הכול על פריחת חיתולים בתינוקות – אבחון וטיפול

כיצד מונעים וכיצד מטפלים בפריחת חיתולים?

זאת כמובן השאלה החשובה ביותר, שימו לב שאת זה נכון לעשות גם בשגרה (למניעה) ובטח ובטח כחלק מהטיפול בעת שיש פריחת חיתולים.

התשובה שלי, לפחות לגבי המניעה, מתחלקת לשלושה חלקים:

1. איוורור, איוורור ואיוורור.
2. החלפת חיתולים תדירה.
3. משחת החתלה.

שימו לב, אלה אבני הבסיס של הטיפול בכל מצב ורגע נתון. טיפול שלא כולל את כולם יהיה זמני ולא יעיל.

איוורור למניעה ולטיפול בתפרחת חיתולים

אני ממליץ להשקיע זמן בכל פעם שמחליפים חיתול ולתת לעור לנשום ולראות קצת אור. זאת כדי לאפשר תהליך החלמה ולמנוע שגשוג של קנדידה (פטריה שנמצאת בכמות קטנה על העור של כולנו). הקנדידה מאוד אוהבת חושך ואטימות והתרבות שלה מחמירה את הדלקת, כפי שתראו בהמשך.

החלפת חיתולים תדירה כמניעה וטיפול בפריחת חיתולים

בכל פעם שיש על העור שתן או צואה, העור עובר גירוי.

לכן, החלפת חיתולים מהירה אחרי כל יציאה תעזור לכם להתמודד עם פריחת חיתולים.

בנוסף, ניקוי של האזור בעת החתלה עדיף שיתבצע בטפיחות עדינות (אין לשפשף בגסות העור הפצוע גם ככה) ובעזרת מטלית רכה ומים פושרים. אין להשתמש במגבונים עם אלכוהול או בישום כלשהו.

עדיף לשטוף הטוסיק באמצעות מים פושרים וסבון עדין ככל האפשר. אחרי השטיפה יש להספיג העור היטב אחרי השטיפה (בעדינות, בצורת טפיחה על העור ולא שפשוף).

משחת החתלה למניעת תפרחת חיתולים – מה מומלץ?

בשגרה היומיומית מומלץ לשים משחת החתלה פשוטה שמכילה אבץ בכל החתלה. תכשירים אלו מהווים מין חיץ הפרדה בין העור לסביבה. מומלץ לשים שכבה נדיבה ולהיות עקביים.

יש לציין – קיימות כל כך הרבה סוגי משחות המיועדות למטרה זו, לדעתי משחה פשוטה המכילה אבץ תעשה את העבודה ואין צורך להתפתות ולקנות משחות יקרות וממותגות.

אבל עכשיו לתינוק יש פריחת חיתולים – אז איך מטפלים?

מעבר לשלושת העקרונות שכבר הצגנו שחשוב להמשיך אותך גם כשיש כבר פריחה, לעתים ישקול הרופא שימוש גם בקרמים המכילים חומרים פעילים.

במקרים בהם מרכיב דומיננטי של זיהום בקנדידה ניתן למרוח קרם אנטי פטרייתי ומעליו שכבה נדיבה של חומר החתלה (שתי שכבות ראו בהמשך).

לעתים נדירות אני פוגש תינוקות שנזקקים לתרופה דרך הפה.

בנוסף, לעתים ניתן קרם משולב שמכיל סטרואיד חלש שתפקודו להקל על האודם וגירוי. לרוב הקרם עם הסטרואיד יינתן באותו מוצר יחד עם מרכיב אנטיביוטי ואנטי פטרייתי .

הקרמים הנפוצים ביותר למטרה זו הם טבעקוטן ופוליקוטן, דרמהקומבין או הידרואגיסטן.

מה הכוונה בשתי שכבות של קרמים?

טריק שאני עושה במקרים עקשניים הוא מריחת העור במשחה טיפולית (שמכילה לרוב סטרואיד וחומר אנטי פטרייתי) ועל משחה זו מבקש מההורים "לטייח" עם משחת חיתולים רגילה (עם אבץ). המשחה הטיפולית שעל העור תרפא העור, והמשחה החיצונית תמנע בשאיפה מהפרשות להגיע לעור. עשו זאת לתקופה מוגבלת, ולא כשגרה.  

מהו משך הזמן שנהוג לטפל במשחות טיפוליות המכילות סטרואידים?

משך הטיפול הינו ימים בודדים, זאת מכיוון ששימוש ממושך בתכשיר על בסיס סטרואידים עלול לגרום לתופעות ללואי ולעיטים החמרה במצב הקיים.

לא מעט פעמים אני פוגש הורים "שהתמכרו" לתכשירים אלה כי בהתחלה מאוד עזרו ובהמשך רק הובילו להנצחת המצב הקיים. אז שווה לעשות הכל תחת השגחה של רופא שמבין בתחום.

אבל קנדידה זה דבר מפחיד לא?

לא באנשים בריאים.

אני מזכיר שקנדידה (פטריה שכיחה) נמצאת על העור של כולנו בשגרה. ואנו חיים איתה בשלום. כאשר האזור לח וחשוך, כפי שהזכרנו מקודם, הקנדידה מרימה את הראש ומשגשגת.

אבל שוב, טיפול הולם, כפי שכתבנו בעקרונות מאמר זה, יטפל גם בקנדידה המשגשגת.

מה עושים במקרים קשים או כרוניים?

במקרים מיוחדים וממושכים כמו שלשול כרוני, ניתן למרוח תרכובת תרופתית ברקיחה מותאמת אישית הכוללים  סוכרלפט (אותו חומר שהקיבה מפרישה  כדי להגן על עצמה מעיכול עצמי), כולסטיראמין (חומר שמנטרל מלחי מרה הנמצאים בכמות רבה בצואה שלשולית ותורמים לפגיעה בעור).

מה עושים במקרים חוזרים?

לתפרחת חיתולים יש נטייה לחזור. ולכן, בחזרה הבאה ניתן לחזור על כל הטיפולים שהוזכרו פעם נוספת.

למה כדאי להיות ערניים?

לא כל פריחה באיזור החיתולים היא תפרחת קלסית, קיימות מחלות אחרות כמו סבוריאה, פסוריאזיס ואחרות, שהן כמובן יותר נדירות שדורשות אבחון וטיפול שונה לחלוטין.

על כן בתפרחות שלא מגיבות לטיפול קלסי ומתנהגים בצורה שונה מומלץ לפנות ליעוץ רופא עור מומחה לילדים.

לסיכום, נושא שכיח מאוד ברפואת ילדים. פעלו לפי העקרונות בפרק זה ותנו לילדון שלכם טיפול הכי מדויק שיש.

בהצלחה!