17/10/2024

התחלת טעימות – פרק חובה לכל ההורים!

מאת: מיכל קאירי

איזה רגע מרגש!

נסו רק לדמיין את הפעם הראשונה שבה אתם טעמתם משהו שהוא לא חלב אם או פורמולה ותבינו את עוצמת הרגע.

תחילת טעימות היא סוג של תחילת ההיכרות של התינוק עם העולם הקולינרי ולדעתנו יש בה הרבה מעבר ללעיסה ובליעה.

אז ברוכים הבאים לפרק בסיסי באתר, פרק שאני מבסוט עליו המון, בעיקר בגלל האימפקט שלו על הרבה משפחות בישראל. משפחות שיודעות לעשות את הבחירות הנכונות, בעזרת האתר.

את הפוסט הבא כתבה מיכל קאירי, דיאטנית קלינית לילדים.

מיכל, שהיא אשת מקצוע מעולה, עבדה איתי בבית החולים שניידר ואפילו אפילו למדנו יחד בתיכון והיא חלק מנבחרת המומלצים של ד"ר אפי – ניתן למצוא את כל הפרטים עליה בקישור הבא.

מטרת החלק הזה הוא לתת כלים ולפרוט להמלצות פרקטיות את הנושא של התחלת טעימות מוצלחת בילדים.

האם יש עדיין כזה מושג התחלת טעימות?

ההנחיות האחרונות של משרד הבריאות ממאי 2021 משנות קצת את התחום הזה של התחלת טעימות. עם זאת, בפועל אני לא מכיר תינוק שיתחיל לראשונה בגיל חצי שנה לאכול מרק טחון ולכן לטעמי בוודאי שישנו מושג כזה ובוודאי שצריך לדעת כיצד מתחילים טעימות.

מתי להתחיל טעימות?

אם פעם כתבנו שברוב הילדים ראוי להתחיל טעימות כבר בגיל 4 חודשים, אזי החל ממאי 2021 קבע משרד הבריאות שההתחלה תהיה בסביבות גיל חצי שנה. במשפחות שיש בהם אטופיה (מחלות אלרגיות) ראו לשקול התחלת טעימות מוקדמת יותר (אבל לא לפני גיל 4 חודשים), בליווי רופא ילדים ותזונאית.

מחשבות לגבי השינוי המהותי שעשה משרד הבריאות כתובות בקישור הבא.

איך ובמה להתחיל טעימות?

בירק ובהמשך בפרי.

מדוע דווקא בסדר זה? העדיפות המסוימת להתחלה בירק הינה מכיוון שטעם הירקות פחות מתוק. היות והתינוק רגיל לטעם מתוק מחלב האם או הפורמולה יש מקום להרגיל אותו לטעמים נוספים, פחות מתוקים. בהמשך כמובן ניתן לשלב פירות.

עם איזה ירק או פרי מתחילים טעימות בילדים?

ירקות – קישוא, גזר, בטטה, דלעת, דלורית ותפוח אדמה.

פירות – תפוח, אגס, בננה ואבוקדו.

פירות הדר – פומלה, תפוז או קלמנטינה.

איך מכינים את הירקות לתינוק?

בירקות יש מקום לאידוי על מנת להכין מרקם שיהיה נוח לתינוק להאכלה:

קולפים הירק ומאדים אותו על סלסלת אידוי או במכשיר אידוי ייעודי עד לריכוך. יש להשתדל לא לאדות הירק עד מוות על מנת לנסות ולשמר חלק מהמינרלים והוויטמינים.

כיצד יודעים מהי דרגת אידוי נכונה? כאשר הירק מתרכך וניתן לטחון אותו עם מעט מים. לחילופין, סימן לאידוי ביתר הוא ירק שהפך להיות כה רך עד שבמזלג קל להפוך אותו למחית.

בהמשך, מומלץ לרסק הירק למחית חלקה בבלנדר עמוד המתאים לכמויות קטנות עם מעט ממי הבישול (מכשירי האידוי למזון תינוקות גם מרסקים את המזון).

איך מכינים את הפירות לתינוק?

בפירות יש לשמור על הכללים הבאים:

פירות עם קליפה קשה צריך לקלף (לדוגמה, תפוח או אגס).

במידה ומדובר בפרי רך (בננה ואבוקדו) אז ניתן להפוך למחית בעזרת מזלג בלבד.

במידה ומדובר בפרי קשה יש מקום לרכך אותו או לגרד אותו במגרדת.

במידה ומדובר בפרי הדר אזי יש לקלפם מהקליפה ומהציפה (החלק הלבן הסיבי) ואז ניתן לחתוך או לתת במסננת האכלה.

כיצד מתקדמים אחרי ההאכלה הראשונה?

יש לזכור שפעם לכאורה היו לנו חודשיים לבנות "התחלת טעימות" בילדים (בין גיל 4 ל-6 חודשים), והיום לכאורה תינוקות יתחילו בגיל חצי שנה. לכן במצב הקיים, בניית הכמויות והמגוון תהיה מהירה הרבה יותר מאשר בעבר.

פעם היינו אומרים שנכון לתת כל מזון חדש לפחות יומיים או שלושה, על מנת לראות שלא מתפתחת תגובה אלרגית, ובהמשך ניתן לעבור לירק/פרי הבא או למזון משולב.

היום למעשה ניתן להמליץ על שילוב עוד מהשלב ההתחלתי, כלומר אין מניעה מלתת יותר מירק אחד כבר בהתחלה. אפשר כמובן לנקוט בגישה הישנה של הצעת מזונות בודדים למספר ימים, אבל זה ממש לא חובה.

לחוששים מאלרגיה יש לזכור שרוב המזונות איתם מתחילים, בפרט הירקות אינם מזונות עם פוטנציאל אלרגי משמעותי, ולכן אל חשש.

מה לגבי תיבול?

בשלב הטעימות מומלץ לא להוסיף מלח לירקות. זאת מכיוון שצריכת המלח בישראל גבוהה מדי ויש רצון להפחתה הדרגתית של מלח ממזונות. לכן מומלץ להרגיל ילדים לטעם פחות מלוח.

למחפשים "תיבול" או טעמים מורכבים יותר ניתן להוסיף עשבי תיבול כגון פטרוזיליה, בזיליקום וכו' אותם ניתן לבשל יחד עם הירקות.

זכרו, שמהר מאוד הילדים אוכלים את כל מה שאנחנו אוכלים בבית ולכן אם אתם בית שמתבל במתינות (מעט מלח ותיבול טבעי כמו שמיר, שום, קינמון, פלפל וכדומה), אין בעיה להציע מהאוכל הביתי כבר בשלבים המוקדמים. במידה ואתם בית שמתבל עם לא מעט מלח ואבקות מרק, אז זכרו שזה מה שהילד יתרגל אליו ואולי זהו הזמן להתחיל להפחית…

מתי במהלך היום מומלץ לתת טעימות לתינוקות?

אין באמת המלצה חד משמעית לשעה אחת נכונה וכמובן שהטעימות צריכות להיות מסונכרנות עם ארוחת הפורמולה של התינוק.

בגדול, מומלץ לתת את הטעימות בשעות קבועות ביום בכדי לשמור על שגרה כאשר ישנה עדיפות לשעות הבוקר/צהריים בכדי להקל על מערכת העיכול. לרוב אלו שעות ערנות שקלות יותר לעיכול ועם פחות גזים וכאבי בטן. בנוסף, אלו שעות שבהם קל יותר להשגיח באם מתפתחת תגובה אלרגית לאחד המזונות.

כמובן שמומלץ לא לתת טעימות כאשר התינוק מאוד עייף ומתכונן לשינה.

כמה פעמים ביום לתת טעימות לתינוק?

בימים הראשונים נכון להתחיל בפעם ביום אבל בהמשך (וביננו, למשקיעים כבר בהתחלה) ניתן לנסות פעמיים ביום. היות ויש בשלב הזה עקומת למידה, של התינוק ושל משפחתו, נכון להחיש התהליך של החשיפות שאמור להיות כל כך חיובי ולהרגיל התינוק ל-2 ארוחות ביום.

שהרי זוהי חוויה שהיא גם חשובה ביותר.

מתי לתת תוספת מים לתינוק טועם?

ברור שאין צורך בתוספת מים לתינוק לפני גיל 4 חודשים וזאת מכיוון שבכל הזדמנות שבה רוצים לתת לתינוק לאכול/לשתות ניתן לתת לו חלב אם או פורמולה.

אחרי התחלת הטעימות יש לשקול תוספת מים אחרי ארוחת מוצקים שהחליפה במידה מסוימת כלכלת הנקה או פורמולה.

לצערי, אין לי מספר 'קדוש' להגיד של כמות ארוחת מוצקים שהתינוק אכל שאחריה צריך לתת (ומתחתיה לא צריך לתת) מים. אבל הגיוני לחשוב שאם התינוק אכל כמה עשרות מיליליטר של טעימות (30? 40? יותר?) וזה בא על חשבון שתיית חלב אם או פורמולה אזי אפשר להשלים לו תוספת מים.

יש לקחת בחשבון במשוואה זו גם את עונת השנה (בימים חמים נדחוף יותר למתן מים מאשר בימים קרים) והפעילות של התינוק.

איזה מים לתת לתינוק וכמה? בפרק הבא.

איך מאכילים תינוק?

הכי חשוב עם הרבה סבלנות, הקשבה, אהבה והנאה…

תכלס – האכילו את התינוק במזון המוצק בכפית המותאמת לתינוקות, ניתן להאכיל גם עם האצבעות של ההורים – לאחר שטיפת ידיים יסודית וגזירת ציפורניים.

לא מומלץ להאכיל תינוקות במזון טחון בבקבוק.

חשוב לתת לתינוק זמן להסתגל לשינוי ולראות האם נהנה מהאכילה ומעונין בה. הכמויות לפחות בהתחלה הן קטנות כ- 2-3 כפיות ביום אבל בהמשך ניתן כמובן להעלות בכמויות לפי היכולת ושיתוף הפעולה של התינוק.

הסבירו לתינוק מה הוא אוכל הדגישו את שם המאכל ואת הצבע שלו, מומלץ גם לאכול מולו באותו זמן מזון דומה. הסבירו לו על טעם המזון ושאלו אותו האם הוא רעב ומעונין בעוד מזון ולפי תגובתו קבעו האם להמשיך להאכיל או לא. תינוק המעוניין במזון יפתח את הפה ויהיה נכון למנה הבאה. לעולם אין להתעקש על סיום הארוחה אם התינוק סימן כי סיים או אינו מעוניין, אחרת נלך לאזורים של סרבנות אכילה (קראו עוד כאן).

הקפידו על גיוון בסוג המרק או שילובי הירקות, גם אם נראה שיש העדפה לטעמים מסוימים ("הוא ממש אוהב בננה") על מנת לפתח ולשמר הגיוון בטעמים ובאכילה.

בשלב הטעימות ניתן להכין מחית ולהקפיא חלק כדי למנוע בזבוז. טריק נחמד הוא הקפאה בתבניות קרח והפשרה כל יום של קובייה אחת (ובהמשך שתיים וכך הלאה). יש לזכור להוציא מהמקפיא מבעוד מועד ולא לחמם במיקרוגל.

כאשר הכמויות עולות ניתן לתת מזון טרי אותו ניתן לשמור עד 48 שעות במקרר. דהיינו, ניתן לטחון כמות ירקות או פירות המספיקה ליומיים ולשמור במקרר.

יש לזכור שמזון טרי הוא המזין ביותר אבל לא לכולם יש הזמינות להכנה יומיומית.

איך צריך לשבת תינוק בגיל זה?

תינוק בן חצי שנה לרוב הינו כבר בשל לישיבה בכיסא אוכל מותאם עם תמיכה לגב ולרגליים. חשוב לראות שהתינוק יושב בנוח ולא משקיע אנרגיה בהחזקת גופו. תינוק שמתאמץ לשמור על יציבה יאבד סבלנות מהר יותר ויהי פחות פנוי להתנסויות באוכל.

במידה והתינוק עדיין נשפך מהכיסא ניתן להאכיל בפוף, בטרמפולינה או בעגלה עם תמיכה וראש מעט מורם.

חשוב להדגיש כי התינוק לא חייב כבר לשבת עצמאית ללא תמיכה בשביל לשבת בכיסא אוכל המתאים לתינוקות.

איך מתקדמים בטעימות החל מגיל חצי שנה?

ההתקדמות תהיה בכמות, במגוון ובמרקם וכמובן בקצב ההתקדמות ששונה מילד לילד.

מבחינת מגוון, ככל שיעבור הזמן נחשוף ליותר מזונות שנוהגים לאכול בבית ובכלל.

מבחינת כמות, לאחר שלב החשיפה הראשוני, נתחיל להציע את הארוחה בשעה שהתינוק רעב, כשהוא כבר מכיר את הסיטואציה. בהדרגה הכמות תעלה. ההשלמה של החלב תהיה לפי דרישה (סימני רעב) ולא כי 'אכל מעט' או כי אולי אתמול אכל קצת יותר מהיום. הכמות שתינוק אוכל תמיד מווסתת על-ידי הילד.

מבחינת מרקם, תחילה כמו שאמרנו נציע מזון טחון אך מהר נתקדם למזונות מעוכים/מגורדים. בהמשך, נציע גם מזונות אצבע רכים, כאלו שהילד מחזיק בעצמו.

עוד בשלבים ההתחלתיים מומלץ להציע לילד כפית משלו ביד, מרוחה בממרח או מחית, גם אם לא ממש מצליח לאכול ממנה כמו שצריך. המיומנות תשתפר עם הזמן והוא ירגיש חלק בלתי נפרד מהאכילה.

מתי ניתן לשלב מזונות משלימים נוספים, לרבות אלה בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה?

אחת השאלות החשובות בפרק זה!

עם התבססות ההאכלה, ניתן ורצוי לשלב גם מזונות עם פוטנציאל אלרגני גבוה לרבות ביצים מבושלות (לדוגמה, ביצה מקושקשת או ביצה קשה מעורבבת עם אבוקדו), בוטנים (אין כמו במבה), שומשום (פרקטית, תוספת טחינה לירקות) ואף דגים. על פי הקצב שבו מתקדמות הטעימות, ניתן להוסיף לחלב השאוב/פורמולה או כתוספת לפירות, דייסת סולת או שיבולת שועל ולתת לתינוק מספר כפיות מהתערובת.

חשיבות הצגת מזון עם פוטנציאל אלרגני גבוה בגיל צעיר הוא הורדת שכיחות אלרגיה למזונות אלה, דבר שהוכח מחקרית ביחס לביצים ובוטנים. קראו עוד על נושא מעניין זה בקישור הבא.

האם יש אופציה נוספת להתחלת טעימות (שיטת הבייבי לד)?

יש.

בשנים האחרונות אנו רואים עליה בשימוש בשיטה חדשה הנקראת שיטת הבייבי לד (Baby led weaning).

במהותה שיטה זו מאפשרת לתינוק להוביל את האכילה ולהיות שותף פעיל בהתקדמות.

זוהי שיטה המתאימה לתינוקות מסוימים החל מגיל חצי שנה ויש המשלבים אותה יחד עם השיטה הקלאסית להתחלת טעימות מוקדמת.

קראו עוד על שיטת הבייבי לד ומה אנחנו חושבים עליה, בקישור הבא.

איך מתקדמים עוד בטעימות אחרי גיל 6 חודשים?

מומלץ להתקדם במספר מישורים:

הכרת מרקמים פחות חלקים. לדוגמה, ירקות ופירות מעוכים במזלג ולא מרוסקים למחית חלקה.

הרחבת המגוון וכמויות המזון בארוחה ככתוב כאן.

עידוד הרגלי אכילה עצמית – בגיל זה יש מקום לעודד את התינוק לקחת מזונות בעצמו מצלחת (מזונות אצבעות). המזון צריך להיות במרקם שאותו התינוק יכול לאחוז ביד אך שלא יהווה סכנת חנק. יש לזכור שהאכלה צריכה תמיד להתבצע בהשגחת מבוגר.

לסיכום, פרק בסיסי וחשוב ביותר כאשר הדגש הוא על האיך ופחות על הכמה. זאת מכיוון שתקשורת בהאכלה (כמו בכל אזור בחיים מסתבר) היא הבסיס לבניית יחסי האכלה והרגלי אכילה נכונים לטווח ארוך.

אנחנו ממליצים לכם ליישם ההמלצות ומאחלים בהצלחה בטעימות לכולכם…