רגישות לחלב – רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה

רגישות לחלבון חלב פרה, שלעיתים נקראת בצורה מאוד לא מדויקת כפי שתלמדו בהמשך 'רגישות לחלב', זה מצב רפואי לא נדיר שקורה בעד 2% מהתינוקות. זוהי למעשה סיבה די שכיחה לאי שקט בתינוקות, ואני ממליץ למי שמתעניין לקרוא את הפרק הספציפי יותר הדן גם בסיבות אחרות לאי שקט בתינוקות באתר (בקישור הבא).
גם כאן ובעיקר במצב זה, אבחון נכון ובהמשך טיפול וליווי נכון, יכולים לחסוך סבל ואי נעימות ממושכים.
אז נתחיל ברגישות לחלבון חלב פרה ונגיע בפרק אחר לרגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים בלבד (תת מצב ייחודי ומעניין מאוד, ראו בקישור).
זהו פרק חשוב ובסיסי שעשה ועושה טוב להרבה משפחות. אז קראו בעיון.

אילו תינוקות סובלים מרגישות לחלבון חלב פרה?

מדובר ברגישות של התינוק לחלבון החלב שמקבל בפורמולה או בהנקה. 

בצורה הקלאסית רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה קורה באלו שמקבלים פורמולה חלבית רגילה. 

בצורה פחות שכיחה עלול לקרות גם בתינוקות המקבלים פורמולות אחרות לרבות על בסיס סויה ואפילו בתינוקות שניזונים מהנקה בלעדית (שכיחות המוערכת ב-0.5%). כאמור, פוסט הדן על רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים ניתן לקרוא בנפרד (ראו הקישור למעלה).

רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה (רגישות לחלב)

האם זה רגישות לחלבון חלב פרה או אלרגיה לחלבון חלב פרה ומה ההבדל?

יש המון רגישויות / אלרגיות שמזונות יכולים לעורר. מתגובות מיידיות מסכנות חיים, דרך צליאק (לא ממש רגישות אבל ניתן להרחיב קריאה כאן), ועד אותו מצב הנקרא רגישות לחלבון חלב פרה שמתבטא לרוב בעיקר במעורבות מערכת העיכול.

לכן, בפרק זה אני דן על אנטרופטיות (מצבי דלקת במעיים) הקשורים לרגישות לחלבון חלב פרה ולא על תופעות מיידיות של קוצר נשימה, נפיחות ופריחה הקשורים יותר לאלרגיות שאינן מענייננו כרגע (ניתן לקרוא בקישור הבא).

המצב המתואר בפרק זה כאמור שונה לגמרי ולכן ההגדרה הנכונה היא רגישות לחלבון חלב פרה ולא אלרגיה.

עוד משהו שאני חייב לכם הסבר לגביו הוא מדוע הביטוי רגישות לחלב אינו מדויק. ובכן, הרבה אנשים משתמשים בביטוי רגישות לחלב כשהם באים לתאר כאבי בטן אחרי צריכת חלב והם מתכוונים לרגישות ללקטוז, סוכר החלב.

הפרק הזה לא מדבר על סוכר החלב אלא על רגישות לחלבון חלב פרה. זהו המינוח המדויק.

פרק יפה על רגישות ללקטוז יש במקום אחר באתר.

איך מתבטאת רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות?

לרוב בסימפטומים הקשורים למערכת העיכול לרבות אי שקט, כאבי בטן ושילוב של יציאות ריריות ולעתים דמיות. לעתים פחות שכיחות ניתן להרגיש בבדיקה בטן תפוחה ורגישה ולראות תינוק שאינו עולה טוב במשקל וסובל מיציאות ריריות או דמיות תכופות… 

נדיר יותר לראות תינוק עם פרוקטוקוליטיס – דהיינו דלקת באזור פי הטבעת. פי הטבעת נראה כמו אחרי מדידת חום לא מוצלחת. מצב זה מנוהל באותו אופן כפי שמנהלים רגישות לחלבון חלב פרה. ראו תמונה של פרוקטיטיס בקישור הבא.

אבל אם הייתי צריך לתת להורים שרוצים לדעת אם יש או אין לתינוק שלהם רגישות שכזו לחלבון חלב פרה אז זה היה העניין של היציאות הריריות.

ברוב המקרים ברפואת ילדים אין משמעות לצבע או לריח של הצואה, אבל יש משמעות למרקם.

יציאות ריריות מעידות על קוליטיס, דהיינו על דלקת במעיים. כנ"ל יציאות עם פסי דם.

בילדים גדולים יותר יציאה רירית או דמית יכולה להעיד על דברים אחרים לרבות שלשול חיידקי (ניתן להרחיב קריאה על שלשולים בילדים כאן), אבל בתינוקות קטנים אצלם זיהומים חיידקים במעיים פחות שכיחים, רוב המקרים מעידים על רגישות לחלבון חלב פרה.

היות שלמדתי במהלך השנים שגם הורים מנוסים לא תמיד יודעים לזהות מה זה שלשול רירי, אז ברשותכם, לבעליה קיבה חזקה (משחק מילים), מצרף תמונות של שלשול רירי. נוכחות יציאות כאלה בתינוק מעידה, שוב, על דלקת במעיים ומחייבת יעוץ רפואי. 

תמונות שלשול רירי / דמי

לצפייה לחצו בלשונית השנייה

לצפייה

יציאה רירית    יציאה רירית    יציאה רירית    שלשול רירי ודמי

אז מיהו התינוק עם הרגישות לחלבון חלב פרה?

שוב על מנת שנתמקד, מדובר על תינוק, בחודשי החיים הראשונים, שלרוב מקבל פורמולה חלבית, ובמשך תקופה של מספר ימים ועד שבועות ארוכים סובל מאי שקט, כאבי בטן ומיציאות ריריות לסירוגין.

ברוב רובם של המקרים התינוקות עולים היטב במשקל, הם חמודים ומתפתחים מצוין. רק סובלים מכאבי בטן שהם מעבר לגזים / קוליק (קישור למאמר על קוליק).

חשוב לזכור שאני לא מדבר על תינוק עם חום, ולא על כזה עם הקאות או מישהו שאחיו הגדול חזר עם סלמונלה מהגן והתחיל גם הוא היום לשלשל דם. אלו ילדים שמחויבים בבדיקה רפואית בהקדם.

כיצד זה יתכן שאתמול היה לתינוק יום מצוין והיום שוב כאבי בטן ויציאות ריריות?

יש ספקטרום של התייצגות.

בקצה אחד תינוקות שסובלים במשך שבועות רצופים ובקצה השני כאלה שיש להם פה ושם כמה ימים פחות טובים.

מניסיון יש פה גם עניין כמותי. בימים בהם התינוק צורך כמות X של פורמולה חלבית זה נסבל ועובר. בימים שהוא אוכל 1.5X הוא יסבול יותר. ולכן, לעתים זה בא לידי ביטוי רק במעבר לכמויות גדולות של פורמולה חלבית נגיד אחרי הפסקת הנקה.

כיצד מאבחנים רגישות לחלבון חלב פרה?

הרופא יאבחן זאת בעיקר סיפור מחלה מתאים, תמונה של היציאות (צלמו יציאה רירית! תמונה שווה אלף מילים) וממצאים עדינים בבדיקה גופנית.

מבחני אלרגיה לרוב אינם עוזרים ולרוב שומרים אותם לסוגי אלרגיה אחרים למזונות.

מהו הטיפול ברגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות?

הטיפול הוא פשוט – אלימינציה של חלבון חלב פרה. כיצד עושים זאת? משנים פורמולה.

שינוי פורמולה – שינוי הרכב הכלכלה להרכב של חלבון מפורק (למחצה או לגמרי) מביא להקלה ברוב המקרים. ההקלה לרוב מתרחשת תוך ימים ספורים במקרים הפשוטים אבל יכולה לקחת גם פרק זמן ממושך יותר של מספר שבועות במקרים עקשניים. אני ממש ממליץ לכם לקרוא את הפרק שסוקר בדיוק "מה יכול לאכול תינוק עם רגישות לחלבון חלב פרה" ויחד עם הרופא המטפל שלכם לגבש החלטה.

במקרים שבהם אין הטבה ביציאות הריריות ובכאבי הבטן אחרי שינוי לכלכלה מפורקת, יש מקום לשקילת הרחבת בירור לרבות יעוץ מומחה גסטרו ילדים. 

באם התינוק ניזון בנוסף לפורמולה גם מהנקה, אז בהיעדר שיפור אחרי מעבר לפורמולה מפורקת יש לדון עם האם על הורדת צריכת מוצרי החלב על ידה.  

התחלת טעימות – בכל ילד עם איזו שהיא "בעיה" הקשורה באכילה אני מאוד ממליץ לשקול התחלת טעימות מוקדמת. בטח ובטח בילדים עם רגישות לחלבון חלב פרה מכיוון שהתחלה מוקדמת שכזו יכולה להוריד שכיחות רגישות למזונות אחרים. איך בדיוק מתחילים בטעימות? בקישור הבא.

מה ההנחיות החדשות של ESPGHAN בנושא זה ומה משמעותן?

האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה בילדים פרסם ביולי 2023 הנחיות חדשות לבירור וטיפול בתינוקות עם חשד לרגישות לחלבון חלב פרה.

כל מה שקראתם באתר עד פה נשאר ללא שינוי אבל הארגון המכובד הטיל "פצצה" אחת בנושא זה.

בגלל אבחון ביתר של מצב רפואי זה ובעיות שנגרמות בשל אותו אבחון ביתר של תינוקות כרגישים לחלבון חלב פרה מומלץ, כ-2-4 שבועות אחרי מעבר לפורמולה מפורקת, לעשות הערכה מחדש.

אם התינוק לא השתפר – יש לחשוב על אבחנות אחרות או לחילופין לגשת לפורמולה מפורקת עוד יותר. טוב, זה לא חדש.

אם התינוק השתפר – מומלץ לחזור לפורמולה רגילה על מנת לראות אם הסימפטומים (כאבי הבטן והיציאות הריריות לצורך העניין) חוזרים. אם לא חוזרים, אולי האבחנה לא הייתה נכונה מלכתחילה. אם חוזרים אזי זו אבחנה של רגישות לחלבון חלב פרה ויש לחזור לפורמולה המפורקת.

מה דעתי? האם יש אבחון ביתר? מניח שכן. אבל האם הגיוני אחרי שהתינוק השתפר לחזור לפורמולה רגילה בשביל להוכיח שיש לו רגישות? לא בטוח.

האם כשאני מתחיל אנטיביוטיקה לתינוק עם דלקת אוזניים אני מבקש מהאמא אחרי שלושה ימים להפסיק הטיפול על מנת לראות אם הכאבים חוזרים? לא. עשיתי אבחנה של דלקת אוזניים והטיפול הראוי הוא לשבעה ימים. 

לכן, נשאר לראות איך ההמלצה היוצאת דופן הזו, תתקבל אצל ציבור הרופאים וההורים.

מה יקרה בעתיד דוקטור? התינוק תמיד יהיה רגיש לחלב?

לשמחתי ברוב רובם של המקרים הללו הרגישות חולפת עד גיל שנה.

עכשיו יש 2 גישות:

1. בית שמאי (מחמירים) – אין לחשוף למוצרי חלב עד בדיקת אלרגיולוג וטסטים סביב גיל שנה.

2. בית הלל (מקלים) – סביב גיל 9 חודשים ניתן לתת לתינוק מוצרי חלב (לא חלב ניגר). בהתחלה חלב אפוי כדוגמת ביסקוויטים, מאפינס, עוגות וכדומה תוך כדי מעקב אחרי כאבי הבטן והיציאות. בהמשך יוגורטים ומעדנים. יעוץ אלרגולוג נדרש רק במקרים של התחלה מחודשת של דלקת במעיים.

אני מציע שההחלטה על חזרה לכלכלה מבוססת חלבון חלב פרה כמו גם חשיפה בהמשך למוצרי חלב תילקח על ידי הרופא המטפל על בסיס כל  מקרה ומקרה בנפרד. לטעמי, יעוץ אלרגולוג אינו נדרש במקרים פשוטים.

אז אני מקווה שהטקסט הזה, והרחבה לפרקים אחרים באתר עזרו לכם להתאפס על נושא זה. והכי חשוב, מקווה שתינוק שלכם ישגשג ויגדל כראוי.

כתוספת מאוחרת למאמר גם אשתף אתכם שזהו הפוסט שאני מקבל עליו הכי הרבה תגובות של "קראנו והבנו סוף סוף מה היה יש לילד שלנו אחרי שלושה חודשים של סבל". רוצה לומר, שהרבה משפחות שבהן התינוק כביכול סובל מגזים קשים עשו את האבחנה הנכונה של רגישות לחלבון חלב פרה בעקבות קריאת הפוסט הזה. ואבחנה נכונה לרוב מובילה לטיפול הולם ולשיפור.

איזה כיף. תודה.