מהי מחלת טטנוס?

טטנוס (שמות נרדפים הם פלצת או צפדת), היא מחלה הנגמרת על ידי רעלן של חיידק הנקרא קלוסטרידיום טטני. החיידק מתרבה בדרך כלל בפצעים/חתכים ומשם מפריש רעלנים לזרם הדם הגורמים לתופעות הלא נעימות.

לשמחתנו, בעקבות החיסון המוצלח שכיחות המחלה במדינת ישראל ירדה מאוד ומומחים למחלות זיהומיות רואים מקרה כל כמה שנים בלבד.

איזה חיסונים יש כנגד טטנוס? מה ההבדל בין חיסון פעיל לסביל?

קודם כל חייבים להבין את ההבדל בין חיסון פעיל לחיסון סביל.

חיסון פעיל – זריקה לשריר של אנטיגנים (חלבונים) שגורמים לגוף לייצר נוגדנים כנגן המחולל. דהיינו, הגוף פעיל ומייצר נוגדנים. 

כל חיסוני השגרה במדינת ישראל הניתנים לכל הילדים הינם חיסונים פעילים.

חיסון סביל – מתן בזריקה לשריר של נוגדנים שהופקו מתורמים. דהיינו, הגוף סביל ומקבל הנוגדנים בלי ליצר נוגדנים. 

חיסון סביל ניתן במספר מחלות במדינת ישראל, בדרך כלל אחרי חשיפה למחלה (כאשר אין זמן לגוף לייצר בעצמו נוגדנים).

איזה חיסונים פעילים יש במדינת ישראל כנגד טטנוס?

חיסון רק כנגד טטנוס – בשימוש רק במקרים מיוחדים.

החיסון הכפול – מכיל דיפתריה וטטנוס. יש מינון לילדים ומינון למבוגרים.

החיסון המשולש – מכיל דיפתריה, טטנוס ושעלת. 

החיסון המרובע – מכיל דיפתריה, טטנוס, שעלת ופוליו מומת. 

החיסון המחומש – מכיל דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו מומת, המופילוס אינפלואנזה מסוג B. 

מתי עם ישראל מתחסנים בשגרה כנגד טטנוס?

ככתוב בפרק של טיפת חלב ילדי מדינת ישראל מקבלים חיסון פעיל בגילאים הללו:

חיסון מחומשת – גיל חודשים, 4 חודשים, חצי שנה ושנה.

מרובעת – כיתה ב'.

משולשת – כיתה ח'.

גיוס – לרוב החיסון הכפול בלבד (ראו ביקורת במאמר הבא).

הריון – בכל הריון בשאיפה סביב שבוע 30 כחלק מהחיסון המשולש הכולל שעלת.

במהלך החיים – תאורטית על פי הנחיות משרד הבריאות יש לתת מנת דחף כל 10 שנים בשיגרה, כמובן שאיש לא מקפיד על כך.

מהן תופעות הלוואי של החיסון הפעיל לטטנוס?

בעיקר רגישות במקום ההזרקה לרבות אודם ונפיחות מקומיים.

כשאני מחסן מישהו בשני חיסונים, הוא בהחלט יכול להגיד למחרת בבוקר באיזו יד חיסנתי טטנוס, כי בפירוש היד הזו כואבת קצת יותר.

שימו לב, מתן מנות מיותרות ורבות של חיסון לטטנוס עלול להביא לריבוי תופעת לוואי מקומית, בעיקר רגישות במקום ההזרקה.

אז מה עושים אחרי פציעה?

קודם כל מניעת טטנוס אחרי פציעה מתחילה בטיפול מוקדם בפצע לרבות חיטוי.

הדבר השני הוא להחליט מי צריך לקבל איזה חיסון (פעיל או סביל) אם בכלל. זה נעשה על ידי הגדרה של הפציעה כפציעה קלה או אחרת ועל ידי קביעה של מי מחוסן כראוי כנגד טטנוס ומי לא.

הגדרת פציעה קלה – פצע שטחי (פחות מ1 ס"מ עומקו), ללא סימני זיהום, ללא הרס רקמות, שקיבל טיפול מקומי תוך 6 שעות מהפציעה.

כל שאר הפציעות מוגדרות כפציעה אחרת לרבות – פצע חודר מעבר ל-1 ס"מ, פצע המלווה בהרס רקמות, פצע מזוהם (לכלוך, אדמה, צואה, רוק וכו'), פצע שלא טופל מקומית תוך 6 שעות, כוויה, נשיכה שאינה מוגדרת כפציעה קלה (קיראו פרק המוקדש לנשיכות ושריטות מבעלי חיים בקישור הבא), הכשת נחש, פצע נמקי, הפלה מזוהמת, לידה מזוהמת (ללא טיפול והשגחה מיילדותית מתאימים).

מי נחשב מחוסן כנגד טטנוס? אדם שקיבל בימי חייו לפחות 3 מנות כנגד טטנוס במרווחי זמן מתאימים.

מי לא נחשב מחוסן כנגד טטנוס – כל אדם שקיבל 2 מנות ומטה של חיסון.