כינוי למתכון סודי לטיפול בפריחת חיתולים עקשנית. רקיחה של משחת החתלה עם קורנפלור וטיוח של העכוז. המתכון המדויק התחבא איפה שהוא בעבר באתר ומאז הלך לאיבוד. פרס ינתן למוצא הישר.

אני מצטער, זה לא באמת משפט ברפואה, אבל הוא משפט שמשמש אותי כל פעם שהורה שואל אותי שאלה באוויר. המשמעות המקורית של המשפט ביידיש הייתה בקשה או משימה שחסרים פה פרטים מרכזיים בשביל לענות עליה. רוצים לתפור חליפה? צריך לדעת מה המידות ובאמת לא חשוב אם מדובר או לא מדובר, לא עלינו, ביתום. מה הקשר לרפואה? היום לדוגמה שאלה אותי אמא חמודה בוואטסאפ "יש לדויד כאבים באזור הפופיק, מה כדאי לעשות?". מה כדאי לעשות? לא יודע. כאבים בפופיק יכולים להיות כל כך הרבה דברים, כדאי במקום לשאול שאלות לגשת לבדיקה.  

משמש כשאין יותר דרך רפואית לעזור לפציינט ותפילות הן הטיפול היחיד שניתן להציע. דוגמה, "אתה רוצה לנסות עוד משלב אנטיביוטי אצל החולה הקשה מחדר שבע?". התשובה: "לא, שם אפשר לתת רק תהילים פורטה".  

משפט בסיסי ברפואת ילדים שמטרתו להראות שתופעות שהן לכאורה לא תקינות (שיעול לדוגמה) מתרחשות בצורה נורמלית בילדים בריאים, שמשתעלים עד 13 פעם ביום בשגרה. נכון בהקשר של שיעול אבל גם בהשאלה להרבה תלונות אחרות. האמא – "דוקטור, ומאז הוא קצת משתעל". רופא הילדים – "אמא, גם ילד בריא משתעל 13 פעם ביום".

לגרד את העשבים זה להיות במצב רפואי רע מאוד, ועכשיו השאלה אם מלמעלה או מלמטה. מגרד מלמעלה – מצב רע, אבל אולי החולה יצא מזה. מגרד מלמטה – הלך קפוט. וריאנט נוסף של המשפט הזה הינו "להריח את החרציות".

משפט מפתח ברפואה בכלל, וברפואת ילדים בפרט. קשה לי להסביר אותו, זה כמו הגירסה הרפואית ל- "עדיף להיות צעיר ובריא מלהיות זקן וחולה". השימוש בו יעשה כאשר איש צוות מסוים יציג לדוגמה חולה עם שלל בעיות רפואית ואז יגיד משהו בנוסח "ואני לא מבין למה דווקא הוא נזקק להנשמה". התשובה תהיה כי "כמה שאתה יותר חולה, אתה פחות בריא".

בסיסי לחלוטין. אתה מתמחה צעיר ומקבל מקרה מסוים בשעת לילה מאוחרת. הראש כבד והידיים רועדות. אבל יש פרוטוקול אז אמץ אותו ופעל לפיו מכיוון שהוא הידיד הטוב ביותר של המתמחה (והאמת, גם של המומחה). לא צריך להעמיק עוד בהסבר נכון?

משפט מפתח ברפואה, והכוונה לעובדה שאם תעשה איזו שהיא פעולה רפואית (איבחונית או טיפולית) שאין בה צורך או אינדיקציה ברורים, אז תמיד המטופל יגמור עם סיבוך (קומפליקציה).

כינוי לפסיכיאטר. "מה עם חדר 15?", תשובה "קראתי לקולגה שיתן יעוץ".

אבגד זה בראשי תיבות "אין בעיה גניקולוגית דחופה". מאיפה הסלנג הזה הגיע? אתה עובד במיון ומקבל פציינטית עם כאבי בטן תחתונה ושולח אותה לבדיקת רופא/ת נשים. היא חוזרת והרופא שאיתך שואל אותך "נו, מה אמר הגניקולוג?". התשובה היא "אבגד". לעתים משמש בציניות ובדיעבד אחרי שמתגלה שהחולה באמת סבלה ממחלה גניקולוגית דחופה…

כן כן, גם ברפואה. משפט שלמדתי ממורי ורבי פרופסור שי אשכנזי. ההסבר הפשוט ביותר הוא לתת דוגמה. ילד בן שנה עם מחלת חום של 3 ימים. הרופא רואה אודם קל באוזן ורושם פניצילין. יממה לאחר מכן החום יורד אבל לילד יוצאת פריחה המתאימה לאדמדמת. עכשיו, האמא ממהרת לרופא שקובע שלילד יש רגישות לפניצילין. אבל היות ומלכתחילה לא היה מקום לאנטיביוטיקה זו כי הילד סבל מאדמדמת שהיא מחלה וירלית שבסופה פריחה, הגענו לאן שהגענו.

להריח את החרציות ברפואה משמעו להיות או קרוב מאוד למוות או לא עלינו, כשהחולה כבר נפטר. וריאנט נוסף של המשפט הזה הינו "מגרד את העשבים".

משפט בסיסי שמסביר שיש דברים שפשוט קורים בילדים כל הזמן והם לרוב נורמליים. לדוגמה, אמא מספרת לך שאתמול הילד נפל וקיבל מכה ביד, והיום נפל וקיבל מכה בראש ולכן אולי יש לו איזו שהיא בעיה רפואית. התשובה "כל ילד נופל כל יום". או בקיצור, לא צריך להתרגש (לרוב).