- 17/03/2025
שיני בינה כלואות – כל מה שצריך לדעת
מי לא מפחד מעקירת שיני בינה?
כולנו מפחדים מרופא שיניים, בטח כשמדובר בפעולה כמו עקירת שיניים ועל אחת כמה וכמה עקירת שיני בינה כלואות. כולם מספרים לנו כמה זה מפחיד וקשה.
אז אני בטוח שאם נדע קצת יותר על התהליך ונבין את הסיבות לטיפול, אולי נוכל להגיע לעקירה קצת יותר מוכנים. וקצת פחות חוששים.
ומי שילמד אותנו הכול על שיני בינה וכתב את הפרק הזה הוא כירורג פה ולסת המוביל ד"ר יניב דגן שנמצא כמובן בפורטל הרופאים המומלצים של ד"ר אפי.
מהן שיני הבינה?
שיני הבינה הן השיניים הטוחנות האחרונות שבוקעות בפה, בדרך כלל בגיל 17-25. אצל רבים הן לא מצליחות להשלים את תהליך הבקיעה באופן תקין ונשארות כלואות – כלומר, כלואות חלקית או כלואות לחלוטין ברקמת החניכיים או הלסת.

למה שיני הבינה כלואות?
הסיבה העיקרית לכך היא חוסר מקום בלסת.
במהלך האבולוציה, הלסת האנושית קטנה יותר משהייתה בעבר, אבל שיני הבינה עדיין ממשיכות לצמוח. במצב שכזה לא נותר מקום מספק לבקיעה תקינה של השיניים ולכן הן בוקעות באופן חלקי או כלל לא.
במקרים אחרים, השן יכולה להיות בזווית הלא נכונה, מה שמונע ממנה לבקוע כמו שצריך.
האם כל מקרה של שן בינה כלואה מחייב טיפול? ומהו הטיפול הנדרש?
לא כל שן בינה כלואה דורשת טיפול, אבל אם יש כאבים או סיכון לסיבוכים, לרוב מומלץ לעקור אותה. העקירה יכולה להיות פשוטה או כירורגית, בהתאם למיקום השן ולמורכבות המקרה.
האם עוקרים שתי שיני בינה כלואות ביחד?
במקרים בהם קיימות שיני בינה כלואות בשני צידי הפה, ההמלצה שלי היא לבצע עקירה חד צדדית, בכדי לא ליצור מצב בו שני צידי הפה כאובים ומקשים על התפקוד.
ניתן, במקרים מסויימים לבצע עקירת שיני בינה דו צדדית. החלטה זאת תתקבל לאחר בדיקה של חלל הפה והצילומים.
מה הסיבות לעקירת שיני בינה כלואות?
א. מניעת סיבוכים עתידיים – שיני בינה כלואות עלולות לגרום לבעיות גם אם אינן גורמות לכאב כרגע. במקרים רבים, עוקרים אותן כדי למנוע סיבוכים אפשריים בעתיד, בעיקר בקרב צעירים שבהם ההחלמה קלה יותר.
ב. זיהומים ודלקות (פריקורוניטיס) – כאשר השן כלואה חלקית, עלול להיווצר "כיס" חניכיים שבו מצטברים חיידקים, מה שמוביל לזיהום, נפיחות, כאב, קושי בפתיחת פה וריח רע מהפה. מצב זה נקרא פריקורוניטיס, והוא אחת הסיבות הנפוצות לעקירה.
ג. נזק לשיניים סמוכות – שן בינה כלואה עלולה ללחוץ על השן הטוחנת הסמוכה, לגרום לה לעששת, שחיקה, ספיגת שורש או בעיות יישור שיניים. במקרים כאלה, עקירת שן הבינה יכולה למנוע נזק נוסף.
ד. ציסטות וגידולים – לעיתים מתפתחת ציסטה סביב שן בינה כלואה. ציסטות אלו עלולות לפגוע בעצם הלסת, בשיניים סמוכות ואפילו בעצבים. במקרים נדירים יותר, עלולים להתפתח גידולים שפירים.
ה. כאב כרוני או חוסר נוחות – כאבים חוזרים בלסת האחורית, הקרנות לאוזן, כאבי ראש או לחץ באזור עשויים להיות קשורים לשיני בינה כלואות, גם אם אין דלקת חריפה.
ו. בעיות אורתודונטיות (יישור שיניים) – במקרים שבהם נעשה טיפול אורתודונטי ליישור שיניים, שיני הבינה הכלואות עלולות להפריע לייצוב התוצאה, בעיקר אם הן גורמות ללחץ על קשת השיניים.
ז. עששת שלא ניתנת לטיפול – שן בינה כלואה חשופה יותר לעששת עקב הקושי בניקוי נכון. אם מתפתחת עששת עמוקה שלא ניתן לשקם, מומלץ לעקור את השן.
האם יש סיכונים בעקירה?
כמו בכל טיפול כירורגי, גם לעקירת שיני בינה יש סיכונים, אך הם נדירים.
בין הסיבוכים השכיחים עלולים להיות ככאבים, נפיחות ודימום. לעיתים יותר נדירות, פגיעה בתחושה בשפה ובסנטר.
מה ההבדל בין רופא שיניים לכירורג פה ולסת ולמי פונים?
רופא שיניים כללי מטפל במגוון רחב של בעיות שיניים, כולל סתימות, טיפולי שורש, כתרים, שיננות ואף עקירת שיניים.
כירורג פה ולסת הוא רופא שיניים שעבר התמחות בכירורגית פה פנים ולסתות במשך מספר שנים, בבית חולים ומומחה בטיפולים מורכבים כגון עקירות כירורגיות, השתלות עצם, ניתוחים בלסת וטיפולים הקשורים בפציעות וגידולים בפה.
אז מתי כדאי לפנות לכירורג פה ולסת?
מספר סיבות אפשריות:
כאשר השן כלואה עמוק בתוך הלסת ודורשת גישה כירורגית מורכבת.
אם השן קרובה לעצב התחושתי בלסת ויש סיכון לפגיעה תחושתית.
כאשר יש צורך בהסרת עצם סביב השן או בחיתוך השן לחלקים כדי לעקור אותה בבטחה.
אם יש דלקת חמורה, ציסטה סביב השן או סיבוכים רפואיים אחרים.
במקרים בהם המטופל סובל ממחלות רקע שעלולות להשפיע על ההחלמה.
למי כדאי לפנות?
רופא שיניים כללי יכול לבצע עקירת שן בינה פשוטה, אך אם מדובר במקרה מורכב – כירורג פה ולסת הוא הבחירה הבטוחה ביותר. אם יש ספק, התייעצו עם הרופא השיניים המטפל שידע להפנות למומחה במידת הצורך.
אז…ד"ר, זה כואב?
זאת השאלה הכי חשובה.
הטיפול מתבצע תחת אלחוש מקומי במרפאת השיניים. במהלך הטיפול אין שום סיבה להרגיש כאב. מרגישים שיש תנועה ואולי קצת לחץ, אבל לא כאב.
בחלק מהמקרים תינתן אנטיביוטיקה מניעתית לפני הטיפול. זו החלטה הנתונה בידי הרופא המטפל בהתאם לפעולה הכירורגית הנדרשת.
לאחר סיום הטיפול יש מספר ימים של התאוששות בהם מומלץ ליטול טיפול נגד כאב. נוצרת נפיחות שמגיעה לשיאה לאחר 3-4 ימים ואחר כך עוברת מעצמה.
ברוב המקרים אין מגבלה מלשוב לסדר היום הרגיל (לימודים, עבודה, בילויים) לאחר עקירה. יש לקחת בחשבון את הכאב הנלווה לפעולה כירורגית ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת בימים שלאחר העקירה.
כמובן שכל אדם מתאושש ומחלים בקצב שונה ויש להתאים את רמת הפעילות לקצב ההחלמה שלאחר העקירה.
לסיכום, אם שיני הבינה שלך כלואות או גורמות לאי נוחות, כדאי להיבדק אצל רופא שיניים. צילום פשוט יכול להראות את מצב השיניים ולעזור להחליט אם יש צורך בטיפול. את הטיפול יכול לבצע רופא השיניים המטפל שלכם או כירורג פה ולסת.
אז שיהיה טיפול קל, קצר ובטוח.

יבלות וירליות בילדים או מולוסקום – כל מה שצריך לדעת

פריחת חיתולים, תפרחת חיתולים ומה שביניהן

המנגיומה בתינוקות וילדים

שיער שלא ניתן לסירוק (תסמונת קיפי בן קיפוד)

אקנה (פצעי בגרות) – כל מה שרציתם לדעת

גרנולומה פיוגנית – כל מה שצריך לדעת

פסוריאזיס טיפתי (גוטטה) – סוג ייחודי של פסוריאזיס בקרב ילדים

שינויים בעור בהריון – איך מאבחנים ומה עושים?

זיהומי עור חוזרים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות?

עקיצה באזור העין בילדים – המדריך המלא

Café au lait spots – כתמי קפה בחלב

אבעבועות רוח בילדים – כל מה שאתם צריכים לדעת

עור אטופי בילדים – אטופיק דרמטיטיס

קוטיס (עור שיש) בתינוקות ובילדים – מה חשוב לדעת?

נבוס פלמוס – נגע עורי שכיח בתינוקות
