מי נדבק ואיך בווירוס רוטה?

לפני הכנסת החיסון לשימוש, וירוס זה היה האחראי העיקרי לשלשולים (קלקול קיבה) בילדים קטנים. לא מעט מהתינוקות/הילדים שנדבקו בפעם הראשונה בחייהם בגיל הצעיר היו מגיעים לביקור רופא, לחדרי מיון ולבסוף לאשפוז, לרוב בשל התייבשות.

תקופת הדגירה (הזמן מהדבקה לתסמיני מחלה) הינה סביב 48 שעות, כאשר הווירוס נמצא בהפרשות מערכת העיכול בכמות גבוהה גם בתקופת הדגירה הזו ומופרש בצואה בכמות רבה גם מספר ימים אחרי העלמות הסימפטומים וההחלמה.

העברה מאדם לאדם הינה פקלית אורלית. דהיינו, מצואה של ילד אחד, דרך משטחים או ידיים, לפה של ילד אחר. הווירוס יציב מאוד על משטחים אפילו לתקופה של שבועות. 

במדינת ישראל עיקר התחלואה לפני הכנסת החיסון לשימוש הייתה דווקא בחודשי החורף.

איזו מחלה עושה וירוס רוטה?

לרוב ההתיצגות הייתה מאוד טיפוסית – ילד צעיר, לרוב בשנת החיים הראשונה לחייו שמתחיל עם הקאות ובהמשך (אחרי 24-48 שעות) שלשולים מימיים. בכשליש מהמקרים המחלה הייתה מלווה בחום גבוה.

המחלה לרוב נמשכת כ-3-7 ימים, כאשר הסיבוך השכיח היה התייבשות.

ילדים גדולים יותר, או מבוגרים, שלהם זו לא הפעם הראשונה שהם נפגשים בווירוס היו עושים מחלה קלה יותר, כדוגמת שלשולים של 24 שעות.

בילדים מדוכאי חיסון, או עם מחלות רקע, זיהום בווירוס רוטה היה מחלה קשה שמוציאה מאיזון ובמקרים שכיחים הצדיקה אשפוז, בעיקר לאיזון התייבשות.

לצערי, אני עדיין זוכר תקופה בה ילד אחד בערך כל שנה, לרוב עם מחלות רקע, היה נפטר בבית החולים שלנו בשל זיהום ברוטה וסיבוכים, לרוב התייבשות, הפרעות מלחים בדם וחמצת קשה.

איך מאבחנים זיהום ברוטה?

בזמנו היינו עושים בצואה בדיקת אנטיגן.

כיום, ברוב קופות החולים ובתי החולים, נכנסה לשימוש בדיקת PCR בצואה, שהיא בדיקה מדויקת יותר.

איך מטפלים בזיהום ברוטה?

אין טיפול ספציפי.

הטיפול היה תומך לרבות הורדת חום (עם דגש על פראצטמול ופחות איבופרופן בשל חשד להתייבשות, כפי שתקראו בקישור הבא) ותיקון ההתייבשות והפרעות המלחים אצל הילדים.

מקרים קלים היו מסתדרים עם תמיסות ORS בבית (לא יודעים מה זה? חשוב לקרוא בקישור הבא) ומקרים מורכבים יותר במוקד או באשפוז עם נוזלים לווריד.

בחלק מהמקרים היינו רואים הטבה מסוימת אצל הילד ואז החמרה נוספת ושוב שלשולים מימיים מרובים. זה לרוב העיד על חסר לקטאז שניוני, כפי שקורה לפעמים בתינוקות משלשלים. מה עושים? בקישור הבא.

אז כל ילד משלשל זה רוטה?

ברור שלא. זה לא היה נכון פעם, וזה בטח לא נכון להיום (עידן החיסון). יש עוד סיבות רבות ומגוונת לשלשולים בילדים.

אני מזכיר את השאלה הגדולה ביותר שאתם צריכים לשאול כאשר הילד שלכם משלשל והיא האם השלשול הינו מימי או רירי/דמי.

מה ההבדל בין שלשול מימי לבין שלשול רירי או דמי? בקישור הבא.

מתי ילדון יכול לחזור לגן הילדים אחרי זיהום?

ככתוב בפרק על חזרת ילדים למוסדות חינוך, אפשר להחזיר לגן כיממה אחרי השלשול האחרון.

מה מגן על הילדים מפני הווירוס?

הנקה – היות והאם מעבירה לתינוק נוגדנים כנגד מזהמים "שפגשה" בימי חייה, והיות ויש לאם נוגדנים כנגד הווירוס, בתינוקות יונקים המחלה לרוב הייתה קלה יותר מאשר בלא יונקים.

חיסון – קראו בהמשך.

האם יש חיסון כנגד הווירוס?

כן, שניים:

Rota Teq – מתוצרת חברת מרק (MSD). ניתן ב-3 מנות, כפי שתקראו בהמשך, ומכיל 5 זנים מוחלשים של הווירוס.

Rotarix – מתוצרת חברת GSK. ניתן ב-2 מנות ומכיל זן מוחלש של הווירוס. 

למעשה, שני החיסונים הינם חיים מוחלשים, הניתנים דרך הפה.

אין יתרון או חסרון ממשי לאחד מהחיסונים, והחיסון הניתן במדינת ישראל הינו תלוי עלויות ומכרזים ולא העדפה רפואית זו או אחרת.

בשנים האחרונות החיסון שניתן בישראל הינו הרוטהטק.

ממתי החיסון כנגד רוטה ניתן בשגרה במדינת ישראל?

החיסון הוכנס לשימוש שגרתי בתאריך 01/12/2010 בכל טיפות החלב.

בשנתיים שקדמו לכך היו ילדים במדינת ישראל שהתחסנו במסגרת פרטית.

מי שרוצה לדעת אם הילד שלו חוסן או שלא חוסן כנגד רוטה, מוזמן לראות איך קוראים פנקס חיסונים, בקישור הבא.

באיזו גיל ניתן החיסון רוטהטק בארץ או בעולם?

החיסון ניתן בצורה שגרתית בפגישות טיפת החלב בגיל חודשיים, 4 חודשים וחצי שנה.

את המנה הראשונה ניתן לתת כבר בגיל 6 שבועות, ואין לתת מנה ראשונה אחרי גיל 15 שבועות (זה מיועד לכל מי שנזכר מאוחר ורוצה להתחיל לחסן).

הרווח המינימלי בין מנה למנה הינו 4 שבועות.

יש לסיים את סדרת החיסונים עד גיל 8 חודשים ולא אחרי.

באיזה גיל ניתן החיסון רוטהריקס בארץ או בעולם?

חיסון רוטהריקס ניתן בגילאים חודשיים ו-4 חודשים.

את המנה הראשונה ניתן לתת כבר בגיל 6 שבועות, ואין לתת מנה ראשונה אחרי גיל 15 שבועות (זה מיועד לכל מי שנזכר מאוחר ורוצה להתחיל לחסן).

הרווח המינימלי בין מנה למנה הינו 4 שבועות.

יש לסיים את סדרת החיסונים עד גיל 8 חודשים ולא אחרי.

איך ניתן החיסון לרוטה?

החיסון ניתן דרך הפה, בבקבוקון המכיל 2 מיליליטר. יש לפתוח הבקבוקון, ללחוץ ולסחוט את תכולתו לפה של הילד.

גם אם הילד יורק חלק מהתרכיב החוצה, לא תינתן מנה נוספת, ומנה זו נספרת.

איך אפשר להקטין את היריקה החוצה של התרכיב על ידי התינוקות?

תראו, אם תסחטו את כל הבקבוקון לתוך הפה של התינוק (בעיקר בנות שמתי לב), תקבלו מיד שפריץ החוצה של רוב התכולה וחבל.

לכן יש לשים את התינוק בתנוחה של הנקה (או בקבוק), לשים הבקבוקון בפה ולגרות התינוק אט אט למציצה ובליעה. אין לסחוט הבקבוקון בבת אחת לתוך אמצע הגרון, אלא בעדינות ובסבלנות על אזור הלחי הפנימית ואפשר ונכון לעשות עצירות באמצע ולתת מוצץ למי שלוקח.

כך נמנעת היריקה החוצה של חלק או רוב החיסון, והילדים יהנו מחיסוניות טובה יותר.

זכרו, שגם אם הילד הקיא או ירק מייד את כל התכולה, לא תינתן מנה נוספת וחבל.

האם אפשר לתת את החיסון עם חיסונים אחרים?

ודאי, הרי בפגישות טיפת חלב בגילאים חודשיים, 4 חודשים ו-6 חודשים ניתנים במקביל חיסונים נוספים אחרים.

האם כדאי לי לפצל ולתת חיסון רוטה בנפרד?

לא. למה?

Keep it simple.

למי אסור להתחסן כנגד רוטה?

יש מספר אוכלוסיות שאין לחסן וביניהן:

א. ילדים עם מחלת חום. חכו לאחר ירידת החום.

ב. תגובה חמורה לאחר מנה קודמת. טוב, זה ברור אחרי כל חיסון או תרופה.

ג. רגישות ידועה אנפילקטואידית למרכיבי החיסון.

ד. מחלת חסר חיסוני – לאור העבודה שמדובר בחיסון חי מוחלש, אין לחסן מדוכאי חיסון בנגיף.

ה. ילדון עם התפשלות מעי בעבר. זו נקודה מעניינית כי בעבר ההנחיה הזו הייתה יותר גורפת – ילדים עם מום ידוע או שעבר תיקון בדרכי העיכול. עם זאת, לאחרונה זה שונה רק לילדון עם התפשלות מעי. לדעתי, בכל מקרה של מום ידוע במערכת העיכול התייעצו עם רופא הילדים שלכם לגבי החיסון.

מהן תופעות הלוואי אחרי החיסון?

אם הייתי מאמין לכל מה שכתוב באינטרנט הייתי מגיע לזה שהחיסון לרוטה הרג את ארלוזרוב.

אני חושב שלאור העובדה שהגיל של החיסון הינו בדיוק בחודשים בהם חלים הרבה שינויים אחרים בתזונה או במערכת העיכול של התינוק, אנשים, בעיקר בקבוצות פייסבוק ספציפיות, נוטים לייחס לחיסון תופעות לוואי רבות.

בין תופעות הלוואי האמיתיות:

שלשולים – סביב 1.3%.

הקאות – סביב 1.3%.

חום – עד 1%.

צינון.

מי שרוצה להאמין שהחיסון לרוטה עשה לילד שלו רפלוקס, רפלוקס סמוי, עצירות קשה, שלשולים ממושכים או כל דבר אחר שהדמיון הישראלי הפורה מעלה על דעתו, אני לא מתווכח.

מה לגבי התפשלות מעיים והחיסון לרוטה?

התפשלות מעיים זה למעשה סוג של חסימת מעי דק בתינוקות וילדים קטנים.

אחרי חיסון רוטה עולה מעט השכיחות של התפשלות מעיים בתינוקות, בערך של מקרה אחד לכל 20-100 אלף מנות חיסון.

אם זה קורה, אזי השכיחות גבוהה יותר בשבוע שלאחר המנה הראשונה או השנייה.

כיצד מזהים התפשלות מעיים בתינוקות? אי שקט ניכר, כאב חד והקאות. במקרה שכזה, אם או בלי קשר לחיסון לרוטה, גשו לבדיקת רופא הילדים.

מהם ההנחיות המיוחדות אחרי החיסון?

כל ההורים במדינת ישראל יודעים שאחרי החיסון לרוטה צריך להקפיד על הגיינה אישית אחרי החלפת החיתול של הילד. אבל, זה נכון לכל ימות השנה ולא רק אחרי חיסון רוטה. ולכן, להגיד את זה להורים דווקא אחרי החיסון הזה, זה קצת מצחיק לדעתי.

יתרה מזאת, גם אם יש לכם בבית אדם או ילד שהינו מדוכא חיסון (או מישהי בהריון), אין שום בעיה עם החיסון של התינוק שלכם. למרות שידוע שהווירוס החי מוחלש מהחיסון מופרש בצואה של התינוק המתחסן, אין עדות, בארץ או בעולם, על העברה של הווירוס לבן משפחה.

אבל, דר' אפי, זו מחלת ילדות קלה, כולם חלו בה. למה צריך לחסן? זה הרי בסך הכול שלשולים

שוב, אחת הבעיות הגדולות של החיסונים הינה שאנשים כבר לא זוכרים איך היו הימים שבהם הילדים היו חולים באותן מחלות.

לא מחסנים לפוליו, כי לא רואים כמה נוראית מחלת הפוליו.

לא מחסנים לחצבת, כי רואים פחות ופחות חצבת.

כך גם רוטה. לכאורה מחלה קלה יותר מפוליו ומרוטה, אבל היות וכל (כל!) התינוקות והילדים היו חולים ברוטה, התחלואה הייתה כל כך משמעותית, כך שבכל מחלקת ילדים בארץ היו בכל זמן נתון ילדים מאושפזים בשל וירוס זה.

האם מי שהתחסן לא ידבק יותר ברוטה?

החיסון לא מונע הדבקה אבל מביא למחלה קלה יותר במתחסנים והוריד משמעותית שכיחות המחלה הקשה והצורך באשפוז.

כשאני רואה היום באשפוז ילדים עם רוטה (מאוד לא שכיח אבל רואים פה ושם), זה או ילד גדול עם מחלת רקע משמעותית או ילד קטן שהוריו לא חיסנו אותו.

האם מבוגרים חולים ברוטה?

כפי שכתבתי בתחילת הפרק תחלואה חוזרת שכיחה. אם כי הפעם הראשונה היא הקשה ביותר.

מאידך, תתכן מחלה קלה של כאבי בטן ושלשולים בכל מי שנדבק, גם בגילאים המבוגרים יותר.

לסיכום, מחלה לא נעימה שפעם הייתי פוגש על בסיס יומיומי והיום לשמחתי, בעקבות חיסון מוצלח, רק במקרים חריגים.