- 07/11/2024
הרגלי יציאות (צאייה) בילדים עד גיל 4 – כמה זה נורמלי והאם זה רך או שלשול? מאמר סקירה
מבוא – אין מה לעשות, נדמה שאין נושא שמעסיק הורים רבים כל כך כמו הרגלי היציאות של הילדים שלהם. ולא לחינם האתר עמוס בתכנים שעוסקים במישרין ובעקיפין בהרגלי יציאות לרבות עצירות ושלשולים, ומיתוסים על צבע וריח ואנקופרזיס, ואיך לקרוא בדיקת צואה ומתי ניתן לחזור לגן אחרי שלשול. נושא חשוב ועמוס…
לפי ההגדרות המקובלות בילדים, עצירות פונקציונלית למשל, מוגדרת כתדירות יציאות של פחות משלוש פעמים בשבוע ו/או סיפור של יציאות קשות, כואבות או בעלות נפח וקוטר גדולים. הנתונים האלו נגזרו ממחקרים ממבוגרים שם הטווחים הנורמליים מוגדרים כמשהו שבין 3 פעמים בשבוע ל- 3 פעמים ביום. אבל ברור שבילדים הדברים הם אחרים בין אם בגלל תזונה, בגלל התפתחות המעי, בגלל לימוד הרגלי הגמילה, בגלל הרכב החיידקים במעי (מיקרוביום) ועוד. וברור גם שיש הבדלים בקבוצות הגיל השונות בתוך אותו טווח שקשור בטיב התזונה בגילאים הקטנים, בתדירות האכילה, בהצגת מוצקים ואילו מוצקים וכו'.
אז על מנת להגדיר מה נורמלי מבחינת תדירות ומרקם יציאות בילדים עד גיל 4 שנים, ומבחינת הרגלי יציאות בכלל, על מנת שנדע לאבחן נכון מצד אחד ולא לאבחן ביתר מצד שני, אני מזמין אתכם לעיין במחקר סקירה שיטתי/מטה אנליזה הולנדי שפורסם ב- journal of pediatrics (PMID 37331467) וניסה לסכם את הנתונים הידועים על הנושא בשלל המחקרים שפורסמו, על מנת לייצר נתוני ייחוס נורמליים.
שיטות – מחקרים מהסוג הזה הם מחקרים שבהם מחפשים במאגרי מידע את כל הנתונים בנושא ועוברים מחקר מחקר ובודקים האם הוא באמת מתאים ומה איכותו.
בהמשך, לוקחים את הנתונים מהמאמרים המתאימים, יוצרים מהם מסד נתונים אחד ומנתחים אותו סטטיסטית לפי השאלות שרוצים לשאול וההגדרות שמגדירים (תדירות, מרקם, חלוקה לתתי קבוצות וכדומה).
הכוח של המחקרים האלה הוא במספרים הגדולים שמגיעים אליהם מה שעוזר לחזק סטטיסטית את המסקנות בהשוואה לכל מחקר קטן בנפרד.
בהתאם לפיזור התוצאות ולצורך הצגתן התוצאות חילקו החוקרים את קבוצת המחקר לשתי קבוצות – תינוקות קטנים (0-14 שבועות) וילדים קטנים (15 שבועות- 4 שנים).
מה הייתה תדירות היציאות הממוצעת?
וסליחה על השאלה, מה לגבי המרקם?
עבור תינוקות קטנים – 1.5% סבלו מיציאות קשות ו- 27% מיציאות רכות (ההערכות שנעשות במחקרים נעשות לרוב לפי סולמות הערכה מקובלים כדוגמת סולם בריסטול). עבור ילדים קטנים – 10.5% סבלו מיציאות קשות ו- 6.2% מיציאות רכות. עבור מחקרים שבהם לא השתמשו בסולמות מקובלים נעשתה הערכה לפי דיווח. בנו סולם מספרי מ- 0 עד 1, כשאפס זה הצואה הכי קשה ו- 1 זו הצואה הכי רכה, ומצאו ממוצע מרקם של 0.609 בתינוקות קטנים ו- 0.541 בילדים קטנים.
מבחינת מרקם אנחנו יודעים שיציאות הנקה הן רכות ומיימיות יותר בהשוואה ליציאות תחת הזנה בתמ"ל, ואכן באופן כללי יציאות קשות דווחו במיעוט הילדים בשלושת הקבוצות (0.3-1.8%) ויציאות רכות דווחו בעיקר בקבוצת הניזונים מחלב אם ובשילוב (47.7% ו- 53.4%) ופחות בקבוצת הניזונים מתמ"ל (10.4%).
החוקרים גם בדקו את האפקט של שינוי בהרכב הפורמולות לאורך הזמן על דפוסי הצאייה ומצאו שבאופן כללי הייתה עלייה קלה בממוצע התדירות (מ- 14.15 ל- 14.79 לפני שנת 2000 ואחרי שנת 2008), עם הכנסת GOS (galacto-oligosaccharides) ו- FOS (fructo-oligosaccharides) ואינולין בשנת 2004, סיבים ו- beta palmitate בשנת 2008 ללא שינוי משמעותי במרקם.
בהשוואה בין מדינות ניתן להגיד שהרגלי יציאות של ילדים הם לא עניין של גיאוגרפיה – לא נמצאו הבדלים משמעותיים.