בדיקת אנטיביוגרם – רגישות החיידקים לאנטיביוטיקה

אני מאוד אוהב את הרעיון של הפרק הזה. זה בדיוק מה שרציתי להשיג באתר.

מצד אחד לכאורה פרק חובה לכל אחד, שעושה בדיקת מעבדה שמערבת תרבית חיידקית (השכיחה ביותר זו בדיקת שתן), אבל מצד שני, ואני אומר מראש, זה פרק למתקדמים, להורים שרוצים להבין קצת מעבר. ומי שיתרכז ויבין, ירוויח ידע רפואי לא מבוטל. וזה לגמרי לא בשמיים.

אז מעכשיו נתרכז כדוגמה בבדיקת שתן, אם כי האנטיביוגרם הוא מושג בסיסי שיכול לעזור לנו גם בבדיקת תרבית בכל אתר בגוף, תרבית דם, תרבית צואה ועוד ועוד.

תתרכזו – כי אתם הולכים לעוף.

למה אנחנו צריכים תרבית חיידקית?

בדיקת שתן מכירים? מכירים.

בבדיקת שתן לרוב מבצעים שתי בדיקות – הראשונה שתן לכללית, עליה אתם יכולים לקרוא בקישור הבא, ומטרתה לתת תשובה מהירה על האם יש בשתן תאים לבנים (לויקוציטים), תאים אדומים, קטונים, בילירובין ועוד. בעזרת בדיקת השתן לכללית ניתן לזהות, בתוך זמן קצר, אם חשד לדלקת בדרכי השתן (קיראו פה עוד על דלקת בדרכי השתן בילדים).

אבל רובכם יודעים מניסיון שבדיקת השתן גם נשלחת למעבדה לבדיקה נוספת, שנקראת תרבית, שבדרך כלל חוזרת אחרי 48 שעות.

מטרת התרבית היא לגדל, בתנאי מעבדה ספציפיים, את החיידק שנמצא באותה דגימה שתן בכדי לדעת שני נתונים חשובים נוספים:

1. מה שם החיידק שבודד בשתן.

2. מה הרגישות של אותו חיידק לאנטיביוטיקות שונות (מה שנקרא אנטיביוגרם).

בדיקת אנטיביוגרם – רגישות החיידקים לאנטיביוטיקה

למה השם של החיידק חשוב?

השם חשוב מהמון בחינות.

שוב, אמרנו שניקח כדוגמה בדיקת שתן. אם מבודד בתרבית חיידק בשם אשרכיה קולי, אז זה עושה שכל כי זהו החיידק השכיח שעושה זיהומים בדרכי השתן. אבל אם מבודד חיידק בשם פרוטאוס, אני עלול לחשוב שיש לאדם שהחיידק הזה בודד לו מום כל שהוא במערכת השתן, מכיוון שזה חיידק פחות טיפוסי.

אוכל לתת אין ספור דוגמאות לכך.

אבל זה גם הרבה יותר מזה. מהשם של החיידק, הרופא המטפל כבר יכול לקבל כיוון כללי באיזו אנטיביוטיקה נכון לטפל.

צמח אשרכיה קולי? לרוב לצערי יהיה עמיד לפניצילין ורגיש למשפחת אנטיביוטיקה שנקראת צפלוספורינים.

צומח אנטרוקוק? תמיד עמיד לצפלוספורינים ולרוב רגיש לפניצילין.

בקיצור, שם החיידק קרדינלי. אבל אנחנו עוד לא באנטיביוגרם שבגינו התכנסנו.

מה עם צמיחה של יותר מחיידק אחד בתרבית?

בדרך כלל מאורע לא סביר שרוב הסיכויים שמעיד על קונטמינציה (זיהום חיצוני) ולא על בידוד אמיתי. מזכיר, שאנחנו מדברים לרוב על נוזלי גוף סטריליים ולרוב אם יש בהם זיהום מדובר בחיידק שולט יחיד. 

כמובן שכל מקרה יכול להיבחן לגופו.

אז מה זה אנטיביוגרם?

אחרי שיש בידוד של חיידק בתרבית, יהיה בהמשך גם רשימה של מספר אנטיביוטיקות ולידן האותיות הבאות:

R – משמעה Resistance, דהיינו החיידק עמיד לאנטיביוטיקה זו.

I – משמעה Intermediate, דהיינו החיידק עמיד חלקית לאנטיביוטיקה זו. פרקטית, לא נהוג לטפל באנטיביוטיקה עם עמידות חלקית, אלא רק במקרי קצה או אין ברירה.

S – משמעה Sensitive, דהיינו זכיתם בפייס כי החיידק רגיש לאנטיביוטיקה זו.

לצערי אנחנו בעידן שבו יש המון R בתרביות, עדות לכך שהעמידות של החיידקים לאנטיביוטיקות עלתה. ברמת הבית חולים, אני רואה לעתים תרבית שאין בה S אחד…

הטיפול במקרים אלה מורכב.

האם אנחנו מכירים את האנטיביוטיקות שכתובות באנטיביוגרם?

כן ולא.

לדוגמה, באנטיביוגרם בתמונה שמצורפת לפרק זה כתוב Cefuroxime sodium, האם אתם מכירים אנטיביוטיקה כזו במדינת ישראל? כן, זה השם של אנטיביוטיקה מוכרת בשם זינט, קיראו עוד בקישור הבא.

זאת אומרת שבאנטיביוגרם יהיו השמות הגנריים של האנטיביוטיקה, אבל לא השמות המסחריים כמובן.

האם בכל אנטיביוגרם יהיו כל האנטיביוטיקות שבעולם?

לא. לפי האתר שבו התרבית מבוקשת (שתן, דם, נוזלים סטריליים אחרים ועוד ועוד) תהיו רשימה קבועה של אנטיביוטיקות שבכלל יבדקו, כך גם לפי החיידק.

יש חיידקים שאצלם יבדקו רק סוגים ספציפיים של אנטיביוטיקות כי ברור שלשאר החיידק יציב.

האם תמיד יש אנטיביוגרם בתרבית חיידקית?

לא.

הדוגמה הכי פשוטה היא תרבית גרון חיידקית לסטרפטוקוק. בתרבית זו כתוב רק אם יש או אין צמיחה של סטרפ מקבוצה A, אבל לא מצוינות רגישויות או עמידויות לאנטיביוטיקה.

למה? כי החיידק הזה תמיד רגיש לפניצילין וזוהי אנטיביוטיקת הבחירה. אין צורך בבדיקת רגישות/עמידות לאנטיביוטיקות אחרות.

אבל אני בטוח שידעתם את זה כבר כי אתם בוגרים של הפרק המיתולוגי באתר בקישור הבא.

האם יש אנטיביוגרם רק בתרבית חיידקית?

לא. ניתן לעשות רגישויות גם של פטריות לתרופות אנטי פונגליות.

וירוסים? פחות.

מי קובע אם החיידק עמיד או רגיש לאנטיביוטיקה מסוימת?

שאלה טובה.

ישנו ארגון The Clinical & Laboratory Standards Institute (או בקיצור CLSI) שקובע מה הם ערכי הסף של רגישות או עמידות כל חיידק לכל אנטיביוטיקה.

המעבדה מבצעת על החיידק בדיקה, בשיטות שונות, לראות אם החיידק הספציפי עובר או לא עובר את ערך הסף שנקבע על ידי CLSI ומדווחת על הרגישות (או העמידות) של החיידק וזה מה שאתם מקבלים באנטיביוגרם.

האם כדאי לכם ההורים להפוך למיקרוביולוגים, לקרוא האנטיביוגרם ולהחליט באיזו אנטיביוטיקה לטפל?

שוב, כן ולא.

אין ספק שהמטרה הראשונה של הפרק הזה היא לתת לכם כלים להבין מה בכלל רואים שם באנטיביוגרם. ואולי אפילו תמצאו פה ושם שהילד שלכם מטופל באנטיביוטיקה שבדיעבד אינה מתאימה ותוכלו להעיר את תשומת הלב של הרופא לכך, אם הוא לא שם לב לזה קודם.

מאידך, אין שום כוונה שתקבעו לבד מהו הטיפול האנטיביוטי המועדף פר חיידק כי זה הרבה יותר מורכב מזה.

רוצים דוגמה? בבקשה.

ישנו חיידק בשם אנטרוקוק שעושה דלקות בדרכי שתן. אם תקראו באנטיביוגרם של האנטרוקוק תראו שהוא רגיש לאנטיביוטיקה בשם גנטהמיצין. אבל, זה לא נכון…

החיידק הזה רגיש לאנטיביוטיקה בשם גנטהמיצין רק כאשר משלבים טיפול בין שתי אנטיביוטיקות ממשפחות שונות ולכן מי שיטפל באנטרוקוק בגנטהמיצין בלבד, פשוט יטעה והחיידק לא ימות.

בקיצור מורכב.

אין בהחלט ממליץ לכם לוודא שאתם או הילד שלכם מקבלים אנטיביוטיקה שאכן החיידק שצמח רגיש אליה.

לסיכום, מלידתו של האתר חשבתי שהמטרה שלו היא להפוך אתכם לידענים שיכולים להבין דברים שלכאורה היו נחלתם של צוות רפואי בלבד.

אני חושב שהפרק הזה, למי ששרד עד כאן, עושה לגמרי את העבודה.