א. מטפל טוב מבדיל בין תינוקות בריאים לבין תינוקות שאינם בריאים באמצעות שימוש בחושיו הקליניים ואיסוף משתנים רבים. בילד בריא ומפותח אחוזונים פחות מעניינים אותי. בילד שאינו בריא, אכנס יותר לעובי הקורה ואתן דגש גם על נושא האחוזונים. בנוסף, רוב רופאי הילדים יודעים בראש את כל המספרים הנכונים לגבי עליה רצויה במשקל, אורך והיקף ראש ומבדילים בשנייה בין תקין ללא תקין גם ללא שימוש באחוזונים.

ב. יש לשים לב למעבר בין שני אחוזונים או יותר – במערכת הממוחשבת ניתן לנו מספר אבסולוטי של אחוזון אבל בעקומות הגדילה המסורתיות ניתן לזהות קפיצה של מעל 2 אחוזונים (קוים). בקפיצה שכזו אעצור לרגע ואחשוב תקין או לא תקין. גם כאן, ברוב המקרים אין סיבה להתרגש.

ג. יש לשים לב לקצוות – להיות באמצע זה הרבה פעמים יתרון. לכן ילדון שירד מאחוזון 60 לאחוזון 40 לרוב יטריד פחות מאשר זה שירד מאחוזון 20 למתחת אחוזון 3.

ד. מעקב על ציר הזמן – תנו לשלושה מטפלים למדוד היקף ראש לתינוק באותו הזמן ותקבלו שלוש תוצאות שונות, כל אחת באחוזון אחר כמובן. לכן, יש לשים לב לשינויים באחוזונים ביחס לציר הזמן. תינוק מפותח שירד בהיקף הראש מאחוזון 40 ל-30 בתקופה של חודשיים, לא אומר כלום אבל חשוב להזמין עוד חודש למדידה חוזרת על מנת לראות שהמגמה לא ממשיכה. תינוק שאינו מפותח כראוי וירד באחוזי הראש מ-40 ל-30 אזמין גם עוד חודש לבדיקה חוזרת, אבל אכתוב לי גם פתק קטן "לשים לב להתפתחות, לשקול אולטרהסאונד מוח".

אז אם לסכם, אל תהפכו השיח על האחוזונים למרכז הפגישה בטיפת החלב, אבל נסו, יחד עם האחות לזהות מגמות חשובות המתחברות גם למצבו הבריאותי וההתפתחותי של הילד.

בנוסף, כנסו לפרק הגדול שאני ממש ממליץ עליו בנושא מפגשי טיפת חלב במדינת ישראל, התכוננו לכל מפגש ומפגש ותרוויחו יותר מהמפגשים. קישור כאן.

בכל מקרה של ספק, גשו לבדיקת רופא מומחה ברפואת ילדים שיחליט אם יש מקום לבירור או מעקב נוסף.

כי בסופו של דבר, רפואת ילדים זו אומנות.