נשיכת עכביש (שישן חום) בילדים ובמבוגרים

חשבתי שזה נושא אזוטרי, עד שחברה טובה שלי ננשכה והחלטתי לכתוב ספציפית בנושא.

אז כמה דברים לפני שמתחילים:

מדובר על נשיכה של עכביש השכיח בישראל, השישן החום. לא עכביש בננות ולא אלמנה שחורה ולא עכבישים שיש במקומות מוזרים בעולם.

פרק על עקיצות של חרקים מעצבנים אחרים, לרבות סיבוכים וכדומה, יש לנו בקישור הבא. ניתן לקרוא גם שם מכיוון שהגישה לעקיצת חרקים ולנשיכת עכביש היא מעט דומה.

שנתחיל?

נשיכה עכביש או עקיצת עכביש?

אתם יודעים שהעברית חשובה לנו. 

ובכן, אומרים נשיכה.

מי העכביש הפושע בארץ ישראל ומתי הוא נושך?

לעכביש הנשכן קוראים שישן חום ובלועזית Loxosceles reclusa. הוא אוהב להתבודד (משמעות המילה רקלוסה היא מתבודד), ויש לו 3 זוגות עיניים (ומכאן מקור שמו העברי שישן), בעוד לרוב העכבישים 4 זוגות עיניים. 

עוד כינוי לשישן החום הוא עכביש הכינור וזה בשל תבנית הכינור המצוירת בקידמת גבו שניתן לראות בשישן הבוגר שגודלו 2-3 ס"מ.

הוא פעיל במיוחד בעונת סוף האביב ותחילת הקיץ, בעיקר בשעות הלילה, כאשר הוא אוהב להתחבא בתוך בגדים, מצעים (במיוחד כשמאופסנים על רצפת הארון בגדים).

 

נשיכת עכביש (שישן חום) בילדים ובמבוגרים

האם הנשיכה כואבת והיכן בגוף היא לרוב מתרחשת?

את הנשיכה הראשונית לרוב האדם אינו מרגיש כלל.

רוב הנשיכות קורות בחלק העליון של הזרוע (ראו בתמונה הראשונה), בבית החזה או בחלק הפנימי של הירך.

למה גורמת נשיכה של שישן חום?

שלוש התייצגויות, תגובה מקומית, תגובה מערכתית ותגובה אלרגית.

פריחה עכביש

תגובה מקומית לנשיכת עכביש שישן חום

הפריחה האדומה שבאזור הנשיכה הראשונית יכולה להתפשט כאשר במחצית המקרים באזור הנשיכה יופיע אזור שחור שמשמעותו נמק של האזור. זה הרבה פעמים הרמז לנשיכה של עכביש זה.

בהמשך יכולה להופיע שלפוחית באזור הנשיכה עם הופעת חום מקומי, צריבה והתקדמות פריחה ארגמנית (ראו בתמונה השנייה, חמישה ימים אחרי הנשיכה).

התגובה המקומית יכולה להימשך מספר ימים טובים, אפילו עד 10 ימים.

מקרים של תגובת נמק קשה עם ריפוי איטי נדירים.

תגובה סיסטמית לנשיכת עכביש שישן חום

הכוונה לכל מה שהוא מעבר לאזור הנשיכה לרבות חום, צמרמורת, הקאות, כאבי מפרקים, תמס כדוריות אדומות (המוליזה) עם מעורבות כלייתית ועוד שלל סיבוכים.

לכן יש מקום לעקוב, בין השאר, גם אחרי צבע השתן ובאם הוא כהה לדווח על כך לרופא המטפל.

תגובה אלרגית לנשיכת עכביש שישן חום

פריחות לרבות אורטיקריה (קראו פה עוד) או אנגיואדמה (נפיחות כפות ידיים או רגליים), ועוד.

מה בעצם קרה פה? זיהום? דלקת? אלרגיה?

מסתבר שבארס של העכביש יש מספר רעלנים שמביאים לתגובות הקשות שתוארו. לעתים לא שכיחות נגרם זיהום משני חיידקי באזור הנשיכה.

איך נעשית אבחנה של נשיכת שישן חום?

יש שתי אפשריות:

א. האדם יודע שהלך עליו או אפילו נשך אותו עכביש – במקרה זה האבחנה כמובן קלה.

ב. האדם לא זוכר קשר עם עכבישים – פה נדרשת הכרות של הרופא עם סוג הנשיכות הזה והמראה האופייני.

יש לזכור שיש מחלות דומות שיכולות להראות דומה, בעיקר זיהומי עור. 

במידה ויש פריחה סיסטמית, ללא סיפור של היכרות עם העכביש, האבחנה עוד יותר קשה.

מהו הטיפול בנשיכת עכביש?

קודם כל יש להגיע לאבחנה ולא לפספס דברים אחרים שהם יותר ברי טיפול, בעיקר זיהומים.

יש לנקות את אזור הנשיכה במים וסבון ולהשגיח על הילד/המבוגר.

בגדול אין טיפול ספציפי, בטח לא מניעתי אם לא קרה שום דבר.

יש לדאוג לחיסון טטנוס למי שאינו מחוסן כהלכה, כפי שכתוב בקישור הבא.

שני דברים נוספים:

אנטיביוטיקה? כמו ברוב העקיצות, גם נשיכה שישן חום אינה מאורע זיהומי ואינה מסתיימת לרוב בזיהום חיידקי. לכן, לרוב אנטיביוטיקה אינה נדרשת. מאידך, לעתים קשה מאוד להבדיל בין תגובה לארס לבין זיהום חיידקי משני ולכן הרבה מהננשכים מקבלים טיפול אנטיביוטי. 

סטרואידים? אני אוהב להמליץ על טיפול מקומי עם סטרואידים כאשר אני משאיר את הטיפול הסיסטמי (דרך הפה) למקרים מורכבים יותר עם תגובה אלרגית.

לסיכום, מצב לא נעים, שלעתים קשה לזהות, אבל הבשורה הטובה היא שרוב המקרים מסתדרים ללא סיבוכים וללא כל טיפול ספציפי.

רק לא לפספס דברים אחרים…