איך קוראים לזה? הרפס לביאליס? פצע חום? פצע קור?

אלו מושגים מבלבלים.

המונח הרפואי שמתאר זיהום חוזר בהרפס באזור הריריות (פה, שפתיים, אף) הינו הרפס לביאליס.

באנגלית נקרא גם שלפוחית חום (Fever blister) בעיקר בגלל שחום הוא אחד הטריגרים להופעה חוזרת של הפצעים.

אבל באנגלית נקרא גם Cold sore, בעברית פצע קור.

בבדיקה בגוגל, המונח פצע חום מחופש בממוצע כ-880 פעמים בחודש, המונח פצע קור 480 והרפס לביאליס רק 30…

איפה המיקום השכיח?

בדרך כלל בשפתיים, לעתים כפי שניתן לראות בתמונות גם בנחיריים, או על הלחי.

להרפס שלעתים מופיע על העור אבל במיקום מרוחק מהשפתיים קוראים גם הרפס גלדיאטורים וניתן לקרוא עליו בקישור הבא.

מה מקדים את הופעת ההרפס?

לעתים שום דבר, לעתים טריגר ברור.

בין הטריגרים ניתן למנות מחלת חום, קור עז, חשיפה לחום (אצלי היה מופיע אחרי ל"ג בעומר), מבחן חשוב או אירוע אחר משמעותי.

האם ניתן לדעת שההרפס יגיע?

אז הבטחתי לכם שאשתף אתכם בקשר ארוך השנים שלי עם הרפס. למעשה מאז שאני זוכר את עצמי (גיל 4 שנים, נסיעה משפחתית לבית זית שליד ירושלים), אני זוכר שכל מספר שבועות היה יוצא לי הרפס לביאליס.

עם השנים למדתי לזהות שהולך לצאת לי הרפס בשעות הקרובות.

אני מרגיש מעין בעבוע או עקצוץ באזור השפתיים. הרבה ילדים והרבה מבוגרים מרגישים הרגשה דומה ש"מחר יצא לי הרפס".

זה מאוד חשוב מכיוון שכפי שתראו בהמשך, אם בשלב הזה תתחילו טיפול הולם, תקטינו מאוד את ההופעה של ההרפס.

כמובן, שיש אנשים, וקרה לי גם לפעמים, שפשוט קמים בבוקר עם הרפס בשפתיים.

איך מזהים את ההרפס?

מעבר לתחושה שהיא לרוב חד משמעית של האדם עם השלפוחית, המראה הוא מאוד אופייני. כשהמיקום הוא קצת שונה, לדוגמה בנחיריים, אני רואה הרבה הורים ורופאים שמזהים את הפצע כזיהום חיידקי ומורחים אנטיביוטיקה ולא טיפול אנטי וירלי.

אחרי מספר ימים מעטים השלפוחיות מתייבשות ונשאר אזור יבש. החלמה מלאה לרוב תוך 6-10 ימים.

איך ניתן לאבחן את ההרפס?

ברמת של בתי חולים ניתן לבצע בדיקת PCR מהנגע. באופן פרקטי, רופא ילדים והורים מנוסים יודעים לזהות שמדובר בהרפס.

כיצד ניתן לטפל בהרפס?

קודם כל חשוב לענות על השאלה מתי כדי לטפל. התשובה היא מוקדם ככל האפשר.

אצל אותו ילד שיודע שמחר הולך לצאת לו הרפס ואומר להורים שלו ואלו מתחילים טיפול הולם, יש מצב שאפילו ניתן למנוע הופעת הפצע ובטח ובטח להקטין אותו.

הטיפול הוא תרופתי כמובן על ידי תרופות אנטי וירליות.

מהן התרופות שיש כנגד הרפס? 

בגדול, שלוש תרופות.

אציקלוביר (זובירקס) כטיפול להרפס בשפתיים

אציקלוביר היא התרופה הוותיקה ביותר לטיפול בהרפס. הממציאים קיבלו פרס נובל על המצאה זו ואני גם חייב להם רבות.

אציקלוביר קיים כטיפול תוך ורידי, בטבליות, בתרחיף ובקרם, בשמות מסחריים רבים שהמוכר בהם הוא זובירקס. היתרונות הינם הזמינות בתכשירים הרבים (לרבות תרחיף לילדים) והחיסרון הגדול הוא העובדה שיש צורך לקחת/למרוח את התרופה מספר גדול של פעמים ביום.

ואלאציקלוביר (ולטרקס) כטיפול להרפס בשפתיים

למעשה זהו אציקלוביר עם תוספת (ואלין), מה שהופך התרופה להרבה יותר זמינה ונספגת, והיתרון הוא שניתן לטפל מספר נמוך יותר של פעמים ביום. החיסרון הוא שמדובר רק על טיפול בכדורים שלא רלוונטי לילדים.

פנציקלוביר (פנליפס) כטיפול להרפס בשפתיים

פנליפס היא עוד תרופה, חדשה באופן יחסי, מהמשפחה של האציקלוביר. בעלת זמינות ביולוגית מצוינת. יש אותה בקרם בלבד ומיועדת לילדים מעל גיל 12 שנים.

אז מה מומלץ לעשות במקרה של הרפס לביאליס בילדים (ובמבוגרים)?

זיהוי מוקדם ומריחה בנדיבות של אחד הקרמים הרלוונטיים לגיל, מספר רב של פעמים ביום. אני ממש ממליץ ב-24-48 שעות הראשונות לנגב ולמרוח מחדש את הקרם האנטי וירלי כל שלוש שעות.

טיפול בסירופ או בטבליות לרוב לא מקובל בילדים באירוע של לביאליס פשוט, אם כי אני כמבוגר נעזר לא מעט בטבליות ב-24 השעות הראשונות.

מהם הסיבוכים של פצע חום/קור בילדים?

מעבר לפצע הלא יפה, שבוודאי ובוודאי מדבק אחרים בימים הראשונים, אין סיבוכים רבים. לעתים בגלל שמדובר באזור "רטוב", על וסביב השפתיים, לוקח זמן עד שהפצע עצמו מתייבש. לעתים יש גם זיהום חיידקי משני ונדרש טיפול אנטיביוטי מקומי בקרם.

מתי הילד יכול לחזור לגן?

מעניין. בהנחיות הישנות עד סוף 2023 היה כתוב שניתן לחזור לגן/בית ספר אחרי שהנגע התייבש. בהנחיות החדשות, כפי שניתן לראות בפרק באתר שדן בחזרת ילדים למוסדות החינוך, נכתב שהרפס לביאליס אינו סיבה לא לשלוח ילד למוסד החינוכי. אני חושב שלמען הסדר הטוב, ילד עם נגע חדש, פעיל וגדול, יכול להדביק ולכן עדיף שיחכה בבית עד שהנגע יתייבש.

לסיכום, נושא סופר שכיח ברפואת ילדים ומבוגרים. הכי לחשוב זה לזהות מוקדם שמדובר בהרפס, ולהתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר.

ולא להתבאס ולא להתרגז, כי ההרפס חכם, מזהה מצוקה שלנו ויוצא לחגוג עוד יותר.

אפילו בחתונה שלי הוא רקד…