גזזת הראש והקרקפת, פטרת הגוף והציפורניים וכל מה שביניהן – פרק מבוא

גזזת, פטרת, ציפורניים, גוף, שיער. זה נושא מורכב וסבוך, עם דקויות ושמות מוזרים של פטריות וכל מיני מצבים רפואיים.

היות וזהו נושא סבוך החלטנו לפשט אותו על ידי שימוש בשני אמצעים:

1. פרק הקדמה ופרקים ספציפיים יותר – הפרק שאתם קוראים עכשיו הוא פרק בסיס והקדמה שמטרתו לעשות סדר בשמות ובמונחים, על מנת שנדבר באותה השפה. הפרק הזה ישלח לפרקים ספציפיים יותר הדנים בנפרד בכל זיהום וזיהום.

2. ביקשתי מד"ר שירן רייס-הוס, רופאת עור ילדים לכתוב אותו, כך שתוכלו לקרוא את התוכן הטוב והמדויק ביותר, ממומחית מצוינת שמטפלת יום יום בזיהומים אלה.

בהצלחה.

איך אומרים? פטרת? גזזת? גוף? קרקפת?

שאלה ראשונה טובה מאוד, תודה ששאלתם. תשובה בקרוב.

מהו בכלל זיהום פטרייתי בעור?

זיהום פטרייתי בעור נגרם על ידי פטריות מיקרוסקופיות שחודרות לשכבות החיצוניות של העור. הזיהום נפוץ, לרוב אינו מסוכן, אך עלול לגרום לאי נוחות ולעיתים להדבקה לסביבה.

הכול על גזזת הראש והקרקפת, פטרת הגוף והציפורניים וכל מה שביניהן

מהם הסוגים והשמות של הזיהומיים פטרייתים השכיחים בעור?

בבקשה.

• פטרת הגוף (טינאה קורפוריס – Tinea corporis) – יכולה להופיע בכל אזור על פני עור הגוף. פרק ספציפי על פטרת הגוף כאן.

• פטרת בכפות הרגליים (טינאה פדיס – Tinea pedis) – זיהום בכפות הרגליים, במיוחד בין הבהונות.

• פטרת בקרקפת (טינאה קפיטיס – Tinea capitis) – המוכר בשם נוסף "גזזת". זיהום בקרקפת, הנפוץ בעיקר בילדים והגורם לנשירת שיער והתקרחות (ומכאן הביטוי גזזת). פרק ספציפי על פטרת הקרקפת (גזזת) כאן.

• פטרת במפשעות (טינאה קרוריס – Tinea cruris) – זיהום באזור המפשעות.

• פטרת הציפורניים – (אוניקומיקוזיס – Onychomycosis) – מופיעה באזורי ציפורני הידיים או הרגליים. פרק ספציפי על פטרת הציפורניים כאן.

איזה סוג פטריה גורמת לזיהומים אלו?

סוג הפטריה נקרא "דרמטופיטים".  אלו פטריות הניזונות מהקרטין הנמצא בשכבת הקרן (השכבה העליונה ביותר בעור), זקיקי השיער והציפורניים ולכן נמצאות ומשגשגות באזורים אלו.

 מי המשפחות העיקריות במשפחת הדרמטופיטים וכיצד ניתן לחלק אותם לקבוצות?

אנחנו לא רוצים להפוך אתכם לרופאי עור, אבל זה חשוב להמשך.

את פטריות הדרמטופיטים ניתן לסווג לשלוש משפחות עיקריות: 

Trichophyton, Microsporum, Epidermophyton.                                                                    

מאידך, חלוקה נוספת לפי בית הגידול הטבעי שלהן:

Anthropophilic – גדלות על עורם של בני האדם ובעלות פוטנציאל הדבקה בין מאדם לאדם.

Zoophilic – גדלות על עורם של בעלי חיים ובעלות פוטנציאל הדבקה בין בעלי חיים לבני אדם. 

Geophilic – גדלות בקרקע ובעלות פוטנציאל הדבקה בין בעלי חיים לבני אדם, כאשר לרוב הן אינן מדבקות מאדם לאדם.

אבל איזה דרמטופיט עושה איזו מחלה?

הפטריות השכיחות ביותר שגורמות לזיהומי עור, קרקפת וציפורניים בישראל שייכות למשפחת ה־Trichophyton. דוגמאות לכך הן T. violaceum, T. tonsurans ו־T. rubrum. פטריות אלו מועברות בהדבקה אנטרופופילית – כלומר, במגע ישיר בין בני אדם או בשימוש בחפצים משותפים (כגון מגבות, כובעים או נעליים).

בנוסף, קיימת משפחת פטריות נוספת בשם Microsporum, שמקורה בבעלי חיים (זואופיליות). הפטרייה העיקרית בקבוצה זו היא Microsporum canis, הגורמת לרוב מקרי הפטרת בחתולים, אך עלולה להדביק גם כלבים ואף בני אדם. הפטרייה חודרת לזקיקי השיער וגורמת להיחלשותו ולשבירה, ומכאן נגזר שמה העממי – גזזת, מלשון "שיער גזוז".


כיצד מתרחשת הדבקה בפטריות אלה?

ישנם גורמים רבים המאפשרים לפטרייה לחדור לעור וביניהם:

חבלה או שפשוף בעור.

מגע ישיר עם אדם או בעל חיים נגוע.

שימוש בחפצים משותפים ומזוהמים (מגבות, בגדים, נעליים, מכונות גילוח).

נטייה גנטית.

מקומות צפופים, כמו גני ילדים ובתי ספר, בהם חשיפה למקור נגוע יכולה להוביל להתפרצות רחבת היקף.

ומה באשר לזנים האחרים?  

ישנם גם זני דרמטופיטים נוספים העלולים לגרום לזיהומים בבני אדם, אך הם נדירים יותר.

איך מאבחנים גזזת או פטרת?

האבחנה נעשית על ידי רופא ילדים, רופא משפחה או רופא עור. ברוב המקרים היא מבוססת על מראה קליני אופייני. במקרים מורכבים או כאשר יש מעורבות של הקרקפת או הציפורניים, מבוצעת בדיקת מעבדה:

משטח פטריות ותצפית במיקרוסקופ.

תרבית פטריות – הצומחת תוך שבועיים עד ארבעה שבועות.

במעבדות מסוימות ניתן לבצע גם בדיקת PCR, המאפשרת זיהוי מהיר ומדויק יותר.

השיטות האבחנתיות מסייעות לזהות את סוג הפטרייה, ובהתאם לכך לקבוע את אופן הטיפול ואת משכו.

מהם הטיפולים הקיימים לזיהומים אלו?

הטיפול מתבסס על תרופות אנטי־פטרייתיות – מקומיות או סיסטמיות:

# טיפול מקומי – מתאים לזיהומים בעור הגוף, ללא מעורבות הקרקפת או הציפורניים. קיימים מגוון תכשירים – קרמים, משחות, תרסיסים, תמיסות ואבקות. הבחירה בתכשיר נעשית בהתאם לאזור הפגוע. לדוגמה: קרם או משחה לעור הגוף, ותמיסה לטיפול בציפורניים.

# טיפול סיסטמי (כדורים) – נחוץ בעיקר במקרים של פטרת הקרקפת או זיהומי ציפורניים, שכן טיפול מקומי בלבד לא מצליח לחדור לעומק הזקיק או הציפורן.

לסיכום, זכרו את מטרת פרק "המבוא" הזה והוא לעשות לכם סדר מה זה מה. אתם יותר ממוזמנים לקרוא פרק ספציפי שדן בפטרת הגוף, פרק המוקדש לפטרת הציפורניים ופרק אחר שדן בפטרת הקרקפת (גזזת).

רק בריאות.