הכול (אבל הכול) על תולעים בילדים

המינון מעל גיל שנה (בילד או במבוגר לא משנה באיזה משקל) הינו מנה אחת של 100 מיליגרם (כדור אחד או 5 סיסי סירופ) ומנה זהה חוזרת אחרי שבועיים. מטרת הטיפול החוזר אחרי שבועיים הינו הריגת התולעים שבקעו מהביצים שאינן רגישות לתכשיר זה.

הטיפול בין גיל חצי שנה לשנה הינו מנה אחת של 50 מיליגרם (2.5 סיסי סירופ) ומנה זהה חוזרת אחרי שבועיים.

אני מחדד. ילד בן שנתיים ששוקל 12 קילוגרם ומבוגר בן 50 ששוקל 80 קילו – אותו מינון, לא משנה מבחינת סירופ או כדור.

איזו עוד תרופה ניתן לתת במקרה של זיהום בתולעים בילדים או במבוגרים?

יש כמובן תרופות נוספות שניתן לעשות בהן שימוש, מעבר לוורמוקס. 

לחומר הפעיל השני קוראים פירנטל ולתרופות קוראים קומבנטרין או טרילומברין.  מאידך, לרוב זהו אינו קו ראשון וישמש את רוב המטפלים כשאר מסיבה זו או אחרת לא ניתן לרשום ורמוקס.

מה עושים במקרה של ארוע חוזר של תולעים?

דבר ראשון שותים כוס מים קרים ולא מתרגשים.

דבר שני שותים עוד כוס.

ריכוז – באם אחרי מתן המנה הראשונה ולפני מתן המנה השניה (כשבועיים אחרי) ראיתם אצל הילד תולעים נוספות, אזי אני ממליץ לחזור על אותו משטר טיפולי (מנה נוספת באותו היום ומנה נוספת אחרי שבועיים).

חשוב לזכור שגם אחרי טיפול יעיל בתולעים, חזרה שלהן שכיחה. גם במחלה חוזרת יש מקום לטיפול באותו משטר טיפולי כפי שהוזכר.

ישנם רופאים הממליצים על מתן התרופה שלושה ימים ברצף (ומנה אחרי שבועיים) באם נראים תולעים בכמות רבה אצל הילד (בצואה לדוגמה). ההמלצה הזו לא נשמעת מופרכת, שוב, במקרים בהם נראים תולעים בכמות גדולה.

ישנם רופאים שממליצים על מתן התרופה כל חודש או מספר חודשים במקרים של הדבקות חוזרות. לטעמי ממש מיותר.

ניתן לנסות ולהשיג הכחדה או אחוזי הצלחה גבוהים יותר של הטיפול בתולעים על ידי ההמלצות שיינתנו בהמשך.