ישנן שלוש אפשרויות לאבחון קורונה במדינת ישראל והן:

בדיקת הבחירה לאיתור הדבקה עכשווית היא בדיקת ה-PCR, המאתרת חומר גנטי של הווירוס מהפרשות נשימתיות מדרכי האוויר העליונות או התחתונות. לבדיקה ספציפיות גבוהה ביותר הקרובה ל-100% – דהיינו אם התשובה חיובית, ברור כי האדם נדבק (במאמר מוסגר, ראיתי גם טעויות בכיוון הזה). אבל, רגישות הבדיקה תלויה במשתנים רבים ביניהם אופן לקיחת הדגימה, אתר הלקיחה (אף, לוע או שניהם), שימוש במטוש אחד או שניים ותנאי האחסנה של הבדיקה לפני הגעתה למעבדה הבודקת. בתנאים אופטימליים רגישות הבדיקה הינה מעל 95%.

בנוסף בסוף ספטמבר 2020 אישר משרד הבריאות שימוש בשיטת בדיקה שונה המאתרת אנטיגן (חלבון של הווירוס). מאז עברו מים רבים בירקון והיום ישנן כבר בדיקות אנטיגם ביתיות. אדם שנמצא חיובי בבדיקה זו חייב בבדיקת PCR לאישור ההדבקה, דהיינו חיובי בשיטת אנטיגן אינו מספיק על מנת לאבחן באופן רשמי הדבקה בקורונה. שיטת האנטיגן המהיר מדויקת יותר ומומלצת לביצוע באנשים סימפטומטיים ופחות באסימפטומטיים. יתרונותיה העיקריים היא בעובדה שתבוצע גם מחוץ למעבדות (לרבו סקרים לפני חזרה ללימודים) ובמהירות התשובה (כרבע שעה).

בדיקה אפשרית אחרת הינה בדיקה סרולוגית הבודקת נוכחות נוגדנים בדמם של אנשים חולים או מחלימים. תאורטית היא יכולה לעזור באיתור הדבקה עכשווית באמצעות זיהוי של נוגדן מסוג IgM, אם כי הרגישות אינה גבוהה מספיק בכדי לסמוך רק על שיטה זו. אבל, וזה אבל גדול, שימוש בנוגדן מסוג IgG יכול לעזור בזיהוי הדבקה שקרתה לפני כשבועיים או יותר ועל פי נוהל ישן של משרד הבריאות גם הייתה יכולה להגדיר אדם כמחלים על כל המשמעויות. ניתן להרחיב קריאה על המשמעות של בדיקה סרולוגית חיובית בקישור הבא.