מהו לקטוז?

לקטוז הוא דו-סוכר (פחמימה) שמורכב מגלוקוז וגלקטוז, המצוי במזונות שילדים רבים אוהבים, בעיקר חלב ומוצריו. לכן יש שקוראים לו סוכר החלב. 

עם זאת, רשימת המזונות האחרים המכילים לקטוז ארוכה וכוללת בין השאר לחמים, דגנים ומזון קפוא או משומר.

מהי רגישות (או אי סבילות) ללקטוז?

כאמור, הלקטוז מתפרק על ידי אנזים הלקטאז הנמצא במעי הדק, האיבר בו מתרחשת מרבית עיכול המזון וספיגת המרכיבים התזונתיים. 

הלקטאז מפרק את הלקטוז לשני הסוכרים הפשוטים גלוקוז וגלקטוז ולאחר מכן הגוף סופג את הסוכרים הפשוטים הללו. 

עכשיו תתארו לכם שיש חסר מלא או ירידה בכמות אותו אנזים הנקרא לקטאז ותבינו שהלקטוז לא יתפרק כהלכה במעי הדק. אם הוא לא יתפרק כהלכה במעי הדק הוא ימשיך הלאה במערכת העיכול למעי הגס שם חיידקי מעיים יפרקו אותו בתהליך הנקרא פרמנטציה (תסיסה). 

הפרמנטציה הזו היא שאחראית על התסמינים הלא נעימים שקורים לאדם ולכן לתופעה נכון יותר לקרוא אי סבילות ללקטוז.

שימו לב, זוהי אינה אלרגיה. אין פה תהליך של אנטיגן המביא לתגובה אלרגית, כפי שיכול לקרות לחלבון חלב פרה או להמון חלבונים נוספים.

פה אנחנו מדברים על סוכר ועל רגישות או יותר נכון להגיד אי סבילות.

אז מה ההבדל בין רגישות ללקטוז לאלרגיה לחלב פרה?

הורים רבים מבלבלים בין שני המונחים: אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב פרה. למרות שהם עשויים לחלוק תסמינים דומים, אלו מצבים שונים לחלוטין. אי סבילות ללקטוז היא בעיה במערכת העיכול בה לגוף יש חסר חלקי או מלא של האנזים שמפרק את הפחמימה שנקראת לקטוז. 

אלרגיה לחלבון חלב פרה מערבת את המערכת החיסונית שמזהה את החלבון כאויב ותוקפת אותו. יש מקרים של רגישות לחלבון חלב פרה שמתבטאים לרוב בשלשולים ריריים בתינוקות (קיראו עוד פה) ועד מקרים של אלרגיה חמורה ומסכנת חיים.

לכן, בעוד שאי סבילות ללקטוז עלולה לגרום לאי נוחות רבה, היא איננה יכולה ליצור תגובה משמעותית שלעתים מסכנת חיים כמו אלרגיה.

הבדל נוסף הוא בגיל כמובן – רגישות או אלרגיה לחלב נוטות להופיע במהלך השנה הראשונה לחייו, בעוד שמערכת העיכול של תינוק עדיין לא בשלה. אי סבילות ללקטוז יכולה להתחיל בילדות עד גיל ההתבגרות ויכולה להיות בולטת יותר בבגרות.

אילו סוגים של אי סבילות ללקטוז קיימים?

מחסור מולד בלקטאז (אלקטזיה)

מצב גנטי נדיר ביותר בו תינוקות נולדים ללא אנזימי לקטאז כלל. זה פגם גנטי נדיר ביותר. לתינוקות עם סוג זה של אי סבילות יופיעו שלשולים חמורים מהיום הראשון לחיים לצד חוסר יכולת לשגשג. הם זקוקים לתזונה מיוחדת מרגע לידתם כדי לגדול ולהתפתח היטב.

הקבוצה הזו היא היוצא מהכלל המעיד על הכלל – רוצה לומר שרוב רובם של התינוקות אינם בעלי אי סבילות ללקטוז, לא באופן יחסי ולא בשום אופן אחר. 

אי סבילות ראשונית ללקטוז (גנטית)

זהו גם מצב גנטי המופיע בשכיחות של עד 70% מהאוכלוסיה. מדובר פה בעצם על ירידה הדרגתית בכמות של אנזימי הלקטאז במעי הדק לרוב מגיל הילדות. התסמינים הטיפוסיים עשויים להופיע לאחר גיל 5 שנים, אך הם בדרך כלל בולטים יותר בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים. 

אי סבילות שניונית ללקטוז

מצב מאוד שכיח שעל כל הורה להכיר.

מתי המצב הזה מופיע ואצל איזה ילדים? בעיקר לאחר זיהומים במערכת העיכול של הילד כמו גסטרואנטריטיס (קלקול קיבה), אשר עלולה לפגוע באופן זמני ברירית המעי. כלומר עקב שלשולים/הקאות מרובות, תהיה ירידה זמנית בלקטאז שתביא לאי סבילות. סוג זה של אי סבילות ללקטוז הוא קצר טווח ובדרך כלל משתפר לאחר מספר שבועות.

בדרך כלל הסיפור הטיפוסי הוא של ילדון ששלשל בגלל סיבה כלשהי (וירוס זה או וירוס אחר), השתפר ליום או שניים ואז הברז נפתח שוב. השלשולים החוזרים, המאוד מימיים הם הרגישות השניונית ללקטוז שנגרמו בגלל אותה פגיעה ברירית המעיים ובלקטאז במחלת השלשולים הראשונה.

קיראו עוד על שלשולים בילדים בקישור הבא.

יש לזכור שגם מצבים כמו צליאק (שעשוי לגרום לשלשולים בין שאר התסמינים) יכולים גם כן להוביל לאי סבילות משנית ללקטוז. ברגע שמצבים אלה מנוהלים כראוי, אי סבילות ללקטוז צריכה להסתדר. קיראו עוד על צליאק ועל מי צריך להיסקר לצליאק בקישור הבא.

מהם התסמינים לאי סבילות ללקטוז?

תסמינים נפוצים של אי סבילות ללקטוז הם:

• ריבוי גזים.

• בחילה.

• כאבי בטן ונפיחות.

• שלשולים.

• בורבוריגמי (רעשי בבטן).

• פריחת חיתולים חוזרת (בגלל השלשולים).

• עצבנות או עצבות.

• קושי בעליה במשקל – במקרים של חסר לקטאז מולד מלא.

יש לזכור שגם אם לילדכם יש חלק מהתסמינים האלה, אין זה אומר כלל שיש להם אי רגישות ללקטוז. חלק מהתסמינים הללו או כולם יכולים להיות שכיחים גם אצל תינוקות וילדים בריאים.

איך מאבחנים רגישות ללקטוז?

אז השאלה הראשונה היא האם תמיד חייבים לאבחן.

למה הכוונה? אם הילדון שלכם שלשל לארבעה ימים, השתפר ליום ואז החמיר מאוד שוב, יש אפשרות שהוא סובל מחסר לקטאז שניוני, כפי שכתבנו מקודם.

יש כמובן מקום לפניה לרופא הילדים לבדיקה אבל בהנחה וגם רופא הילדים חושד באבחנה שכיחה זו, אין צורך לאבחן את המצב באמצעות בדיקות (מה גם שיקח זמן להגיע לאבחנה), אלא פשוט לטפל כפי שתראו בהמשך.

במקרים של הילדים הגדולים יותר, או המבוגרים ישנן 2 בדיקות עיקריות שניתן לעשות:

בדיקת נשיפה של מימן – בבדיקה זו, על הנבדק לשתות כמות סטנדרטית של לקטוז. לאחר מכן נמדדת כמות גז המימן שנפלט. לילדים הסובלים מלקטוז יש רמות גבוהות יותר של מימן בנשיפה. כמובן שבדיקה זו איננה מתאימה לתינוקות קטנים בגלל הקושי בביצוע.

דיאטת אלימינציה – כרוכה בהחלפה לתמ"ל ללא לקטוז או הורדת מזונות המכילים לקטוז מהתזונה כדי לראות אם יש שיפור בתסמינים. אם הסימפטומים חוזרים ברגע שהמזונות עם לקטוז מוצגים מחדש, אי סבילות ללקטוז היא ככל הנראה הגורם לבעיה.

מהו הטיפול באי סבילות ללקטוז?

הטיפול באי סבילות ללקטוז אצל תינוקות וילדים תלוי בצורה ישירה בסיבה. במידה ומדובר בחסר מולד בלקטאז (נדיר מאוד כפי שנאמר), חשוב להגיע בהקדם לרופא ילדים ולתזונאית ילדים.

הטיפול באי סבילות שניונית ללקטוז, כזו הנגרמת בעיקר אחרי קלקול קיבה (גסטרואנטריטיס) תלוי ממה התינוק/הילדון ניזונים.

• תינוק יונק – ההמלצה היא המשך הנקה ללא שינוי. הסיבה לכך היא שלחלב אם יש כל כך הרבה יתרונות תזונתיים ולקטוז (הנמצא כמובן בחלב האם) חשוב לגדילה של התינוק. 

• תינוק ניזון מתמ"ל (פורמולה) או שאתם שוקלים להציע לו תמ"ל – יש מקום לשקול מעבר לפורמולה דלת לקטוז או ללא לקטוז, אחרי התייעצות קצרה עם רופא המשפחה או עם תזונאית. 

שימו לב, על פי קוים מנחים וניירות עמדה של איגודים מקצועיים שונים מומלץ לעבור לתמ"ל דל או ללא לקטוז רק לאחר לפחות חמישה ימים (ויש שיגידו שבועיים) של שלשולים. עם זאת, במציאות היומיומית המעבר לעתים מתבצע מוקדם יותר ולעתים מיטיב מאוד עם הילדון המשלשל. אבל, ראיתי לא מעט תינוקות שעברו לפורמולה דלת לקטוז מוקדם מדי שלא תמיד לצורך מה שמביא לירידה בכמות האוכל שהילדון אוכל, מכיוון שהטעם של הפורמולה מעט שונה.

אני ממליצה לשקול במקרים אלה יתרונות מול חסרונות של מעבר לפורמולה ללא לקטוז, עם הרופא המטפל / תזונאית ילדים.

• ילדים גדולים יותר – יש מקום לשקול הפחתת כמות הלקטוז בתזונה. לרוב אין צורך להוריד לחלוטין מוצרים המכילי לקטוז, במיוחד אם הילד אוכל רק כמויות קטנות מהם עם מזונות אחרים במהלך היום.

מהי הפורמולה המומלצת ברגישות שניונית חולפת ללקטוז?

דרוש פה ריכוז.

בעבר היינו נדרשים להעביר התינוקות הללו לתמ"ל על בסיס צמחי. למה? כי רק שם לא היה לקטוז. אבל אני מקווה שכולכם מתגרדים עכשיו באי נוחות מכיוון שבפורמולה צמחית גם החלבון משתנה, מחלבון חלב פרה חללבון על בסיס סויה. וזה ממש לא נחוץ.

לשמחתנו, יש היום אופציות נוספות שלא מחייבות החלפת החלבון במקביל להחלפת הלקטוז. 

שתי האופציות הקיימות היום הן תמ״ל הקומפורט שקיים בחברות שונות והוא בעצם מופחת לקטוז. אבל שימו לב להבדלים בתכולת הלקטוז בין החברות והמותגים השונים. חברות התמ״ל מייעדות את הקומפורט לשימוש במצבים של קוליק (גזים). זה זמן מצוין להזכיר שהפחמימה העיקרית בחלב אם היא לקטוז ולכן בשגרה, אין שום בעיה שתינוק יקבל לקטוז ואין הגיון להוריד אותו (והורדה שלו גם לא עוזרת בגזים, כפי שתיקראו פה). אך במצבים שיש צורך בהפחתת לקטוז, זוהי אופציה טובה.

האופציה השניה היא תמ״ל ללא לקטוז כלל והיא כמובן תידרש במקרים החריפים יותר וגם כאן לרוב השימוש הוא זמני.

קיראו עוד על כל האופציות של תמ"ל דל או ללא לקטוז בקישור הבא.

האם ישנו טיפול תרופתי לטיפול באי סבילות ללקטוז?

בנוסף לשינויים בתזונה, ישנם טיפות, טבליות או כמוסות המכילות תחליפי לקטאז. תחליפי לקטאז מחליפים את הלקטאז שהמעי הדק לא מייצר, מה שיכול להקל את התסמינים על ידי סיוע לגוף לפרק את הלקטוז.

תכשירים אלו זמינים בשוק אך לרוב לא ניתנים לתינוקות וילדים קטנים. בכל מקרה יש להיוועץ עם רופא לפני נטילתם.

שימו לב, זה ממש לא חלק מהטיפול בתינוקות וילדים קטנים עם אי סבילות שניונית. במקרים הללו צריך רק לחכות לשיקום רירית המעי ואין צורך בטיפול ארוך טווח.

איך ניתן לספק לילד עם אי סבילות ללקטוז מספיק סידן?

באותן מקרים לא שכיחים של אי סבילות מולדת או ראשונית, יש חשיבות גדולה לדאוג לכמות מספקת של סידן לתינוקות וילדים. 

גם אם לילד יש אי סבילות ללקטוז, הוא עדיין יכול לאכול מוצרי חלב נטולי לקטוז (כמפורט בהמשך). בנוסף, ילדכם יכול לקבל סידן מירקות עלים ירוקים כמו תרד, ברוקולי וקייל, טופו, אגוזים ושקדים (כממרחים כמובן בגילאים הקטנים), שעועית לבנה, דגים (סרדינים, סלמון).. 

אם יש חשש לצריכת הסידן, ניתן לפנות לרופא הילדים על מנת לשקול מתן תוסף סידן.

אילו מוצרי חלב ניתן להמשיך להציע לילדים רגישים ללקטוז?

• גבינות עם תכולת לקטוז נמוכה מאוד, כמו גבינות קשות (ברי, קממבר, צ'דר, פטה, גאודה, מוצרלה, פרמזן, חלומי..).

• יוגורט – החיידקים ביוגורט מפרקים את הלקטוז כך שבדרך כלל ניתן להציע.

• חלב פרה דל/ללא לקטוז.

• חמאה ושמנת – מכילים כמויות קטנות של לקטוז.

האם אי סבילות ללקטוז היא מצב לכל החיים?

התשובה היא כמובן תלוי בסוג האי סבילות. 

ברוב המקרים כפי שהודגש במקרים השניוניים, אי הסבילות ללקטוז היא זמנית וחולפת אחרי מספר ימים / שבועות.

מאידך, אם לאי סבילות יש סיבה אחרת, כמו גם במקרים ראשוניים,  אזי מדובר על מצב שקיים לטווח ארוך שמחייב ילדים ומבוגרים רבים לשנות את התזונה שלהם על מנת להימנע מתסמינים.

אז מה למדנו?

על סוכר החלב שנקרא לקטוז.

על אנזים שמפרק אותו שנקרא לקטאז.

על מצבים ראשוניים שפחות שכיחים ועל מצב שניוני שהוא שכיח ובר חלוף.

על איך לחשוב ואיך לאבחן.

והכי חשוב, להיעזר ברופא ילדים מנוסה או בתזונאית ילדים מקצועית, לאבחון ולטיפול ראויים.