זיהומי עור חוזרים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות?

פוסט זה מיועד לכל אותם הורים מודאגים או מותשים מאירועים חוזרים של זיהומי עור אצל הילדים שלהם. בעיקר אימפטיגו שעובר בקרב כל ילדי הגן, או בני המשפחה, במשך שבועות מאחד לשני וחוזר חלילה. 

כדי להפיק תועלת מהמידע שפה, כדאי להיות "בוגרים" של שני פרקים חשובים באתר שיש בהם מידע בסיסי רלוונטי לנושא זה: 

הפרק הראשון – אימפטיגו בילדים

הפרק השני – זיהומי עור חיידקיים בילדים הכולל זיהומי עור שכיחים שהינם לאו דווקא אימפטיגו. 

למעשה בכל סוג של זיהום, יתכנו אירועים חוזרים, ולכן הפרק הנוכחי משלים את שני הפרקים הקודמים. 

זהו פרק למתקדמים, אז אני ממליץ למצוא שבע דקות שקטות ולקרוא מתחילתו ועד סופו. בהצלחה.

מה ההגדרה של זיהומי עור חוזרים?

האמת היא שאין הגדרה פורמלית. 

אבל ילדים או בני משפחתם שמחלימים מאירוע אחד של אימפטיגו או אבצס בעור, וסמוך להבראה מופיע אצלם נגעים חדשים, יכולים להיחשב בהחלט כסובלים מאירועים חוזרים.

בטח ובטח אם זה חוזר על עצמו יותר מפעם אחת. 

זיהומי עור חוזרים - למה זה קורה ומה אפשר לעשות? - דוקטור אפי

מה הסיבות לזיהומי עור חוזרים?

ישנם סיבות שקשורות לילד ולסביבתו וישנן סיבות שקשורות לחיידק. 

סיבות לזיהומי עור חוזרים הקשורות לילד ולסביבתו

נתחיל בדבר הפשוט ביותר. כיוון שהזיהומים הללו עוברים במגע בין ילדים או במגע בחפצים משותפים, ברגע שילד עם אימפטיגו פעיל חוזר לגן, הוא ידביק את החברים שלו והם בתורם ידביקו שוב את אלו שהספיקו להחלים וכך הלאה וכך הלאה. ככה בגן מסתובב אימפטיגו במשך שבועות.

אז חשוב להקפיד שילדים עם נגעים פעילים מטופלים ולא חוזרים לגן עד שהגלדים יבשים וניתנים לכיסוי.

בנוסף, ילדים שנפצעים הרבה, ילדים שמגרדים עקיצות עד זוב דם וכו' גם הם נוטים להזדהם יותר. פשוט בגלל שיש להם כל הזמן יותר פצעים על פני הגוף. במקרים אלו חשוב לשמור על הילד, להקפיד לחטא את הפציעות, לשמור על הגיינת ידיים ולגזוז ציפורניים. אם מדובר בעקיצות מגרדות ניתן לתת בנוסף תרופות נוגדות גרד. לדוגמה, טיפות פניסיטיל/טינדן. ניתן לקרוא בקישור וללמוד שלתרופות הללו יש אפקט של הרגעה ולעתים זה מה שאנחנו רוצים מילד שמתגרד כל היום.  

ילדים הסובלים מעור אטופי – אני רואה את זה המון. כיוון שבבסיסו של עור אטופי הוא עור יבש ופצוע, הוא נוטה להזדהם יותר מעור תקין. במקרה זה, טיפול טוב בעור ובאטופיה יעזור למנוע זיהומים חוזרים. עיינו בפרק על דלקת עור אטופית בילדים.  

מה לגבי חסר חיסוני לילד שמביא להרבה זיהומי עור – נדיר, נדיר, נדיר. 

סיבות לזיהומי עור חוזרים הקשורות לחיידק הספציפי

לרוב במקרים של זיהומי עור חוזרים אנחנו מדברים על נשאות בכמות גדולה של חיידק בשם סטאפילוקוקוס אאוראוס (סטאפילוקוק זהוב) בנחיריים ועל פני העור. ברגע שהחיידק יושב במקומות שונים על פני הגוף ובכמות גדולה, קל לו לעבור במגע ממקום למקום (הילד מחטט באף ומעביר את החיידק למקום אחר), ולזהם פצעים שטחיים שיש לכולנו כל הזמן, ובוודאי ילדים. 

איך מגלים אם הילד נשא? לוקחים לו תרבית לחיידק מהנחיריים עם מטוש (או לחילופין מאחד הנגעים הפעילים). הרי כולנו כבר מומחים בסוג הפעולה הזו לאחר הקורונה…

פרקטית גם לילדים הסובלים מזיהומים חוזרים שיוצאים שליליים לחיידק זה במטוש, לעתים הרופא יציע טיפול דהקולוניזציה (ראו בהמשך), אבל תשובה חיובית מבדיקת נשאות באף תעזור לנו לאשר את האבחנה וללמוד על פרופיל העמידות של החיידק לצורך בחירת סוג האנטיביוטיקה שבה ניתן לטפל.  

לעיתים לא רק שהילד נושא את החיידק "הפשוט" הזה, אלא הוא נושא סוג עמיד שלו שנקרא סטאפילוקוק זהוב עמיד למתיצילין הנקרא בקיצור MRSA, ראשי תיבות של Methicillin Resistant Staphylococcous Aureus. החיידק הזה עמיד לאנטיביוטיקות הרגילות שאנחנו נותנים לזיהומי עור, ולכן הוא לא נעלם אלא נוטה לחזור שוב ושוב. לצערנו, שכיחות הסוג הספציפי הזה של החיידק הולכת ועולה, בין היתר בגלל שימוש לא מבוקר בתכשירים אנטיביוטיים והעברה בקלות בין ילד לילד.

יש לחשוד שמדובר במקרה של חיידק יציב בעיקר באותם המקרים בהם למרות טיפול אנטיביוטי קונבנציונלי (לרוב צפורל/צפוויט), זיהום העור לא משתפר.

ולכן במקרים כאלה, או בילדים עם זיהומים חוזרים, יש להתעקש לקחת תרבית חיידקית מהפצעים (לרוב מטוש כחול שמגלגלים על הפצע המפריש). תשובת התרבית תלמד אותנו האם מדובר בחיידק עמיד או לא ותעזור לנו להתאים את הטיפול האנטיביוטי לרגישות של החיידק. 

ותמיד צריך לזכור את האפשרות כי יש אבחנה מבדלת ולא כל מה שנראה כמו זיהום עור חיידקי הוא אכן חיידקי. רופא ילדים מיומן יוכל לזהות בקלות את טיבו של הזיהום. 

מה עוד אפשר לראות במקרה שנלקחה תרבית וצמח חיידק?

אז כמו שאמרתי מקודם, באיזה חיידק מדויק והאם הוא חיידק רגיש או עמיד לאנטיביוטיקה שאנחנו רושמים.

בנוסף, החיידק נבדק לעוד אנטיביוטיקות ושווה לראות אם הוא רגיש או יציב אליהן.

רוב הילדים מקבלים לנגעים משחה בשם בקטרובן (רגיל או לאף) או מופירוסין טבע - בידקו בדף שקיבלת עם הרגישות של החיידק (דף זה נקרא אנטיביוגרם) אם החיידק שבודד אצל הילד שלכם בכלל רגיש לחומר האנטיביוטי הפעיל שיש בתרופות הללו שנקרא מופירוסין. אם הוא עמיד לאנטיביוטיקה זו (R בבדיקה, דהיינו Resistant) אולי שווה לנסות משחה אחרת.

חלקם האחר של הילדים מקבלים קרם/משחה בשם פוסידין או סטפידרם – בדקו באנטיביוגרם שקיבלתם אם החיידק שצמח בכלל רגיש לחומר האנטיביוטי הפעיל, נקרא חומצה פוסידית, בתרופות אלו. אם לא, צריך לחשב מסלול מחדש בעזרת רופא המשפחה שלכם. 

ובכלל, אם אתם רוצים להיות חצי מומחים במחלות זיהומיות קראו את הפרק למתקדמים על אנטיביוגרם ומשמעות שלו, בקישור הבא.

אז מה לעשות במקרה של זיהומי עור חוזרים?

אני חושב שאפשר לסכם את זה בשלושה צעדים פשוטים:

1. גשו לרופא הילדים שלכם כדי לקבל אבחנה וטיפול נכונים. יש לשקול יחדיו לקיחת תרביות מהפצעים ומהנחיריים (בדיקת נשאות) ולהתייחס לתשובות כפי שהזכרתי. 

2. נסו לזהות ולטפל בסיבה הקשורה בילד וסביבתו – הודעה בקבוצת הוואטסאפ של ההורים בגן על העובדה שישנם זיהומי עור חוזרים בגן הילדים, ולכן יש להקפיד לא לשלוח ילדים עם נגעים מדבקים ושאינם מכוסים כראוי לגן. אם הילד שלכם סובל מעור אטופי גשו לרופא הילדים לקבלת טיפול מיטבי. כמו כן, תמיד טוב להקפיד על הגיינת עור, גזירת ציפורניים, חיטוי פצעים ומניעת גרד.

3. איתור ילדים הנושאים סטאפילוקוקוס זהוב (רגיש או יציב לאנטיביוטיקה) ו/או בני משפחותיהם וטיפול במה שנקרא בשפה המדיצינית דה-קולוניזציה. קיראו ממש בהמשך. 

מה זה דהקולוניזציה?

המצאות החיידק על העור או בנחיריים נקראת קולוניזציה (מלשון התיישבות). החיידק גר עלינו. הרחקת החיידק מהעור נקראת דהקולוניזציה. 

על ידי הורדת הכמות של החיידק מהעור ובנחיריים ניתן למנוע הדבקה עצמית חוזרת או הדבקה של אחרים. 

כיצד עושים דהקולוניזציה בילדים?

1. משחה אנטיביוטית ייעודית לאזור הנחיריים של הילד. פעמיים ביום ל-5 ימים. איזה משחה? קראו פה.

2. רחצה עם סבון אנטיספטי בכל יום למשך 5 ימים. יש לסבן ולחפוף(!) (הנשאות היא גם על הקרקפת) עם הסבון האנטיספטי ועדיף להשאיר אותו על גבי העור והראש לדקה או שתיים כדי שיעשה את העבודה. אחרי שטיפת סבון זה, ומכיוון שהוא מייבש העור, ניתן להחזיר לחות על ידי שימוש בסבון ובשמפו הרגילים (באותה אמבטיה). יש לחזור על רחצה זאת במשך 5 ימים רצופים, והמהדרין מוסיפים רחצה דומה פעם-פעמיים בשבוע למשך מספר שבועות נוספים. 

3. במקרים מאוד עקשניים, מומלץ כי כלל בני הבית ידגמו כיוון שיש סיכוי שמישהו מהם הוא נשא אסימפטומטי שיכול לשמש מקור להדבקה בתוך הבית. את כל אותם בני משפחה חיוביים ניתן לצרף לתהליך. 

4. לפעמים, על בסיס שיקול דעת פרטני, הרופא יצרף לכל אלו גם טיפול באנטיביוטיקה דרך הפה כדי להשיג אפקט משמעותי יותר. 

מנסיון, דהקולוניזציה (כל הסעיפים או אף חלקם) יכולה לעזור בלהתגבר על אירועים חוזרים של זיהומי עור באותו ילד או בין בני משפחה.

לסיכום, זיהומי עור הינם שכיחים מאוד בילדים וחלקם יסבלו מאירועים חוזרים ומעצבנים המצריכים קורסים חוזרים של אנטיביוטיקה וחבל.

אירועים אלו קשורים לעיתים לסוג החיידק שגורם להם ולעיתים לגורמים הקשורים לילד ולסביבתו. 

החדשות הטובות הן שיש מה לעשות וזה גם יעיל ועובד בפועל.  

אז תהיו לי בריאים ויחד נפטר מהזיהום המעצבן הזה.