אבל דלקת גרון זה סטרפטוקוק לא?

לא בהכרח.

כפי שכתבתי באחד הפרקים הנקראים ביותר באתר, על סטרפטוקוק מקבוצה A בגרון, יש המון סוגים של דלקת גרון.

רוב דלקות הגרון נגרמות בכלל מווירוסים ומיעוטן מחיידקים.

בין החיידקים, השכיח ביותר זה הסטרפטוקוק. אבל יש עוד חיידקים שיודעים לזהם את האזור הזה, ביניהם חיידקים אנאירוביים.

מה זה חיידקים אנאירוביים?

יש המון חלוקות לקבוצות חיידקים שונות. אחת החלוקות היא על פי הצורך או אפילו היכולת של החיידק לשרוד בתנאים של העדר חמצן.

חיידקים אנאירוביים יכולים (וחלקם מוכרחים) לחיות ולשגשג בתנאים של העדר חמצן.

לכולנו בפה יש המון חיידקים כאלו שחיים איתנו בשלום כחלק מהפלורה הנורמלית.

טוב, למה שתהיה לנו דלקת גרון מחיידקים אנאירוביים?

לעתים אין תשובה טובה. חיידקים נוטים לשגשג ולהתרבות בתנאים מסויימים ובחלק מהמקרים הזיהום הזה הינו ספונטני ללא מופע מקדים.

אבל, בחלק לא מבוטל מהמקרים אני רואה זיהום של חיידקים אנאירוביים כמופע משני אחרי זיהום אחר בגרון, בדרך כלל מונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה).

מה הקשר בין מחלת הנשיקה לזיהום אנאירובי בגרון (דלקת גרון נמקית)?

מחלת הנשיקה בעיקר מהווירוס EBV (קראו פה עוד), מביאה לזיהום בלוע המתבטא כתפליטים על השקדים. אבל לעתים, אחרי מספר ימים של מחלה, אותם חיידקים אנאירוביים שסיפרתי לכם עליהם וחיים בפה של כולנו, "מרימים את הראש" ומתלבשים על אותם שקדים חולים, ואז בעצם דלקת הגרון שעד אותו רגע הייתה "רק" של EBV הופכת לדלקת גרון נמקית.

לא להתבלבל, ברוב המקרים של מחלת הנשיקה זה לא קורה, אבל במקרים מסוימים, ואני רואה מקרה כזה כמעט אחת לשבוע, זה מתרחש.

איך נזהה דלקת גרון נמקית?

מספר עקרונות, תתחילו בלהתרכז בתמונה המצורפת:

מראה – לדלקת גרון נמקית מראה אופייני. השקדים נראים מכוסים ברובד בגוונים של לבן/אפור/ירוק. לא מדובר בתפליטים "רגילים" של סטרפטוקוק או מחלת הנשיקה כי אם במראה גבינתי אופייני.

ריח – לזיהום בחיידקים אנאירוביים יש ריח אופנסיבי מאפיין. אוקי, אני יודע שלכל ילד עם זיהום בשקדים יכול להיות ריח אופייני ולא נעים בלוע, ברוב המקרים בגלל שגשוג בחלל הפה של חיידקים אנאירוביים (ולא דווקא זיהום בשקדים) אבל במקרים של דלקת גרון נמקית מדובר בזיהום מסריח במיוחד.

עוצמת מחלה – מדובר במחלה קשה וכואבת ביותר. המטופלים מרגישים כאב עז ("כמו סכינים") והם עם חום גבוה ומראה חולני.

מופע מקדים ומטופל אופייני – הרבה פעמים מדובר במתבגרים (המחלה פחות שכיחה בתינוקות וילדים קטנים) שהתחיל כמחלת נשיקה "פשוטה" אבל פשוט לא משתפר, לרבות החמרה קלינית בדמות "קפיצה" של החום אחרי מספר ימי מחלה.

מה אסור לפספס? או מה זה לא דלקת גרון נמקית?

מה אסור לפספס? אבצס באחד השקדים. אבצס, שגם הוא מערב חיידקים אנאירוביים בחלל הפה, הוא לרוב חד צדדי ואז שקד אחד נראה חולה והשקד השני בגדול תקין. בנוסף, ישנם ממצאים נוספים בבדיקת הלוע שמחשידים לאבצס. החשיבות שבאבחנה של אבצס במיטת השקד היא הצורך בטיפול שונה, לרבות ניקוז.

מה זה לא דלקת גרון נמקית? לא התכוונתי בפרק הזה לדבר על זיהומים אנאירוביים אחרים בחלל הפה לרבות זיהומים שמקורם בשיניים או זיהום אנאירובי ברצפת הפה. אני פשוט מדבר על רקמת השקדים בלבד.

איך ניתן לבודד את החיידקים שגורמים לדלקת גרון נמקית?

באופן תאורטי אפשר לנסות ולגדל בתנאים מיוחדים במעבדה גם את אותם חיידקים אנאירוביים. באופן פרקטי זה לא יקרה. משטח גרון רגיל כמובן שלא יבודד החיידקים המדוברים.

מהו הטיפול בדלקת גרון נמקית?

קודם כל עלינו להבין שמדובר בזיהום קשה ביותר, באדם שלא אכל ולא שתה טוב מספר ימים, ועל כן ניתן לשקול הפניה למוקד/מיון לשקילת הידרציה, בדיקות דם וטיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה.

מאידך, ברוב המקרים, אבחון נכון לא חייב להוביל בהכרח להפניה למוקד/מיון אלא התחלת טיפול הולם ברמת המרפאה על פי העקרונות הבאים:

הורדת חום והחזרת הידרציה (שתיה מרובה). זה קל.

בחירת טיפול אנטיביוטי נאות – זה קצת מורכב אבל אנסה לפשט. יש המון אנטיביוטיקות שטובות כנגד חיידקים אנאירוביים, לרבות פניצילין פשוט. אבל היות ואנחנו מדברים על זיהום קשה ביותר והיות ואם הוא על רקע של מחלת הנשיקה מ-EBV, טיפול בפניצילין עלול להביא לפריחה לא יפה. מכאן נובע שבחירה במשפחת הפניצילינים על סוגיהם השונים (לרבות מוקסיפן, רפאפן או אוגמנטין), הינה שגויה.

לדעתי אנטיביוטיקת הבחירה במקרה זה הינה קלינדהמיצין (דלצין). גם בנושא המינונים יש דקויות, אבל זה כבר יקבע הרופא המטפל שלכם. שימוש באנטיביוטיקות המכוונות ספציפית לזיהום אנאירוביים (מי אמר פלאג'יל?) הינו לדעתי פחות מדויק בהקשר של דלקת גרון נמקית. מי שרוצה לדעת למה שיכתוב לי מייל.

אני מדגיש שוב, מדובר בזיהום קשה, בגבול של רמת המרפאה הראשונית, שאם לא ינוהל כראוי עלול להוביל לסבל ולסיבוכים. על כן, על הרופא המטפל לזהות נכון ולנהל את המקרה בצורה מדויקת.

מאידך, בניהול נכון אחרי 36-48 שעות הרופא יקבל בונבוניירה (ספלנדיד של פעם) מהפציינט.

לסיכום, פרק למתקדמים אני יודע. אבל איך שהוא יש לי הרגשה שיעזור מאוד בזיהום הקשה אבל הלא שכיח הזה.

בהצלחה.