הכל על חריקת שיניים בילדים – מה זה אומר? ממה זה נגרם? ומתי צריך לפנות לרופא?

מה אפשר לעשות בבית?

המטרה כפולה: להגן על השיניים ולשפר את איכות השינה והרוגע.

• שגרה של שינה – שעות קבועות, היגיינת שינה טובה (חושך, שקט, בלי מסכים לפני השינה).
• ניהול מתחים – תרגלו יחד נשימות, מוזיקה רגועה, סיפור, או פעילות מרגיעה לפני השינה. עזרה רגשית פשוטה עושה הבדל גדול. יש לנו באתר חלק שהמטרה שלו היא שירה עם הילדים לפני השינה, אז עופו על האזור הזה.
• בדיקות שיניים סדירות – על מנת לזהות מוקדם רגישות או שחיקה ולקבל הנחיות מותאמות.

ומה לגבי “סד לילה”?

רוב הילדים לא צריכים סד לילה. ברבים מהמקרים בילדות המוקדמת התופעה חולפת ללא צורך במכשירים, ורופאי שיניים יעדיפו לעקוב.

כאשר יש שחיקה פיזית של השיניים, כאבים או הפרעה משמעותית לשינה, הרופא/ה עשויים להמליץ על סד מותאם אישית להגנה מפני נזקי שחיקה. המטרה היא בעיקר הגנה על השיניים ולא “ריפוי” של ההרגל עצמו. ההחלטה היא אינדיבידואלית ותלקח יחד עם רופא/ת השיניים בהתאם לגיל ולמצב השיניים.

גם כשיש כאב במפרק הלסת או בעיות לעיסה נלוות, גישות שמרניות ועבודת צוות של רפואת שיניים/פיזיותרפיה/התערבות רגשית יכולות לעזור; המסר המרכזי בעמדות מקצועיות עדכניות הוא להתחיל בשיטות לא פולשניות ולכוון בעיקר להקלה על כאב ולהגנה על השיניים.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

פנו לרופא/ת שיניים (או לרופא/ת ילדים) אם אחד מאלה מתקיים:

• חריקת שיניים ממושכת או חזקה, במיוחד אם יש כאב, רגישות, שברים קטנים, או “שיניים נשחקות”.
• החמרה בהתנהגות או בשינה: יקיצות רבות, עייפות ביום, קשיי ריכוז.
• סימני הפרעת נשימה בשינה: נחירות, הפסקות נשימה, נשימה דרך הפה.
• חריקה שנמשכת הרבה אחרי גיל 6–7 או מתגברת עם הזמן.