סוף מאי 2023 – איזה כיף שזה הפך להיות כמעט לא רלוונטי. בכל זאת נחמד להיזכר בפרק שהיה פעם מיתולוגי…

ישנן שלוש אפשרויות לאבחון קורונה במדינת ישראל והן:

בדיקת הבחירה לאיתור הדבקה עכשווית היא בדיקת ה-PCR, המאתרת חומר גנטי של הווירוס מהפרשות נשימתיות מדרכי האוויר העליונות או התחתונות. לבדיקה ספציפיות גבוהה ביותר הקרובה ל-100% – דהיינו אם התשובה חיובית, ברור כי האדם נדבק (במאמר מוסגר, ראיתי גם טעויות בכיוון הזה). אבל, רגישות הבדיקה תלויה במשתנים רבים ביניהם אופן לקיחת הדגימה, אתר הלקיחה (אף, לוע או שניהם), שימוש במטוש אחד או שניים, ותנאי האחסנה של הבדיקה לפני הגעתה למעבדה הבודקת. בתנאים אופטימליים רגישות הבדיקה הינה מעל 95%.

בנוסף בסוף ספטמבר 2020 אישר משרד הבריאות שימוש בשיטת בדיקה שונה המאתרת אנטיגן (חלבון של הווירוס). מאז עברו מים רבים בירקון והיום ישנן כבר בדיקות אנטיגן ביתיות. אדם חיובי בשיטת אנטיגן ביתי אינו יכול לקבל אבחנה רשמית של זיהום בקורונה ומחויב בבדיקת אנטיגן מוסדי או PCR. היתרונות העיקריים של בדיקת האנטיגן הם העובדה שמבוצעת גם מחוץ למעבדות ובמהירות התשובה (כרבע שעה). החסרון הוא כמובן הדיוק הלוקה בחסר.

בדיקה אפשרית אחרת הינה בדיקה סרולוגית הבודקת נוכחות נוגדנים בדמם של אנשים חולים או מחלימים. תאורטית היא יכולה לעזור באיתור הדבקה עכשווית באמצעות זיהוי של נוגדן מסוג IgM, אם כי הרגישות אינה גבוהה מספיק בכדי לסמוך רק על שיטה זו. אבל, וזה אבל גדול, שימוש בנוגדן מסוג IgG יכול לעזור בזיהוי הדבקה שקרתה לפני כשבועיים או יותר ועל פי נוהל ישן של משרד הבריאות גם הייתה יכולה להגדיר אדם כמחלים על כל המשמעויות. ניתן להרחיב קריאה על המשמעות של בדיקה סרולוגית חיובית בקישור הבא.