21/05/2025

הידרוצלה – מה זה ומה עושים

מאת: פרופסור נפתלי פרויד

את הפרק הזה, על ממצא שכיח ביותר ברפואת ילדים שנקרא הידרוצלה, כתב פרופסור נפתלי פרויד, מומחה מצוין לכירורגית ילדים ומנהלה לשעבר של המחלקה לכירורגית ילדים בשניידר.

מטרת הפרק היא בעיקר להרגיע ולתת להורים כלים להבדיל בין הידרוצלה לבין מצבים אחרים המזכירים כדוגמת בקע מפשעתי.

מהו "שק הבקע" ומה הקשר בין בקע להידורצלה?

ישנה תעלה מפשעתית המחברת בחיים העובריים, בין חלל הבטן לשק האשכים (אצל בנים) או בין חלל הבטן לשפתיים הגדולות (אצל בנות). דרכה יורדים, בעובר הזכרי, האשכים לשק האשכים. בעובר הנקבי עוברת דרך תעלה זו העגינה הקדמית של הרחם.

עם השלמת תהליכים אלה, אצל הרוב המכריע של העוברים שלוחת הצפק נסגרת. כאשר היא אינה נסגרת, התעלה הנותרת נקראת "שק הבקע".

כשאותה שלוחה נשארת ולא נעלמת – מדובר בבקע מפשעתי שהוא מעין תעלה המקשרת את חלל הבטן לאזור המפשעה ואברי המין החיצוניים ומאפשרת גלישה של איברים תוך בטניים (מעיים, שחלות, שומן תוך בטני) אל מחוץ לחלל הבטן.

מה זה הידרוצלה?

מאידך סגירה חלקית של שק הבקע תאפשר מעבר של נוזל תוך בטני (הקיים אצל כולנו בצורה תקינה) לשק האשכים ותופעה זו נקראת הידרוצלה (הצטברות נוזלים).

ברוב המקרים נוזלים שגלשו דרך תעלה לא אטומה זו במהלך ההריון, נותרים סביב האשך ולא נספגים עד הלידה, כפי שניתן לראות בתמונה.

קיימים שני סוגי הידרוצלה האחד הנוזלים נמצאים באופן קבוע סביב האשך ובשני נעים הנוזלים בין שק האשכים וחלל הבטן ולכן רואים שינויים בנפח האשכים. להידרוצלה הזכרי קיימת תופעה מקבילה אצל הבנות הידועה כציסטה על שם נוק.

בניגוד להידרוצלה מולדת, הידרוצלה שאינה מולדת ומופיע לראשונה בחודשים או שנים שלאחר הלידה, מעידה על כך שהתעלה המפשעתית פתוחה, והיא הסנונית הראשונה של בקע מפשעתי וטיפולו בהתאם.

מהי שכיחות הידרוצלה בילדים?

שכיחות הידרוצלה בקרב ילודים בנים מגיעה עד כ-60% ויורדת ל- 0.8% אחרי גיל שנתיים.

מהם הסימנים של הידרוצלה בילדים?

הסימנים של הידרוצלה הם בדרך כלל נפיחות חד או דו צדדית של שק האשכים, ללא נפיחות מפשעתית.

בדרך כלל שק האשכים רך למגע, ולעיתים נדירות תיתכן אי נוחות קלה או אי שקט אצל התינוק.

שק האשכים מקבל גוון כחלחל שנוצר על ידי נוזל ההידרוצלה המשתקף דרך עור שק האשכים.

במקרים של הידרוצלה מחוברת, ייתכן שינוי בגודל הנפיחות במהלך היום.

איך מאבחנים הידרוצלה?

ברוב המקרים, רופא ילדים או כירורג ילדים יוכל לאבחן את ההידרוצלה בבדיקה גופנית פשוטה.

בנוסף, בדיקה עם פנס זעיר שנצמד לשק האשכים בחדר חשוך, יראה השתקפות צלולה של הנוזל שבשק האשכים (במידה ובשק האשכים ישנם איברים אחרים כגון מעיים, לא נראה את השתקפות האור). לבדיקה זו קוראים טרנסאלומינציה.

לעיתים, אם יש ספק, מבצעים בדיקת אולטרסאונד לשק האשכים.

האם הידרוצלה לא מסכן את האשכים?

כלל לא. הידרוצלה אינו כואב ואינו מסכן את האשך.

רק במקרים לא שכיחים בהם מתפתח בקע או מופיעים סיבוכים, יש צורך בהתערבות רפואית. מסיבה זו, במקרים נדירים בהם יש כאב, שינוי מהיר בגודל או סימנים חריגים, יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.

מהו הטיפול בהידרוצלה בילדים?

כאשר מדובר בהידרוצלה מולדת יש מקום, על פי רוב, להמתין עם ההחלטה לנתח עד גיל שנה שכן רוב מקרי ההידרוצלה נספגים באופן עצמוני עד גיל שנה. במקרים בהם ההידרוצלה לא נספג עד גיל שנה יש מקום לשקול התערבות ניתוחית.

כאשר מדובר בהידרוצלה מולדת יש מקום, על פי רוב, להמתין עם ההחלטה לנתח עד גיל שנה שכן רוב מקרי ההידרוצלה נספגים באופן עצמוני עד גיל זה. גם באותם המקרים בהם ההידרוצלה התחיל להיספג וקיימת "דינמיקה חיובית", יש מקום להמשיך את המעקב גם מעבר לגיל שנה ולא למהר לנתח במועד זה. במקרים בהם הממצא לא נספג כלל עד גיל שנה או ממשיך מעבר לגיל זה, יש מקום לשקול התערבות ניתוחית.

אז אם ההידרוצלה לא נעלמת ולא משתפרת עד גיל שנה, או אם מופיעים סימנים של בקע מפשעתי, נדרש טיפול בניתוח מתוכנן. מדובר בניתוח זעיר המתבצע בהרדמה כללית, מאוד דומה לניתוח לתיקון בקע מפשעתי. במהלכו, אכן בודקים האם ישנו בקע מפשעתי שלא אובחן קלינית. במידה ונמצא בקע מפשעתי סוגרים אותו ובהמשך פותחים את הקרום המכיל את נוזלי ההידרוצלה, מרוקנים את הנוזלים ומסירים חלק מקרום זה על מנת למנוע את סגירת ובכך למנוע הצטברות חוזרת של נוזל בחלל סגור.

חשוב להדגיש שעור שק האשכים, שהיה מתוח לתקופה ארוכה בגלל הצטברות הנוזלים, אינו מתכווץ מייד, ויכול להישאר גדול יותר לפסק זמן ארוך, עד שגודלו ישתווה לשק האשכים של הצד השני. לתופעה זו אין כל משמעות רפואית.

לסיכום, הידרוצלה בילדים היא מצב נפוץ, לרוב חולף מעצמו, ואינו מסוכן. ברוב המקרים יש להמתין בסבלנות ולעקוב, ורק לעיתים נדירות יש צורך בניתוח. בכל מקרה של ספק, שינוי במצב או הופעת כאב – יש לפנות לרופא.