילדים עם תת תזונה. נציין כי ירידה באחוזוני האורך/גובה או בהיקף הראש בדרך כלל מצביעים על תקופה ממושכת של תזונה לקויה.

רוב הילדים עם FTT לא אורגני יציגו כשל בגדילה בשנה הראשונה לחיים. בילדים עם FTT אורגני, זמן ההצגה משתנה ותלוי במצבו הרפואי הבסיסי של הילד.

מהם התסמינים הנוספים של FTT?

מלבד חוסר העלייה במשקל, הילד עלול להציג:

1. עיכוב בהגעה לאבני דרך התפתחותיים, כגון התהפכות, זחילה ורכישת שפה.

2. לקויות למידה.

3. עייפות.

4. עצבנות.

מתי יש לפנות לרופא?

ביקורים סדירים בטיפת חלב/רופא יכולים לעזור באיתור מוקדם או מניעה של עליה לא מספקת במשקל עם או בלי כשל בשגשוג וזאת לאור המעקב הסדיר אחר עקומות גדילה וההתפתחות.

רופא/אחות תקבע את טווח המשקל האידיאלי של ילד על ידי השוואת משקלו, גובהו, גילו ומינו ביחס לאוכלוסייה המתאימה לו ואת אבני הדרך שעליו להשיג בהתאם לגילו.

יש לזכור כמובן שיש להסתכל על התמונה הכללית. עקומת גדילה היא רק כלי עזר אחד מתוך תמונה כללית של גדילה והתפתחות של ילד.

לכן בכל מקרה של חשד ל-FTT או ספק יש לפנות ליעוץ וחשיבה של רופא ילדים.

איזה בדיקות נכון לעשות במקרה של כשל בשגשוג / FTT?

טוב, השמיים הם הגבול. כשל בשגשוג הוא מצב רפואי דרמטי שמחייב התערבות של רופא המשפחה ובירור רפואי הולם לרבות:

1. הערכה תזונתיות מדוקדקת על ידי תזונאית ילדים בכירה.

2. שקילת בדיקות דם.

3. שקילת בדיקות שתן. 

4. שקילת בדיקות הדמיה.

5. הערכה התפתחותית.

6. בדיקות נוספות לפי החלטת רופא הילדים.

יש לזכור שהכול תמיד מתחיל ברפואת ילדים אצל המטפל (וזה לא משנה אם זה רופא ילדים או תזונאית) שיושבים עם ההורים, מדברים ושומעים אותם ובודקים את הילד. בירורים רפואיים רבים יכולים להימנע אם יוקדש זמן לאותו ביקור רפואי במרפאה ותינתן תשומת הלב הראויה לפרטים הקטנים בסיפור או בבדיקה הגופנית.

מהם אפשרויות הטיפול ב-FTT?

הטיפול תלוי בגיל הילד, בסימפטומים הנלווים ובעיקר בסיבה הבסיסית לגדילה הלקויה. המטרה הכוללת של הטיפול היא לספק כמות מספקת של קלוריות וכל תמיכה אחרת הדרושה לקידום גדילה תקינה.

מקרים מסוימים עשויים להיפתר ברגע שרופא מטפל במצב הבסיסי הרפואי, אם מאובחן כזה. אם דרוש בירור או שההערכה היא שהילד בריא, כאן נכנסת תזונאית הילדים והערכת האינטייק הקלורי של התינוק/הילד.

במקרה של קשיים בהנקה כמובן תהיה התערבות של יועצת הנקה מוסמכת. כמו כן, ייתכן שיהיה צורך לערב מומחים אחרים כדי להעריך את השלב ההתפתחותי של הילד ו/או את כישורי ההאכלה. 

ישנם מקרים שיטופלו על-ידי צוות רב מקצועי במרפאת אכילה.

מהו הטיפול התזונתי ומהו מטרתו ב-FTT?

תחילה, לספק לילד תזונה נאותה כדי "להדביק" את פער הגדילה (Catch up growth) אם ניתן, על מנת לחזור לגדילה תקינה. לא תמיד הדבר מתאפשר כמובן, אבל צריך לשאוף לכך ביחס לילד ומצבו. חשוב לא להשוות לא לשכן ואפילו לא לאח.

הטיפול התזונתי עשוי לדרוש שינויים בתזונת הילד, בלוח הזמנים של האכלה, בסביבת האכלה ובתקשורת סביב הנושא. חשוב לעבוד יחד עם המשפחה כדי להתאים תכנית העונה על הצרכים של הילד וסביבתו.

הטיפול יכלול לעיתים גם העשרה קלורית אם על-ידי המלצה על מזון עשיר או על-ידי תוספות של פורמולות מותאמות. לתינוקות, ניתן להעשיר חלב אם או תמ"ל על ידי שאיבת חלב אם והוספת כמות קבועה מראש של אבקת פורמולה או שינוי הוראות ההכנה של הפורמולה. טיפול זה צריך להתבצע בליווי רופא או תזונאית ילדים בלבד.

חשוב שילד יאכל ברצון, לפי דרישה או סדר יום קבוע (בהתאם לגיל), ללא הסחות דעת ובמקביל כמובן לדאוג שמספקים לו אוכל מזין ומתאים לגיל. שיבוש בכל אחד מאלה, עלול להיות סיבה בפני עצמה לגדילה לא תקינה.

לדוגמה יתכן שילד אוכל תמ"ל מתאים אך אוכל המון ארוחות ביממה או ארוחות ארוכות מאוד או רק בהסחת דעת, מה שעלול להביא לאינטייק לא תקין. כנ"ל במוצקים.

האם ילדים מתגברים על כשל בשגשוג/ מה בראיה לטווח ארוך?

בסופו של הדבר, רוב הילדים גדלים בצורה תקינה, אבל אם יש אבחנה של FTT (ולא רק עליה לא מספקת במשקל), הגורם או המקור וכמובן הטיפול, הם שיקבעו אם זהו מצב זמני או מתמשך. אם יש צורך בהתערבות, חשוב שהטיפול יעשה בזמן. כשל בשגשוג שאינו מטופל עלול לגרום לסיבוכים ארוכי טווח, לרבות אי מיצוי של פוטנציאל הגדילה, עיכוב התפתחותי, לקויות למידה ובעיות רגשיות.

לסיכום וברמה האישית אומר מספר דברים:

קודם כל, חשוב להסתכל על הילד ולא על העקומה.

דבר שני, צרו לילדכם סביבת אכילה נעימה, זורמת ותומכת מכיוון שזו הדרך הנכונה להגיע לאכילה תקינה. ואם הילד בריא, כך הוא יגיע לגדילה תקינה. אם אובחנתם במצבים המורכבים יותר, דאגו שתזונאית ילדים בכירה תהיה מעורבת. 

אם יצאתם משקילה מודאגים, הדרך לעולם לא תהיה להתעקש על אכילה או להאכיל בכוח. פנו להדרכה והתייעצו עם הגורמים המתאימים איך נכון להתקדם משם מכיוון שהתייעצות מוקדמת עשויה להפיג פחדים מיותרים ולקדם את הילד לדרך הנכונה לבריאות ותזונה נכונה.

חשוב שנזכור שבנושא אי עליה מספקת במשקל ובטח ובטח במקרי FTT כל מקרה שונה מהקודם. ולכן חשוב לפנות לרופא ילדים או תזונאית ילדים שמתמחים בתחום ויש להם זמן וסבלנות לפתור יחד איתכם את הפאזל על מנת שהילדון שלכם שהיום הוא תינוק, אבל עוד ככה וככה שנים יחגוג 120 שנים בריאות ומאושרות.

כי מטרת הטיפול בילדים היא שיהיו גם מבוגרים בריאים.