הכול על שפעת – פרק סופר חשוב לכל בני המשפחה

לפני שנתחילים מזכיר לכם את הפרקים החשובים שיש לנו על מחלת השפעת באתר:

הפרק שאותו אתם קוראים כרגע – רקע של הווירוס, אבחון, תסמינים וטיפול. פרק בסיסי ביותר שמדבר על המחלה המאוד לא נעימה הזו.

פרק על חיסוני שפעת – איזה חיסונים יש השנה לווירוס המדובר? מה היעילות שלהם והאם אני ממליץ להתחסן? הפרק מתעדכן אחת לעונה.

פרק שמדבר על כמות מקרי השפעת שיש השנה במדינת ישראל – במילים אחרות, מהי פעילות השפעת במדינה. בעונת החורף הפרק מתעדכן אחת לשבוע.

אז בחרו לכם את הפרק שאתם רוצים לקרוא, ובואו נצא לדרך.

הכול על שפעת - פרק סופר חשוב לכל בני המשפחה

מה הוא בעצם וירוס השפעת? ומהם הסוגים השונים שלו?

שפעת היא מחלה שנגרמת על ידי וירוס רגיל הנקרא Influenza המתחלק לשלוש קבוצות הנקראות A/B/C.

וירוסים משתי הקבוצות הראשונות (A ו-B) הינם מחוללי המחלה השכיחים באדם וגורמים לאפידמיות (מגפות מקומיות).

הווירוסים מהקבוצות השונות מחולקים לעוד תת סוגים נוספים לפי שני חלבונים מסוכרים שנמצאים על מעטפת הווירוס והם קובעים את הסרוטייפ (הסוג) הספציפי של הווירוס ואחראים על מידת האלימות שלו.

לחלבונים קוראים המגלוטינין (סימונו H ויש כ-15 סוגים), ונויראמינידז (סימונו N, יש 9 סוגים).

ישנה אפילו חלוקה נוספת לתתי תתים של הזנים, גם בתוך אותו סוג וירוס. לא חושב שצריך לרדת לרזולוציות הללו, אם כי יתכן ויש להן משמעות קלינית.

אבל למה אני מבלבל את המוח עם הסוגים הללו?

היות ולנגיף שפעת A יש אפידמיולוגיה מסובכת המערבת יונקים ועופות רבים המשמשים כמאגר לתת זנים עם פוטנציאל להדביק בני אדם. והיות ווירוס השפעת נוטה לעבור מוטציות רבות ושיחלופים גנטיים בין הווירוס שנמצא בחיות לזה שבבני אדם, אזי פוטנציאלית כל אחת מקבוצות האנטיגניים הרבות של H ושל N, הנמצאים בחיות, הינם בעלי פוטנציאל זיהומי בבני אדם.

שינויים קטנים בווירוס נקראים שינויים אנטיגניים מזעריים (antigenic drift) בעוד שינויים גדולים נקראים שינויים אנטיגניים משמעותיים (antigenic shift).

זוהי הסיבה שווירוס השפעת מעורר עניין גלובלי כי מעבר לאפידמיות העונתיות המוכרות יש לו פוטנציאל לגרום לפנדמיה (מגיפה עולמית).

זה יקרה באם לאחר שינוי אנטיגני משמעותי, נגיף חדש שאינו מוכר לבני אדם יכנס לסירקולציה.

אכן מגפות רבות בעבר לימדו אותנו על פוטנציאל קטלני זה.

דוגמה למגפת שפעת שהתחוללה בעולם

המגפה הקטלנית מכולן התרחשה בין השנים 1918-1920 ונקראת "השפעת הספרדית".

על פי ההערכות שפעת זו פגעה בבין עשרים לארבעים אחוז מאוכלוסיית העולם וקטלה יותר מ-20 מליון בני אדם.

ברור שתנאי הגיינה ירודים והיעדר טיפול תומך בחולים גם הם תרמו לאחוזי התמותה הגבוהים דאז, אבל מדובר בדוגמה קלאסית לזן חדש של וירוס שפעת שהכה בעולם כולו בעוצמה רבה.

מה זה שפעת החזירים?

אם מבינים את נושא הסוגים השונים של וירוס השפעת אז אפשר להבין שמדי כמה שנים מופיע זן חדש של וירוס שפעת.

זן זה זוכה לכינוי לפי המקור שלו, בדרך כלל בחיות.

נגיף שפעת מסוג A/H1N1, אשר מקורו בשיחלוף גנטי של וירוס שפעת מבני אדם, חזירים ועופות, נכנס לסירוקלציה בשנת 2009 וזכה לכינוי שפעת החזירים.

האם זה באמת חשוב איך קוראים לסוג הספציפי של הוירוס שמגיע?

השם כמובן אינו חשוב, וברור לנו היום שהווירוס שעושה שפעת החזירים לא עושה בהכרח מחלה יותר קשה מווירוס שפעת שלא זכה לשם זה.

החשש היה (ועדיין) מכניסה של וירוס מסוג חדש שהאוכלוסייה לא מחוסנת כנגדנו כראוי ושעלול לגרום לפיכך לתחלואה משמעותית יותר.

הכול על שפעת - פרק סופר חשוב לכל בני המשפחה - דוקטור אפי

איך נדבקים בשפעת?

ההדבקה בשפעת היא טיפתית. רוצה לומר שטיפות ממערכת הנשימה של חולה עוברות לרירית (פה, אף או עיניים) של אדם אחר.

גם מגע עם משטחים או ידיים לדוגמה שיש עליהן רוק לדוגמה מדבק ביותר.

באופן פרקטי אני יכול להגיד מנסיון שברוב רובם של הבתים שבהם אבחנתי שפעת היה יותר מחולה אחד במשפחה.

מה שמעיד על שיעורי ההדבקה הגבוהים גם של וירוס זה.

איך ניתן לאבחן שפעת?

פעם התשובה שלי הייתה שלרוב אבחנה זו היא קלינית על ידי הרופא המטפל.

נכנס חולה, בחורף כמובן, בכל גיל שהוא, עם חום גבוה, כאבי ראש ושרירים, מנוזל ומשתעל – יש מצב שיש לו שפעת.

היום לשמחתנו, בעידן של בדיקות אנטיגן מהירות, ניתן לקנות בכל פארם ערכה מהירה לבדיקה ואם עשיתם הבדיקה נכון, יש מצב שתקבלו אישור שיש לכם שפעת. יש לזכור שאמינותן של הרבה מהבדיקות, אינה גבוהה, ולכן גם אם הבדיקה שלילית, לא פסלנו אפשרות של קורונה. בבקשה קראו פרק ספציפי באתר שמוקדש לבדיקה המהירה לשפעת, בקישור הבא.

בסט-אפ של מחלקות אשפוז וכדומה אבחנה מדויקת יותר נעשית על ידי בדיקת PCR.

לאיזו מחלה גורם הוירוס?

הדבקה אמיתית בווירוס השפעת גורמת למחלה משמעותית ולא נעימה.

אני חוזר על המשפט כי הוא חשוב – הדבקה אמיתית בווירוס השפעת גורמת למחלה משמעותית ולא נעימה.

מדוע הדגשתי את המילה אמיתית? מכיוון שכולם חושבים שהם יודעים אם הם חלו או לא חלו בשפעת בעוד שאלו לרוב לא פני הדברים.

הרבה מהאנשים המצוננים עם או בלי חום בתקופת החורף בטוחים שהם חולים בשפעת.

אבל לרוב במחלה כל כך קלה לא היה מדובר בשפעת אמיתית אלא בווירוס נשימתי אחר.

מהכיוון השני, הרבה מהאנשים החולים עם חום גבוה ושיעול שמאובחנים כדלקת ריאות חיידקית אחרי חמישה ימים בטוחים שהייתה להם דלקת ריאות חיידקית, אבל בפועל כל המחלה הייתה שפעת ללא כל סיבוך חיידקי.

ראו  בפרק 59 בסדרה המיתולוגית מה פתאום? (קישקשתא).

ניתן ללמוד מסרטון זה גם נימוסים והליכות וגם שקישקשתא מאבחן את עצמו כחולה בשפעת (אני חייב להודות שהוא באמת נראה 'משופע').

אבל שפעת היא מחלה קשה וכוללת לרוב חום של 38 מעלות או יותר, לעתים צמרמורות וכאבי שרירים, צינון, כאבי גרון, שיעול טורדני, כאב ראש וקוצר נשימה. המחלה נמשכת כ-3 עד 7 ימים. אני מגדיר שפעת כמחלה 'מפרקת'.

מי בסיכון למחלה קשה ולסיבוכים משפעת?

המחלה קשה יותר באנשים חלשים לרבות תינוקות וילדים קטנים, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות רקע משמעותיות.

גם נשים הריוניות ואנשים הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בקבוצת סיכון למחלה קשה.

בין סיבוכי השפעת השכיחים ניתן למצוא זיהומים חיידקיים כגון דלקת ריאות, סינוסיטיס או דלקת אוזניים. ישנם עוד סיבוכים לרבות סיבוכים נוירולוגים ולבביים אבל הם פחות שכיחים.

כמה זמן נמשכת שפעת?

בדרך כלל בין שלושה לחמישה ימים.

מתי אדם נחשב לא מדבק אחרי שפעת?

בדרך כלל יום אחרי ירידת החום ושיפור בסימפטומים. 

מזכיר שיש לנו באתר פרק ספציפי שדן בחזרה לגן/בית ספר בילדים, אחרי מחלות זיהומיות שונות, בקישור הבא.

מה הטיפול לשפעת?

הטיפול בחולה שפעת הוא לרוב טיפול תומך. רוצה לומר, הורדת חום, הידרציה (החזרת נוזלים) ושיכוך כאב. כמובן שבמקרים של סיבוכים ניתן להוסיף טיפול אנטיביוטי במקרה של זיהום חיידקי משני או טיפול בחמצן למי שזקוק.

האם יש טיפול תרופתי כנגד השפעת?

סביב שנת 2009 יצא משרד הבריאות, בהתאם לחוזרים אחרים שפורסמו בעולם, בהמלצה על טיפול בתרופות אנטי וירליות בחולים מסוימים.

על פי הנחיות משרד הבריאות יש לטפל באחד משני מצבים: הראשון – חולה המשתייך לקבוצת סיכון למחלה חמורה והשני – חולה הסובל מתסמיני מחלה קשים.

יש לשים לב שעל פי הנחיות משרד הבריאות (שלא השתנו מאז ולדעת הרבה מומחים הן גורפות מדי) יש לטפל על בסיס חשד למחלה ואין צורך בבידוד של הנגיף לקבלת טיפול.

בפועל יש מספר תרופות כנגד וירוס השפעת אבל הנפוצה מכולן היא אוסלטאמיביר (טמיפלו) שמנגנון הפעולה שלה כולל עיכוב נויראמינידז והיא יעילה כנגד וירוסים מקבוצה A או B.

המומחים למחלות זיהומיות חלוקים בדעתם לגבי מידת היעילות הממשית של התרופה הזו ומה שברור הוא שעל מנת שהתרופה תעשה משהו ותקצר קצת המחלה, יש מקום להתחיל טיפול בה מוקדם במהלך המחלה. ניתן לקרוא ביתר פירוט על טמפילו בקישור הבא.

באופן אישי לא הייתי סומך על אף אחת מהתרופות כנגד שפעת שתעשה שינוי משמעותי.

כאמור, יש לזכור שלא רק שמחלת השפעת הינה מחלה קשה אלא לאור חולשת הגוף ומעורבות מערכת הנשימה, ניתן לראות סיבוכים חיידקיים אחרי זיהום בשפעת.

הזיהומים עלולים להיות קשים לרבות דלקת ריאות חיידקית, אלח דם ועוד.

בילדים קטנים ניתן לראות גם דלקת אוזניים חיידקית משנית לשפעת.

טיפול אנטיביוטי לא משנה מהלך שפעת וצריך להישמר לאותם מקרים של חשד ממשי או אבחנה של זיהום חיידקי משני.

היות וקשה מאוד להבדיל בין הסימפטומים של שפעת לסימפטומים של סינוסיטיס או דלקת ריאות חיידקית לדוגמה, הרבה מהאנשים שסובלים למעשה רק משפעת, מקבלים אנטיביוטיקה שלא לצורך.

האם יש מניעה כנגד שפעת?

כן. חיסון.

חיסון שפעת עונתי ניתן בתחילת כל עונת חורף. הרכבי הזנים משתנה משנה לשנה על פי החלטת ארגון הבריאות העולמי ועל בסיס הנתונים מחצי הכדור הדרומי. 

אבל יש לנו באתר פרק מאוד ספציפי על חיסוני שפעת, קראו בקישור הבא.

הכול על שפעת - פרק סופר חשוב לכל בני המשפחה - דוקטור אפי

לסיכום, אין מחלה קשה ברפואה מאשר "גבר עם שפעת". אבל עכשיו לא בצחוק, ראיתי לא אחד ולא עשרה אלא הרבה יותר מקרים של שפעת קשה ביותר, בילדים או במבוגרים, חלקם גם בריאים ברקע.

אז נזכור יחד שהחיסון לשפעת אינו מושלם, אבל הוא מגן ממחלה סופר קשה ולכן בנימה אישית, אני מתחסן כמובן ומחסן בכל שנה את שלושת ילדי במו ידי.

בהצלחה ורק בריאות.