28/09/2025

תסמונת PFAPA (פאפה) – דלקות גרון חוזרות בילדים ובמבוגרים

PFAPA (לעתים נקראת פאפה) היא התסמונת השכיחה ביותר אשר גורמת לאירועי חום חוזרים בילדות. 

אני מודע לכך שלמרות שתסמונת זו מופיעה באתר תחת הכותרת של "מחלות זיהומיות" זוהי אינה מחלה זיהומיות אלא מחלה דלקתית או ראומטולוגית, אבל בגלל שמדובר במחלה "שמחקה" זיהום חיידקי בלוע, בחרתי לשים אותה גם באזור זה וגם באזור הראומטולוגי באתר.

מעבר להיכרות עם האבחנה הרפואית הזו למטרת הכוונת טיפול הולם המקצר סבל, ישנה חשיבות רבה לאבחון נכון, בגלל שהרבה מהילדים הסובלים ממצב זה מפוספסים ומטופלים שלא לצורך בקורסים אנטיביוטיים חוזרים, וגם כמובן מכיוון של ניהול וטיפול יותר טובים במחלה.

אז מי שכתב את הפרק הזה הוא המומחה למחלה זו (שמכיר מחלה זו כמו את כף ידו), פרופסור גיל אמריליו, מנהל היחידה לראומטולגית ילדים בבית החולים שניידר, הנמצא בפורטל הרופאים המומלצים של האתר

 

מה משמעות השם PFAPA (פאפה)?

השם הוא למעשה ראשי תיבות של ההתיצגות של המחלה:

Periodic Fever – חום פריודי, כלומר מחזורי, המופיע כל פרק זמן קבוע פחות או יותר (לעתים ממש בדיוק).

Aphthous – בחלק מהמקרים יש אפטות (פצעים בחיפוי לבן) בלוע.

Pharyngitis – דלקת שקדים עם תפליטים כמו בתמונה שממש מחקה את מה שרואים בדלקת גרון חיידקית. 

Adenitis – ההתקפים מלווים בהגדלת בלוטות הלימפה, בעיקר צוואריות, כך שניתן להרגיש מעין גולות במישוש הצוואר.

מהו הגיל השכיח למחלה זו?

לרוב ההתייצגות היא בגילאים 2-5 שנים, אבל ראיתי גם מקרים לא מעטים שהופיעו בשנה הראשונה לחיים ולחילופין גם בבני נוער, חיילים ואפילו מבוגרים צעירים.

תסמונת PFAPA (פאפה) בילדים ובמבוגרים - דלקות גרון חוזרות

מהם סימני תסמונת PFAPA (פאפה)?

מדובר באירועים חוזרים של "התקפים" בדרך כלל כל 3-6 שבועות.

פעמים רבות ההתקפים אפילו תכופים יותר (במאמר שפרסמנו על תופעה זו קראנו להתקפים אלו Extreme PFAPA וזה אכן הכינוי המקובל בספרות הרפואית המקצועית).

מה יש ב"התקף" פאפה אופייני?

ההתקף מתחיל ב"פרודרום" כלומר מבוא להתקף שיכול להתבטא כעייפות/ טשטוש ראיה או חולשה.

זמן קצר לאחר מכן מופיע חום, בדרך כלל גבוה יחד עם עייפות, דלקת גרון עם תפליטים (מוגלה) על השקדים, הגדלת קשריות לימפה צוואריות ולעתים אפטות בלוע.

חשוב לזכור שיכולים להופיע גם כאבי בטן (שבד"כ אינם עוויתיים ("מקפלים"), וכן אפילו כאבים במפרקים (בעיקר ברגליים).

כמה זמן נמשך התקף PFAPA ללא טיפול?

לרוב כ-4-6 ימים (פלוס מינוס) ללא קשר לאנטיביוטיקה שכאמור ניתנת שלא לצורך.

מה הסיבה ל-PFAPA? ומה ההבדל בין דלקת לזיהום?

PFAPA היא דוגמה לדלקת (Inflammation) שאינה זיהום (Infection).

מה זו דלקת? דלקת היא בעצם תגובה של מערכת החיסון. באופן תקין הדלקת נוצרת כנגד גורם מזהם (חיידק, וירוס וכו') שמגיע מבחוץ. לעיתים היא בטעות, תוקפת את הגוף (ויש המון מחלות כאלו, PFAPA היא אחת מהן). אבל למטרת הדוגמה נזכור שגם חבלה או שריר שנתפס בגב מייצרים דלקת מקומית והרי אין שם חיידקים או וירוסים המעורבים. אז נבין שלא כל דלקת מקורה בזיהום. 

הטריגר לתסמונת PFAPA אינו ברור עד היום אבל אנחנו כן יודעים שהוא נפוץ יותר באנשים ממוצא ים תיכוני.

ברור שהיות ואין מדובר במחלה שנגרמת על ידי חיידק, אז טיפול אנטיביוטי לא יעזור כלל והמחלה בסופו של דבר "תיגמר מעצמה", כלומר תחלוף ללא טיפול.

בכל מקרה אי אפשר להתעלם מהסבל שהיא מותירה לילד והוריו. 

 איך רופא הילדים יאבחן PFAPA בילדים?

מצד אחד זה לכאורה פשוט – מדובר באירועים חוזרים, מחזוריים באופיים של חום ודלקת גרון בילדים עם משטחי גרון שליליים (שימו לב לדקות בהמשך, לעתים משטח הגרון חיובי לסטרפ וזה PFAPA).

אבל, וזה אבל חשוב,  צריך מספיק זמן כדי לחשוד ולזהות תסמונת זו. לכן, מאוד קשה לחשוד בה באירוע הראשון או אפילו השני. יתרה מכך, אני מזכיר שפעוטות וילדים בגילאים הללו סובלים פעמים רבות במקביל גם ממחלות "וירליות" פשוטות כפי שכולנו מכירים. אז לעתים זה קצת יותר מורכב. 

וברטרוספקטיבה – אתם מכירים את המבוגרים הללו שמספרים על אירועי דלקת גרון חוזרים לכאורה מסטרפטוקוק כשהיו ילדים? אלו שקיבלו זריקות פניצילין או עברו כריתת שקדים בגלל דלקות אלה? ובכן, בדיעבד, רבים מהם סבלו מ-PFAPA אבל אי אפשר היה לאבחן אותם כיוון שהמחלה נתגלתה לראשונה בשנת 1987 (ומאז חלפו עוד הרבה שנים עד שהחלה להיכנס לספרי הלימוד הרפואיים ולהטמעתה אצל רופאי הילדים).

מה מוצאים בבדיקת הגרון בילדים עם PFAPA? האם כדאי לעשות משטח גרון לסטרפטוקוק?

כמעט בכל התקף, ימצאו תפליטים לבנים על השקדים של הילדים. יתכן וזה לא יראה ביום הראשון או השני אבל כמעט תמיד בסופו של דבר בבדיקה טובה יש תפליט. כמובן שיש ממקרים יוצאים מן הכלל כמו כל דבר אבל אבחון טוב יאשש או ישלול את האבחנה. 

כדי לאבחן PFAPA חשוב לבצע משטחי גרון לסטרפטוקוק בכל התקף (בילדים מעל גיל שנתיים-שלוש). אם המשטח שלילי, עולה החשד להתקף של PFAPA.

אם המשטח חיובי, על הרופא לחשוב האם מדובר בזיהום אמיתי של סטרפטוקוק המצדיק אנטיביוטיקה או האם מדובר בנשאות הנמצאת בעד 15% מהאוכלוסייה ואז המצב קצת יותר מסובך כי האבחנה יכולה להיות PFAPA עם חיידק לא פעיל ש"מתחבא" בגרון.

מה עושים אם לילד יש כבר אבחנה של PFAPA ועכשיו מתחילה דלקת גרון? איך נבדיל בין שני המצבים הדומים הללו?

אז קודם כל, הורים וילדים לרוב יודעים להגיד אם מדובר בהתקף PFAPA או במשהו אחר. למרות שלכאורה אין הבדל בין המצבים (התקף PFAPA או דלקת גרון סטרפטוקוקלית), עדיין יש מאפיינים ספציפיים לכל ילד והאמא יודעת להגיד לי לרוב "זה PFAPA". מאידך, יש לזכור שגם ילד עם PFAPA יכול לסבול מסטרפטוקוק כמו כל ילד אחר.  

לכן, בכל מקרה שהתשובה אינה ברורה יש לבצע גם משטח גרון לילדים ולא להתבלבל עם נשאות לסטרפטוקוק כפי שכתבנו קודם. ניתן להרחיב קריאה על מאפיינים ספציפיים של זיהום בסטרפטוקוק.

הבדל נוסף הוא מה שיקרה לילד עם זיהום בסטרפטוקוק שיקבל טיפול ל-PFAPA בסטרואידים – ברוב המקרים הוא ישתפר למשך 12 שעות אבל החום יחזור.

איך מטפלים בהתקף של PFAPA?

הטיפול הוא מנה חד פעמית של סטרואידים ואחריה תגובת הבראה דרמטית של הילד. תוך מספר שעות החום יורד והילד מבריא לחלוטין. הורים רבים נדהמים למראה התגובה הדרמתית. ממספר ימים של חום וסבל ב-180 מעלות לילד שהופך לבריא תוך מספר שעות. 

מבחינת מינון וסוג הסטרואידים שבהם מומלץ להשתמש, זה תלוי בילד, במשקל, ביכולת הבליעה כאשר ההמלצה תהיה רק על ידי רופא שמבין בתחום.

ברוב רובם של המקרים, היות ומדובר בילדים קטנים, יומלץ על טיפול בטבליות נמסות של סטרואידים כדוגמת בטנזול/בטאפרד. יש גם תכשירים דומים בנוזל.

 מהו המינון המומלץ כטיפול בהתקף PFAPA?
זוהי תמיד שאלת השאלות ויש כמה גישות טיפוליות שרווחות בקרב הרופאים המטפלים, כאשר אני קורה לזה גישת "בית הלל" מול "בית שמאי".
האסטרטגיה הטיפולית שלי, אותה אני מכנה "בית הלל", מבוססת על כך שמינון טיפולי של סטרואידים אינו חייב להיות גבוה וכי במעל 90% מהמקרים, ניתן להשיג את התוצאה הרצויה במינון חד פעמי נמוך. לכן אני נותן בד"כ מינון נמוך יחסית של סטרואידים (0.1 מ"ג לק"ג של בטנזול/בטאפרד מעוגל כלפי מעלה או סטרואיד אחר בעל מינון תואם, במילים אחרון טבליה נמסה אחת של בטנזול/בטאפרד על כל 5 קילו משקל).
הגישה המחמירה יותר, גישת בית שמאי גורסת שיש צורך בטיפול חד פעמי בסטרואידים במינון כפול ואף משולש, לפחות בפעם הראשונה כדי להוכיח שמדובר בהתקף PFAPA ולא במחלה אחרת. כמובן שגם בגישה מחמירה זו אחרי שנעשתה האבחנה, באירועים הבאים ניתן וצריך להשתמש במינונים נמוכים יותר של סטרואידים והמטרה היא, בשיטת ניסוי ותעיה, להגיע למינון הנמוך ביותר שעושה את העבודה דהיינו "שובר התקף".

מה הכוונה ב"שובר התקף" ב-PFAPA?

בסלנג של פאפה, "שובר התקף" אומר שהילד הבריא וההתקף הבא הופיע לפחות אחרי 7 ימים. מכאן אנחנו מבינים מה יקרה באם נטפל במינוני סטרואידים נמוכים מדי שלא "שברו ההתקף". ההתקף למעשה לא יגמר ויחזור בתקופה של שבעה ימים. לרוב, זהו סימן לכך שהשתמשנו במינון לא מספק של סטרואידים או שטעינו באבחנה ולא מדובר בפאפה.

רופאים שמטפלים דרך קבע בילדים עם PFAPA יודעים לטפל ולהגיב בהתאם לכל התסריטים הללו. 

מדוע אני מעדיף מינון סטרואידים נמוך יותר בהתקף של פאפה?

מספר סיבות:
1 – במינונים גדולים יש סיכוי גבוה יותר לתופעות לוואי כגון שינויי התנהגות בילדים קטנים. 
2 – אין צורך במתן סטרואידים כדי להוכיח אבחנה של PFAPA. כמעט בכל המקרים, הסיפור הקליני משכנע, ורופא מיומן יאשש את האבחנה גם ללא צורך בניסיון טיפולי.
3 – בכל מקרה (גם במינון נמוך יותר מהמינון שלי), במידה ומדובר ב-PFAPA, החום יישבר תוך מספר שעות. ההבדל היחיד הוא שמקרה כזה, החום יחזור תוך מספר ימים עד שבוע. ומה עושים במקרה כזה? פשוט מאוד – מעלים בכדור אחד בהתקף הבא. זה המינון שתמיד אבל תמיד "שובר התקף" וכך חוסכים לילד מינון גבוה ומיותר של סטרואידים.
זה קורה כאמור בפחות מ-10% מהמקרים (כי בד"כ המינון הראשוני מספיק) וזו גם הגישה שהתוויתי ב-PFAPA Consensus treatment plan של ארגון המחקר האמריקאי לראומטולוגית ילדים.  

האם אין נזק בטיפול במינונים גבוהים של סטרואידים חד או רב פעמי?

לא. על פי הניסיון הטיפולי העשיר שלי, וגם על פי הספרות המדעית, אין נזק בטיפול במנה חד פעמית במינונים המדוברים. 

נכון, אחת מתופעות הלוואי של בטנזול יודע היא אי שקט בילדים מסוימים. בילדים אלה יש למצוא את העמק השווה בין מינון ש"שובר התקף" כפי שהסברתי אבל לא גורם לאי השקט האופייני. במקרים שזה לא מסתדר ניתן לבחור יחד עם הרופא המטפל בסטרואיד אחר שפחות חוצה את מחסום הדם-מוח כמו דנלון. ובכל מקרה לזכור שאי השקט הזה אינו מסוכן כמובן לילד.

כאמור גם המחלה (וגם הטיפול בסטרואידים) אינם פוגעים בגדילה או בתפקוד של הילד, מעבר לימי המחלה הלא נעימים.

האם יש טיפולים אחרים ל-PFAPA?

במקרים עקשניים שבהם יש תגובה פחות טובה לטיפול בסטרואידים ניתן להתייעץ עם מומחה בתחום. 

צריך לזכור שבמקרים עקשניים בהם המרווח בין ההתקפים מצומצם (Extreme PFAPA) יש טיפול מונע יעיל במרבית ההתקפים (לומר מונע אותם לחלוטין) בתרופה הנקראת קולכיצין ולכן כדאי להתייעץ עם מומחה בתחום. 

מה לגבי כריתת שקדים ופאפה?

במקרים עקשניים במיוחד אפשר לשקול כריתת שקדים מלאה, אבל אני חייב לציין שמבין המאות הרבות של מטופלים שראיתי עם PFAPA, המלצתי על האופציה הזו לפחות מעשרה. 

מה יקרה בהמשך בילדים עם PFAPA? מתי זה יעבור?

עם העלייה בגיל, התכיפות והעוצמה של האירועים יורדת.

ואחרי מספר שנים המחלה עוברת כמעט בכל המקרים. 

מעניין לציין אנקדוטה והיא שדווקא אחרי האבחנה והתחלת טיפול הולם בסטרואידים בחלק מהמטופלים (למעשה כ-50% מהמקרים) מתקצר הזמן בין התקף להתקף. מבאס אבל תמיד יש מה לעשות ולמעשה צריך לזכור שניתן ואפילו קל לנהל את המחלה, ולא שהיא לא תנהל אותנו. כל זאת עד שהיא תעבור לחלוטין. 

מה זה אקסטרים PFAPA?

אז כמו שכתבתי לפני כן, אקסטרים פאפה זה מושג ש"המצאנו" (כשבניתי עם ארגון המחקר האמריקאי לראומטולוגית ילדים את הקווים המנחים לטיפול ב-PFAPA שהתבססה על קונסנזוס של מומחים בתחום) והוא הביטוי מקובל כיום בספרות הרפואית לתאור תת אוכלוסיה של ילדים עם פאפה שההתקפים שלהם מופיעים כל פחות משבועיים למשך 3 חודשים רצופים לפחות.

מחקר ישראלי חלוצי על מאפייני אוכלוסיית ילדים זו מסוכם באתר בחלק אחר.

האם שווה לטפל ב-PFAPA? בסך הכול מדובר בחום למספר ימים?

נכון, בסך הכול מדובר במחלה לא נעימה לילד, גם אם אינה מסוכנת. אבל 3-6 ימים של חום גבוה זה לא משהו שאני מאחל לאף ילד.

אז האם חייבים לטפל בסטרואידים? לא. זה בהחלט תלוי בהעדפת הילד והוריו כאשר צריך לזכור גם שבכל מקרה ניתן ורצוי להשתמש במשככי חום ומורידי חום (העזרו במחשבון באתר).

אבל ככלל, למרות שכאמור אני לא מחייב, אני ממליץ לא להירתע כלל מטיפול בסטרואידים באותם ילדים. הרווח שהילד מקבל מאותו טיפול חד פעמי (מחלים כבמטה קסם ולמחרת הולך לגן או לבית הספר כמו חדש) הוא הרבה יותר גדול מההפסד המינורי שיש במתן מנת סטרואידים פעם ב-3-6 שבועות.

בכל מקרה,  יש להבין שגם במקרים של יטופלו, מעבר לאי הנעימות סביב החום וההתקף, לא נגרם שום נזק לילד.

לסיכום, בתקופה זו כשכל המידע זמין גם להורים דרך גוגל או צ'אט GPT, ועדיין הרבה מקרי פאפה מתפספסים על ידי גורמים מקצועיים, פעמים רבות האבחנה נחשדת על ידי ההורים שקוראים פרקים כמו הפרק הזה ומעירים את תשומת לב רופא הילדים לנושא. 

אז נכון שקל לפספס בהתקף הראשון או השני, אבל כשיש כבר מספר אירועים במחזוריות די קבועה של דלקת גרון בילדים (ולעתים גם במבוגרים) ראוי לקרוא ולחשוד בתסמונת פאפה ואז לפנות לרופא ילדים המכיר היטב את המחלה ויודע לטפל בה.

במידה והדברים מסתבכים או שיש צורך ב"תפירת חליפה" טיפולית מותאמת יותר,  כדאי להתייעץ עם ראומטולוג ילדים.

ורק שנהיה בריאים…

PFAPA2