ממה בעצם מורכבים קרמים להגנה מהשמש? 

מדובר בתכשירים למריחה שמכילים "מסנני קרינה" שהם חומרים שתפקידם להחזיר או לספוג את אותה קרינה אולטרא – סגולה. קיימים שני סוגים של "מסנני קרינה" – מסנני קרינה מינרליים/פיזיקליים ומסנני קרינה כימיים – אורגניים. 

מסנני קרינה מינרליים/פיזיקליים – אלו חומרים לא אורגניים שמחזירים/מפזרים באופן פיזיקלי את קרינת ה- UV. באופן עקרוני, הם נמצאים על העור ואינם נספגים בו ולכן גורמים פחות לתופעות של גירוי העור ונחשבים לחומרים בטוחים. 

מסנני קרינה כימיים – אורגניים – אלו חומרים אורגניים שסופגים את קרינת ה- UV בתהליך כימי. חומרים אלו נספגים דרך העור בדרגות כאלה ואחרות כשהכמות הנספגת ומשמעותה אינה ברורה דיה במחקרים שבוצעו עד כה. העובדה שהם נספגים לעור עלולה לגרום גם לגירוי מקומי, תופעות אלרגיות ותופעות של פריחות בעור הקשורות לחשיפה לשמש בנוכחותם. בהקשר הזה שווה להזכיר את החומר Oxybenzone שהוא מסנן קרינה נפוץ בתכשירים רבים ואחד הגורמים השכיחים לדלקת עור אלרגית ממגע הקשורה בחשיפה לקרינה. בהקשר הקודם הועלו גם שאלות לגבי השפעות הורמונליות אסטרוגניות שלו במודלים של חיות מעבדה. עוד נזקים שנקשרו בשמו הם נזקים סביבתיים לשוניות אלמוגים. 

מהו מדד ה- SPF?

SPF זה ראשי תיבות של Sun Protection Factor שהוא מדד לעוצמת ההגנה של התכשיר מפני קרינת UVB בלבד. איך מודדים אותו? בודקים בתנאי מעבדה את עוצמת הקרינה הנדרשת כדי לגרום לכוויה שטחית (אודם) בעור המוגן באותו קרם אל מול עור שאינו מוגן. ככל שערך ה- SPF גבוה יותר כך אתם מוגנים יותר אל מול אותה עוצמת קרינה. חשוב להגיד שהמספר לא אומר כמה זמן "מותר להיות בשמש" או כל מיני המצאות אחרות אלא שככל שהמספר גבוה יותר ייקח יותר זמן לקבל כוויה מהשמש אם העור ייחשף לקרינת השמש. כלומר זה מקרה קלאסי שיותר גבוה זה יותר טוב. 

לגבי מדדים של הגנה מקרינת UVA – אין כל כך. קיימים באירופה כל מיני מדדים של יחס בין הגנה מקרינת UVB ל- UVA אבל ת'כלס אין לזה דירוג מסודר.

דר' אפי – אז איך בוחרים קרם הגנה מהשמש?

האיגוד האמריקאי לרפואת עור ממליץ לבחור מסנן קרינה שיש בו את התכונות הבאות:
• SPF בדרגה 30 או יותר.
• רחב טווח – כלומר מגן הן מפני קרינת UVB והן מפני קרינת UVA שגם לה תפקיד חשוב בגרימת נזק.
• עמיד לזיעה ולמים – המשמעות של תכשיר עמיד למים (Water proof) היא שהוא שומר על ה- SPF שלו לאחר 40 דקות או 80 דקות לתכשירים הנחשבים עמידים במיוחד (Water resistant).
• בעל טקסטורה ומגע נעימים על מנת לשפר את ההיענות בשימוש.
ואני אוסיף – שכמו בכל תכשיר קוסמטי, בחרו את התכשיר שמתאים לעור של הילד שלכם.

אז כמו שאנחנו קוראים תוויות על מוצרי מזון כי חשוב לנו מה זה מכיל לפני שהילדים שלנו אוכלים, כך אני מציע לקרוא היטב מה מכיל קרם ההגנה מהשמש שאתם קונים. עדיף לרכוש תכשירים באיכות טובה שמכילים מסנני קרינה בטוחים, מכילים את כל התכונות לעיל ומתאימים לעור הספציפי של הילד שלכם. למשל סדרת מוצרי השמש של חברת AVENE, ראו בקישור הבא. 
אני מזכיר שכולם כולם צריכים קרם הגנה, הורים וילדים. בטח אלה עם עור בהיר, נמשים ושומות אבל גם בעלי גוון עור כהה יותר.

איך מורחים קרם הגנה?

נשמע קצת טריוויאלי אבל בכל זאת חשוב להקפיד על כמה דברים כדי שאפקט ההגנה מהתכשיר יהיה מקסימלי. כמה כללים בסיסים – שימו בנדיבות, לפני החשיפה לשמש, על כל האזורים החשופים והקפידו לחזור על המריחה.
שימו בנדיבות – כדי ליהנות מאפקט ה- SPF של התכשיר צריך לשים מספיק. כמה מספיק? אם רוצים לדייק אז כ- 2 מ"ג/סמ"ר שטח עור. טוב, לא צריך להיסחף במדידות מדויקות אבל זה יוצא כמות של בערך 6 עד 9 כפיות בממוצע לאדם בוגר. תמיד עדיף למרוח עוד מאשר פחות.
טיימינג – כמו כל דבר בחיים גם פה טיימינג זה דבר חשוב. צריך למרוח את קרם ההגנה כ- 15-30 דקות לפני החשיפה לשמש כדי לאפשר לקרם ליצור את שכבת ההגנה הרצויה. טוב, זה קשה מאוד להגיע עם ילדים לבריכה, להתמרח ולחכות. לרוב צריך לנסות להחזיק אותם מלברוח למים עוד לפני שמניחים את התיקים אבל תעשו מאמץ. אפשר להתמרח לפני שיוצאים מהבית ולהוסיף עוד שכבה כשמגיעים לים, לבריכה או לכל פעילות אחרת.
על כל האזורים החשופים – אל תשכחו את הפנים, כפות הידיים והרגליים, האוזניים והעורף.
לחזור על המריחה – לא מספיקה פעם אחת. זכרו שגם תכשירים עמידים למים יורדים במים. ולכן חשוב להקפיד למרוח באופן חוזר ותדיר בערך כל שעה וחצי-שעתיים. בטח אם הילדים יוצאים ונכנסים ומתנגבים במגבת, כי זכרו שהקרם מתנגב גם הוא. גם על זה אנחנו לא תמיד מקפידים כי הילדים עסוקים בלהנות במים אבל תעשו מאמץ.
חשוב לי להזכיר להקפיד גם על כל שאר הדברים של "חכם בשמש". קרם הגנה הוא לא תחליף ולא במקום שאר הדברים.

האם צריך למרוח קרם הגנה על תינוקות קטנים?

נתחיל מזה שגם על תינוקות קטנים צריך להגן מהשמש. ההמלצה היא שמתחת לגיל 6 חודשים לא נחשוף תינוקות לשמש ישירה ונגן עליהם בעזרת הצללה ובגדים ארוכים. גם כי לא צריך וגם כי עורם הדק והרגיש של תינוקות קטנים רגיש יותר לכל מיני תכשירים וחומרים שונים בהם עלולים להיספג. יחד עם זאת, אם אין ברירה והתינוק אמור להיחשף בטעות לשמש, כדאי למרוח שכבה דקה.

לסיכום, אחד הנושאים החשובים מבחינתי. אין הרבה דוגמאות כאלה ברורות לדברים שאנחנו כהורים יכולים לעשות כדי למנוע מילדינו נזק גם בילדותם וגם בבגרותם. אנחנו משקיעים בכל כך הרבה דברים כדי לתת להם עתיד טוב והגנה מהשמש חייבת חייבת חייבת להיות חלק מהמאמצים שלנו ואנחנו חייבים להקפיד על זה. 

סה"כ מעט דברים די פשוטים לביצוע. שמרו על עצמכם.