מי מבצע אקו לב עובר? 

הבדיקה מתבצעת על ידי קרדיולוג ילדים המומחה בתחום. לא רק שהוא המומחה בביצוע הבדיקה, היה ומתגלה מום המצריך המשך טיפול,  לעיתים תוך כדי ולרוב לאחר הלידה – הוא יוכל להדריך אתכם מה נדרש לעשות לאחר הלידה ובהמשך המעקב. ישנם מצבים בהם נדרשת התערבות מיוחדת עוד בחדר הלידה ובהמשך תיאום בין מומחים שונים בבית החולים לרבות רופאי הנשים המיילדים, צוות הפגייה, הקרדיולוגים ומנתחי הלב. את התיאום הזה מוביל קרדיולוג הילדים.

מה מטרת הבדיקה?

הבדיקה עוזרת בגילוי מומי לב.

מתי עושים את הבדיקה? 

בדרך כלל הבדיקה מבוצעת בשבועות 20-22 אך יש מקרים בהם הבדיקה תתבצע בלפני או אחרי. לעיתים יש צורך לבצע את הבדיקה מספר פעמים בהריון לצורך מעקב. 

מה השכיחות של מומי לב מולדים?

מומי לב היא מבין המומים הנפוצים ביותר בעוברים. בערך ב- 1 מ- 100 ילדים (1%~) מתגלה מום לב.

מילה חשובה של הרגעה – חלק קטן מאוד מהמומים דורשים התערבות לאחר הלידה. רוב רובם של המומים דורשים מעקב בלבד ומסתדרים לבד, אך לעיתים נדרשת התערבות בהמשך החיים (לעיתים רק במהלך החיים הבוגרים).

איפיון מום הלב וחומרתו יאפשרו לקרדיולוג הילדים לייעץ להורים על משמעותו של המום, על אופציות הטיפול ומכאן לסייע בהחלטות על המשך ניהול ההריון והלידה.

יתרה מזאת, חלק ממומי הלב יכולים להצביע על בעיות התפתחותיות אחרות לרבות תסמונות גנטיות, מומים באיברים אחרים ומכאן חשיבות הגילוי שלהם. ראו בהמשך.

מה ההבדל בין סקירות המערכות לאקו לב עובר?

זה נכון שגם בסקירת מערכות (קיראו פה עוד על כל סקירות המערכות בהריון), רואה הגניקולוג את מבנה הלב ותפקודו באופן כללי. אבל בדיקת אקו לב שונה בכך שהיא מפורטת יותר ומעמיקה יותר ובודקת את מבנה הלב, כלי הדם הנכנסים והיוצאים ממנו ואת קצב הלב.

מי צריך לעבור בדיקת אקו לב עובר?

על כל שאלה במהלך ההיריון אנחנו תמיד מסתכלים על שני הצדדים של המשוואה. האימהי והעוברי.
סיבות אימהיות:

1. היסטוריה של מומי לב במשפחה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה של העובר.
2. נטילת תרופות מסוימות שעלולות לגרום למומי לב בעיקר תרופות פסיכיאטריות (לדוגמה, תרופות נוגדות דכאון מסוימות) ותרופות לטיפול באפילפסיה.
3. מצבים רפואיים שונים לדוגמה סכרת/סכרת הריון, לופוס (זאבת) אימהית עם נוגדנים מיוחדים מסוג anti Ro/La.

סיבות עובריות:

1. חשד למום לב שהתגלה במהלך סקירות המערכות.
2. העדר שגשוג תוך רחמי (IUGR).
3. קצב לב לא סדיר, איטי מדי או מהיר מדי.
4. מומים באיברים אחרים.
5. חשד לבעיה כרומוזומלית בבדיקת מי שפיר/צ'יפ גנטי.

כיצד מבוצעת בדיקת אקו לב עובר?

הבדיקה מבוצעת כאמור על ידי קרדיולוג ילדים.
חשוב להגיד שהבדיקה אינה מבוצעת בגישה וגינלית אלא בגישה בטנית על ידי הנחת מתמר הדומה למתמר של בדיקת אולטרסאונד רגילה על בטן האישה.
הבדיקה לא מחייבת כל הכנה מוקדמת מצידה של האישה, וכאמור היא אינה כרוכה בקרינה או בכאבים.

מתי מקבלים את תוצאות הבדיקה?

תוצאות הבדיקה מתקבלות במקום. כך שמיד לאחר הבדיקה תוכלו לקבל את הייעוץ המפורט מקרדיולוג הילדים שביצע את הבדיקה לגבי הממצאים ומשמעותם.

האם יש מצבים בהם ניתן לטפל עוד במהלך ההיריון? 

ישנם מקרים בהם ניתן לטפל במום הלב העוברי או באמצעות תרופות – למשל בבעיות של הפרעות בקצב הלב של העובר או באמצעות צנתור של לב העובר בתוך הרחם (במקרים מסוימים של היצרות במוצא החדר השמאלי, ממש מדע בדיוני).

לסיכום, אקו לב עובר היא עוד בדיקה חשובה בתוך ארסנל הבדיקות שניתן לעשות בהריון. ההתוויות לביצוע הבדיקה פחות או יותר ברורות.

אז אני מאחל לכם שבכלל לא תהיה סיבה לעבור את הבדיקה בהריון. אבל אם צריך, עשו אותה בידיים אמונות ובטוחות על מנת לקבל את היעוץ הכי טוב שאתם יכולים לקבל.

בהצלחה!