גזזת הראש והקרקפת, פטרת הגוף והציפורניים וכל מה שביניהן

זיהומיים פטרייתיים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זיהום פטרייתי שטחי הפוגע בעור, שיער (לעתים נקרא גזזת) והציפורניים ופטרת עמוקה המערבת איברים פנימיים.

הזיהומים השטחיים נפוצים יותר וכוללים בתוכם את הדרמטופיטים. 

מי אלו הדרמטופיטים? אלו פטריות הניזונות מהקרטין הנמצא בשכבת הקרן (השכבה העליונה ביותר בעור), זקיקי השיער והציפורניים ולכן נמצאות באזורים אלו.

זהו נושא סבוך, עם דקויות ושמות מוזרים של פטריות ומצבים רפואיים.

והיות וזהו נושא סבוך החלטנו לפשט אותו על ידי שימוש בשני אמצעים:

1. פרק הקדמה ופרקים ספציפיים יותר – זהו פרק הקדמה שמטרתו לעשות סדר בשמות ובמונחים, על מנת שנדבר באותה השפה. הפרק הזה ישלח לפרקים ספציפיים יותר הדנים בנפרד בכל זיהום וזיהום.

2. ביקשנו מדר' שירן רייס-הוס, שהיא רופאת עור ילדים לכתוב אותו, כך שאתם תוכלו לקרוא את התוכן הכי טוב, ממומחית מצויינת שמטפל יום יום בזיהומים אלה.

את פרטיה של דר' רייס-הוס ניתן למצוא בקישור הבא.

בהצלחה.

איך אומרים? פטרת? גזזת? גוף? קרקפת?

שאלה ראשונה טובה מאוד, תודה ששאלתם.

בשפה המקצועית זיהומים המופיעים על גבי עור הגוף נקראים Tinea corporis או פטרת הגוף, זיהומים המופיעים בקרקפת נקראים Tinea capitis או פטרת הקרקפת (בשמה העממי גזזת) וזיהומים המופיעים בציפורנים נקראים Onychomycosis או פטרת הציפורניים.

שימוש הכינוי "גזזת" בבני האדם, מתייחס למקרים בהם קיים זיהום פטרייתי בשיער הקרקפת והוא גורם לנשירת שיער/התקרחות.

הכול על גזזת הראש והקרקפת, פטרת הגוף והציפורניים וכל מה שביניהן

מי המשפחות העיקריות במשפחת הדרמטופיטים וכיצד ניתן לחלק אותם לקבוצות?

אנחנו לא רוצים להפוך אתכם לרופאי עור אבל חשוב להמשך.

את פטריות הדרמטופיטים ניתן לסווג לשלוש משפחות עיקריות: 

Trichophyton, Microsporum, Epidermophyton.                                                                    

מאידך, חלוקה נוספת לפי בית הגידול הטבעי שלהן:

Anthropophilic – גדלות על עורם של בני האדם ובעלות פוטנציאל הדבקה בין מאדם לאדם.

Zoophilic – גדלות על עורם של בעלי חיים ובעלות פוטנציאל הדבקה בין בעלי חיים לבני אדם. 

Geophilic – גדלות בקרקע ובעלות פוטנציאל הדבקה בין בעלי חיים לבני אדם, כאשר לרוב הן אינן מדבקות מאדם לאדם.

אבל איזה דרמטופיט עושה איזו מחלה?

פטריות הדרמטופיטים השכיחות ביותר, שגורמות לזיהום על גבי הקרקפת, העור והציפורניים, בבני האדם המתגוררים בישראל, שייכות למשפחת ה – Trichophyton. לדוגמה T. Violaceum  /T. Mentagrophytes  /T. Rubrum. 

מקורן של פטריות אלו הוא בהדבקה אנטרופופילית (Anthropophilic), כלומר הדבקה באמצעות מגע ישיר בין אדם לאדם, או באמצעות שימוש בחפצים משותפים. 

זיהום שכיח נוסף שייך למשפחת ה Microsporum – זוהי פטרייה שמקורה בבעלי חיים (Zoophilic) והיא שאחראית לדוגמה על מרבית המקרים של זיהומי פטרת בחתולים. הזן העיקרי שגורם לפטרת בחתולים נקרא Microsporum Canis והוא מדבק גם בעלי חיים אחרים כגון כלבים, וגם בני אדם. פטריה זו פולשת לזקיקי השיער של בע"ח ובני האדם, גורמת להחלשה ושבירה של השיער/פרווה, ומכאן שמה: גזזת (מלשון שיער גזוז/גזור). 

כיצד ניתן להידבק בפטריות אלו?

ישנם גורמים שונים המעודדים הדבקה. ביניהם: חבלה או שפשוף בעור המאפשר לפטרייה לחדור לעור, מגע ישיר עם אדם או בעל חיים נגוע, שימוש בחפצים מזוהמים כגון מגבות, בגדים או נעליים, נטייה גנטית ועוד.

מקומות צפופים כמו גני ילדים ובתי ספר בהם נמצא אדם חולה או שיש חשיפה לבעל חיים נגוע, עלולים בקלות להפוך למקור הדבקה.

ומה באשר לזנים האחרים?  

קיימים זנים נוספים הגורמים למחלות בקרב בני אדם, אך הם נדירים יותר.

איך מאבחנים גזזת או פטרת?

את האבחנה יכול לעשות רופא ילדים, רופא משפחה או מומחה בעור.

הרופא יתשאל את המטופל לגבי חשיפה למקור הדבקה פטרייתי כאשר במרבית המקרים האבחנה תקבע על פי הממצאים הקליניים בבדיקת המטופל.

במקרים בהם אין תמונה קלינית ברורה, או כאשר קיימת מעורבות של הקרקפת או הציפורניים מומלץ לבצע בדיקת מעבדה הכוללת משטח לפטריות. במעבדה ניתן לצפות בפטרייה תחת המיקרוסקופ ולבצע תרבית. תרבית הפטרייה בדרך כלל צומחת תוך שבועיים ועד ארבעה שבועות. בחלק מהמעבדות קיימת אפשרות לבדיקת PCR לפטריות.

כל השיטות שהוזכרו מסייעות באבחון ואפיון סוג הפטרייה ומכאן יגזר אופן הטיפול הראוי ומשכו.

מהם הטיפולים הקיימים לזיהומים אלו?

הטיפול בפטרת הוא בתרופות אנטי-פטרייתיות הקיימות בצורה של קרמים למריחה על גבי העור או כתרופה סיסטמית (כדורים לבליעה).

מהם הטיפולים המקומיים לגזזת או פטרת?

עבור פטרת הדורשת טיפול מקומי, קיים מגוון רחב של תכשירים. התכשירים מגיעים בצורות שונות: תמיסות, משחות, קרמים, תרסיסים ואבקות, והבחירה ביניהם תיעשה על ידי הגורם המטפל, בהתאם למקום הנגוע. לדוגמה, לטיפול בעור הגוף יש להשתמש בקרם או במשחה ולטיפול בציפורניים מומלץ להשתמש בנוזל. 

לסיכום, זיכרו את מטרת פרק "המבוא" הזה והוא לעשות לכם סדר מה זה מה. אתם יותר ממוזמנים לקרוא פרק ספציפי שדן בפטרת הגוף (בקישור הבא), פרק המוקדש לפטרת הציפורניים (בקישור הבא) ופרק אחר שדן בפטרת הקרקפת (גזזת), בקישור הבא.

רק בריאות.